במוזיקה, מרקם הוא האיכות הכוללת של הצליל ביצירה ולרוב מצביע על מספר הקולות במוזיקה והיחסים ביניהם. המרקם של היצירה יכול להיות מתואר במושגים חזותיים או מתחום המישוש כמו עבה, מואר, קשה או חלק. המרקם של היצירה מושפע ממספר הקולות ביצירה ברגע נתון ואיכותם, וכן ההרמוניה הנוצרת, המקצב והמפעם.

• מונופוניה - קול מלודי אחד ללא ליווי הרמוני - מנגינה ללא ליווי.
• פוליפוניה - מספר קולות מלודיים עצמאיים - יותר ממנגינה אחת בה בעת.
• הומופוניה - מספר קולות שאחד מהם, המנגינה, בולט, בעוד האחרים משמשים כרקע הרמוני - מנגינה וליווי.

• הומוריתמיקה - מקרה פרטי של הומופוניה בו לכל הקולות אותו קצב, או כמעט אותו קצב.

• הטרופוניה - מקרה מיוחד של מונופוניה: שני קולות או יותר המבצעים אותה מנגינה, אך נבדלים באופיים מבחינת קצב או מהירות, הוספת קישוטים או שינוי חלק מהצלילים. הטרופוניה מופיעה, למשל, בעת תפילה בבית כנסת.

על אף שיש צורות או סגנונות מוזיקליים המתאפיינים במרקם מסוים, כמו מזמורים גרגוריאניים (מונופוניה) או פוגה (פוליפוניה), לרוב משתמשים מלחינים ביותר ממרקם אחד ביצירה מוזיקלית.

מדיה וקבצים בנושא מרקם בוויקישיתוף

• מדריך באנגלית למרקם במוזיקה בליווי מולטימדיה