PROFILPELAJAR.COM

מרסל ריימן
Marcel Rayman
	ריימן, 1944
לידה	1 במאי 1923; ט"ו באייר ה'תרפ"ג; ורשה, הרפובליקה הפולנית השנייה
פטירה	21 בפברואר 1944 (בגיל 20); מצודת הר ולריאן, צרפת
מדינה	הרפובליקה הפולנית השנייה, צרפת
מקום קבורה	בית הקברות של איברי-סיר-סן
מקום מגורים	הרובע השנים-עשר של פריז
כינויים נוספים	סימון מאוג'ין, "פקולטה", מישל, מישל מיצ'לב
ידוע בשל	חלקו בתנועת ההתנגדות הצרפתית
פרסים והוקרה	מוות למען צרפת (1972); מדליית הרזיסטנס ;

מרסל ריימן (בפולנית: Marcel Rayman;‏ ט"ו באייר ה'תרפ"ג, 1 במאי 1923 – 21 בפברואר 1944) היה יהודי פולני וגם לוחם בקבוצת ההתנגדות הצרפתית במלחמת העולם השנייה, FTP-MOI, וראש "סטלינגרד", קבוצה מיליטנטית פעילה. ריימן היה ידוע גם בשמות סימון מאוג'ין, "פקולטה", ומישל או מישל מיצ'לב.

ביוגרפיה

תחילת דרכו

מרסל ריימן נולד ב-1923, בוורשה. הוא עבר לצרפת יחד עם הוריו כאשר מלאו לו 8 שנים. כעבור שנתיים, הצטרף לתנועת "פיונירים" ואל קבוצת הספורט לפועלים היהודים המכונה "יאסק". בגיל 15 קיבל את תעודת הסיום^[א] שלו, והתחיל לעבוד עם הוריו כעובד טקסטיל.

מלחמת העולם השנייה

לאחר הקמת הקבוצות הראשונות של "הנוער הקומוניסטי" (Jeunesses communistes), ריימן החליט להצטרף אליהם, הפך לפעיל ולחם עימם עד תחילת שנת 1942. בין השאר, השתתף בהפגנות לא חוקיות, פרסם כרזות ועלונים התומכים באידאולוגיה של הקבוצה. לבסוף, התמנה למנהיג הקבוצה ברובע האחד עשר של פריז.

בתחילת שנת 1942, מרסל ביקש להצטרף אל המחלקה ה-2 של המחתרת הקומוניסטית בצרפת (FTP^[ב]). הוא התקבל לשורותיהם לאחר שהצליח לבדל עצמו בגבורתו ובאינטלקט שלו. הוא נקרא לאמן לוחמים חדשים, וקיבל על עצמו את התפקיד בשמחה. כאשר קבוצה צ'כית של המחתרת הוקמה, הוא נשלח ללמד אותם כישורים ללוחמה פרטיזנית. הוא היה מוצלח ביותר, ובמבצע הראשון כנגד הגרמנים בפון דז אר עורר סערה גדולה.

כשהגזרה הארמנית הוקמה, ריימן נשלח לשם כבוחן. המבצע הראשון של מיסאק מאנושיאן, בלוולואה פרה (אנ'), התרחש תחת מנהיגותו של ריימן.

ביוני 1943, ברחוב רה מירבו ברובע השישה-עשר, ריימן וארנסט בלנקוף זרקו מטח של רימונים במאמן השייך לקריגסמרינה (הצי הגרמני). הגרמנים השיבו אש. מרסל היה מבוקש על ידי כל כוחות המשטרה, ובכל זאת הצליח לברוח, בזמן שבלנקוף היה פצוע קשה, וירה לעצמו בראש כדי שלא ישבו אותו בחיים. בקיץ, ה-FTP-MOI החליטו לתמוך במפקד של פריז רבתי, גנרל פון שאמבורג, שהיה אחראי על הפצת הכרזות בפריז, המכריזות על הוצאה להורג של חברי תנועת ההתנגדות. כריסטינה לוקה בויקו (אנ'), הרומנייה שעמדה בראש ענף המודיעין של FTP-MOI הורתה לאסוף מודיעין על שאמבורג. מודיעין FTP-MOI הצליחו לאתר אותו, שוטר מטופח שרכב על סוס אל יער בולון בכל יום, כאשר הוא מלווה בשני שומרים. לאחר הטיול שלו, הוא עלה בשדרת רפאל (צר') ונכנס לתוך חצר של מלון מפואר, טרם לקח את מכוניתו הרשמית, אשר הסיעה אותו למלון מוריס (אנ'). כאשר כבר ניתן היה לצפות את מסלולו של פ"ש – ריימן, ריימונד קוג'סקי ולאו נלר (צר') החליטו לפעול. ב-28 ביולי, שלושת הלוחמים תקפו את הרכב באמצעות זריקת רימונים, והצליחו להתחמק. למרות זאת, הם פיספסו את המטרה. נוסף על כך, זה לא היה פון שאמבורג שהיה בתוך המכונית באותו יום, אלא לוטננט קולונל מורטיז פון מליבר, חבר בכיר בצוותו של פ"ש.

מכאן ואילך, ריימן הפך למטרה עיקרית עבור הרשויות, ומחבואו ברחוב דה בלוויל (אנ') שבפריז, היה כבר ידוע למטה המודיעין הכללי^[ג] (אנ') של משטרת צרפת. למרות זאת, במטה העדיפו להמשיך את המעקב, בתקווה שיוביל למעצרים נוספים.

ביולי ואוגוסט 1943, משטרת "הבריגדות המיוחדות" (אנ') החשאית, שפעלה בצרפת של וישי כנגד "איומי פנים", והייתה כפופה למטה המודיעין, ריכזה את מאמציה ב"טרוריסטים" של ה-MOI. ריימן, אחראי על הקבוצה של שימוט הרכבת והביצוע, מיסאק מאנוצ'יאן, המפקד הצבאי, ולאו נלר, לוחם ותיק – היו האנשים המבוקשים ביותר.

בתחילת 1943, זוהה לייב גולדברג (אנ') – שהפך פרטיזן מאז שהוריו נעצרו ונרצחו במצוד ולודרום ד'איבר ביולי 1942 – ונעקב לכתובת מסוימת, דרך סטינוויל (צר') 9ב ברובע השנים-עשר. הוא עזב בליווי ריימן, כאשר הם נעקבים על ידי פקח של מטה המודיעין. עד סוף הקיץ, כמעט כל לוחמי ה-MOI זוהו.

בידי האויב

ריימן נעצר על ידי הבריגדות המיוחדות ב-16 בנובמבר 1943, בזמן מפגש עם גולדה בנצ'יק. הוא הואשם במשפט חברי ה-FTP-MOI שנערך בפברואר 1944. הוא היה אחד מתוך עשרה לוחמים המתוארים על כרזת התעמולה "Affiche Rouge" (כרזה אדומה), שהופצה בידי משטר וישי והרשויות הגרמניות ברחבי פריז. בית דין של הצבא הגרמני גזר עליו עונש מוות. הוא נורה במצודת הר ולריאן ב-21 בפברואר יחד עם 21 חברי קבוצת מנוצ'יאן.

מורשת והנצחה

ריימן גולם על ידי השחקן רובינסון סטבנין בסרט הצרפתי "צבא הפשע" (אנ') משנת 2009, בבימויו של רוברט גודיגואן. כמו כן, נקראה על שמו כיכר בפריז (צר').

דיוקן

בפרופיל של רג'מן בבריגדות המיוחדות, נכתב כך:

פקולטה: בן 19, מבנה גוף חסון, פנים עגולות, שיער חום כהה מתולתל עבה, סוודר כחול כהה עם צווארון גולף, מעיל מרטינגל כחול, נעליים שחורות, נושא ילקוט מתחת לזרועו.

המקור בצרפתית

"Faculté: 19 ans, corpulence trapue, visage rond, cheveux châtain foncé, frisés et abondants, chandail bleu marine à col roulé, pardessus bleu à martingale, souliers noirs, porte une serviette sous le bras."

פקולטה היה אחד מהשמות הבדויים של רג'מן. שמו של רג'מן הופיע על כרזת "Affiche Rouge", עם הכיתוב: ”ריימן, יהודי פולני, 13 פיגועים”^[ד].

אמו של רג'מן, חנה, נרצחה בגז בבירקנאו. אחיו הצעיר שמעון גורש לבוכנוולד.

לקריאה נוספת

Hila Shachar, Deborah Cartmell, Ashley D. Polasek (ע), Representing the Unrepresentable: The Army of Crime and Biopic Generic Conventions of Identity, הובוקן: John Wiley & Sons, Inc., 2020. (באנגלית)