משה מצוריך

רבי משה מצוריך (ציריך, Zürich שבשוויץ) היה רב אשכנזי שחי במאה ה-14. פעל בסביבות 1360.[1] חיבורו הידוע הוא ההגהות לסמ"ק המכונות "סמ"ק צוריך".

תולדותיו

נולד לפני 1340[2] לאביו, מנחם, ולאימו, מינה, למשפחה שהיגרה לציריך מגרמניה.[3] אביו לא מוזכר בתעודות מארכיון ציריך, וכנראה נפטר לפני 1347. התעודה הראשונה הנוגעת לאימו היא מ1329, ולפחות משנה זו המשפחה גרה בציריך.

"ר' משה המורה היהודי" נזכר בתעודות מארכיון בעיר ציריך בתור משלם מיסים ובעל בית ברחוב Brunngasse משנת 1347 (למרות שנהגו לפטור ממס תלמידי חכמים, ר' משה שילם את המס בעצמו בגלל שהיה במצב כלכלי טוב). נראה שמדובר בר' משה בעל הסמ"ק מצוריך.[4] הבית היה בבעלותו ובבעלות אימו, מינה, ואחיו, גומפרכט (מרדכי). בשנת 1350 נזכר הבית כשייך לר' משה מברן, ולכן נראה שר' משה חי בעיר ציריך עד פרעות המוות השחור שהתרחשו בעיר ב1349, וברח מפניהן לעיר ברן[5]. בבית נמצאו בשנת 1996 ציורי קיר מפוארים בליווי כתובות בעברית.[5]

הוא נשא לאישה את הולדה (או חולדה) בת פידל. הוצע שהוא חתנו של מהרי"ל, אבי אשתו הראשונה, ר' משה נוימרק.[6] הוצע שר' משה למד באיוורא, ומשם קיבל את תורותיהם של ר' משה מאיוורא, שהוא מרבה להביאו, ושל ר' משה מלונדריש, שהיה בעל קשרים עם ר' משה מאיוורא.

סמ"ק צוריך

ר' משה נודע בזכות ספרו "סמ"ק צוריך", שהוא הגהותיו של הסמ"ק. בחיבורו הוא מביא מחיבורי קודמיו האשכנזים (בעיקר מתלמידי מהר"ם מרוטנבורג - המרדכי והתשב"ץ). ר' משה מוסיף גם את דעותיו לציטוטים הנרחבים שהוא מביא. הוא מביא את פסק ההלכה של ר' משה מקוצי, בעל הסמ"ג, בהשמטת השקלא וטריא המובאת בסמ"ג.[7]

החיבור נודע אצל ממשיכיו האשכנזים, בעיקר מהרי"ל ומהר"י קולון, שאף הכריע שלמרות שר' משה בעיקר אסף חומרים מקודמיו, עצם האיסוף מעיד על דעותיו בסוגיה הנידונה[8].

מהדורת הר-שושנים

המהדורה היחידה עד כה של הספר היא מהדורתו של יצחק יעקב הר-שושנים (רוזנברג) שנדפסה ב1975. המהדורה נדפסה רק ע"פ כת"י אחד, הנמצא במוזיאון הבריטי[9], למרות שידועים מספר כתבי יד נוספים (הקדום ביניהם מ1380)[10]. במהדורה לא מצויינים ההבדלים בן הגהות ר' משה לבין הגהות רבנו פרץ, למרות שקל לזהותן, משום שמעתיק כתה"י חתם את כל הגהותיו של רבנו פרץ ב"לס"ק" ("לשון ספר קטן").[7]

לקריאה נוספת

  • יו"ט ליפמן צונץ, מנהגי תפילה ופיוט בקהילות ישראל, 2016 [1859], נספח V.
  • Chaim Lauer, Zur Geschichte des „Zürcher Semak“, in: Jahrbuch der JüdischLiterarischen Gesellschaft 12 (1918), S. 1-36.
  • לנגה, יצחק שמשון, לענין הסמ"ק מציריך, עלי ספר: מחקרים בביבליוגרפיה ובתולדות הספר העברי המודפס והדיגיטלי, ד, 178-179.
  • Ingrid M. Kaufmann, Jüdisches Leben im Spiegel des Zürcher SeMaQ - Kleiderordnungen als Beispiel für die jüdisch-christliche Auseinandersetzung, Judaica 67.2 (2011), p. 146–177.

הערות שוליים

  1. ^ יו"ט ליפמן צונץ, מנהגי תפילה ופיוט בקהילות ישראל, 1859 (2016), עמ' 248 במהדורה העברית.
  2. ^ צונץ, שם, כותב שפעל באזור 1360, ומכך שכתה"י הקדום ביותר של הספר שהגיע לידנו הוא מ1380 (ראה להלן), נראה שהיה אז לפחות בין 40.
  3. ^ השמות הגרמניים במשפחתו מעידים על המוצא הגרמני של המשפחה.
  4. ^ התואר "מורה" (Meister) שימש במילה נרדפת ל"רב".
  5. ^ 1 2 יש שסבורים שר' משה נרצח בפרעות בציריך ב1349, ראה למשל Ingrid M. Kaufmann, Jüdisches Leben im Spiegel des Zürcher SeMaQ - Kleiderordnungen als Beispiel für die jüdisch-christliche Auseinandersetzung, Judaica 67.2 (2011), p. 146–177.
  6. ^ Chaim Lauer, Zur Geschichte des „Zürcher Semak“, in: Jahrbuch der JüdischLiterarischen Gesellschaft 12 (1918), S. 1-36, dort S. 36. אך ראו ישראל פלס, מבוא והוספות לספרי מהרי"ל, 50-57, שכותב שחותנו של מהרי"ל גר בוירונה, ולא בברן, ושמותיו של קרובי משפחתו לא תואמים למתואר בארכיון ציריך.
  7. ^ 1 2 לנגה, יצחק שמשון. לענין הסמ"ק מציריך, עלי ספר: מחקרים בביבליוגרפיה ובתולדות הספר העברי המודפס והדיגיטלי, ד, 178-179.
  8. ^ שו"ת מהרי"ק, שורש קס"ז: "ואשר כתבת דאין מורין מספר הצור"ך שקבץ וכתב כל הדעות ולא לפסק הלכה דבר תימא בעיני ובעיני כל שומע היאך פה קדוש יאמר דבר זה דלמה טורח וחיבר כל ההגהות הגדולות ההנה אם לא לפסק הלכה".
  9. ^ 18684 ,Add Library British משנת 1392.
  10. ^ Biblioteca Palatina Cod. Parm. 3158, 234.