וייס עבר את מלחמת העולם השנייה בבלגיה. אביו נספה והוא נותר עם אמו ואחיו. לאחר שעלה לארץ היה בחברת הנוער של קיבוץ רוחמה ומאוחר יותר התגייס לשירות בגדוד נח"ל מוצנח.
תיאור המעשה: ב-25 בספטמבר 1956, בקרב על המוצב הפלוגתי של משטרת חוסן, נפל מפקדו של רב"ט משה וייס. הוא נטל את הפיקוד על המחלקה והובילה קדימה עד להשגת המשימה. בפעולה זו נפצע והתעוור בשתי עיניו. על מעשה זה הוענק לו: עיטור העוז ניסן תשל"ג אפריל 1973, דוד אלעזר, רב-אלוף, ראש המטה הכללי.
וייס למד פיזיותרפיה ולאחר מכן עבד במשך מספר שנים כמעסה בבית"ר ירושלים ובמלון שרתון. בצרפת הוא הוסמך בלימודי פיזיותרפיה לעיוורים ובשנת 1978 החל לעבוד בבית החולים תל השומר. התמחה בשיקום פציעות ידיים ועבד במכון לשיקום חיילים.
במסגרת פעילותו בבית הלוחם היה חבר נבחרת כדורשער לעיוורים והשתתף כחבר בנבחרת ישראל למשחקים הפאראלימפיים בהולנד.
.svg){kind=small}
.svg){kind=small}
.svg){kind=small}
.svg){kind=small}
.svg){kind=small}
.svg){kind=small}
.svg){kind=small}
.svg){kind=small}