משולם טוֹכנר (10 באפריל 1912 – 9 באוגוסט 1966[1]) היה מורה וחוקר ספרות ישראלי.
ביוגרפיה
נולד בשנת 1912 בעיירה מינקוביץ שבאוקראינה. במהלך מלחמת העולם הראשונה, בגיל 4, עבר עם משפחתו לעיירה בריטשאן (בריצ'ני) שבבסרביה. נפגע בעמוד השדרה כתוצאה מיידוי אבנים עליו.[2] בגיל 13 עלה עם משפחתו לארץ ישראל, והמשפחה השתקעה בירושלים. למד בבית הספר תחכמוני והמשיך בגימנסיה הריאלית.
למד ספרות עברית, היסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ובגיל 25 סיים לימודיו וקיבל תואר שני. בגיל 27 נישא לרחל לבית רבינוביץ, חברתו ללימודים. עסק בהוראה בבתי ספר בטבריה, בעפולה ובירושלים, ולאחר מכן, מגיל 36 ועד לפטירתו, הורה בבית המדרש למורים ע"ש דוד ילין בירושלים. בשנותיו האחרונות עמל על דוקטורט, אך לא השלימו עקב מותו.
בצעירותו כתב סיפורים, שהתפרסמו, בין השאר, בעיתון "הארץ", ובהמשך התמקד בכתיבת ביקורת ספרות, בעיקר על יצירתו של ש"י עגנון.
נפטר באוגוסט 1966, בהיותו בן 54 שנים, ונקבר בהר המנוחות.[1] עם מספידיו נמנו אברהם אבן-שושן וש"י עגנון.[3]
ספרו "פשר עגנון" יצא לאור בשנת 1968, לאחר מותו, ובו קובצו מאמריו ופרקים מהדוקטורט שלא זכה להשלים. במבוא לספר כתב דב סדן על טוכנר: "בהוראתו, שיצא לה מוניטין, עמדו לו בינתו המקיפה והחדה בחזיונה של ספרות וחזיונותיה וכוח הבעתו להקנות דעתו לתלמידיו שומעי לקחו שבעל פה, ככוח הבעתו להקנותה לקוראי דבריו שבכתב." חוקר עגנון הנודע, ברוך קורצווייל ציין: "רבות עשה גם משולם טוכנר במאמריו המעמיקים והיסודיים למען מחקר כתבי עגנון".[4]
לקריאה נוספת
- על משולם טוכנר ז"ל: דברים לזכרו, בית המדרש למורים העברי הממלכתי על שם דוד ילין, 1966.
קישורים חיצוניים
- משולם טוכנר, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- משולם טוכנר, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
- רשימת הפרסומים של משולם טוכנר, בקטלוג הספרייה הלאומית
- חיים תורן, משולם טוכנר ז"ל, דבר, 9 בספטמבר 1966
- דן מירון, ציון-דרך ותמרור-אזהרה בביקורת עגנון, מאזנים, אפריל-מאי 1968, באתר JSTOR - על "פשר עגנון"
הערות שוליים
