התחנה המרכזית בת גלים ממוקמת בשכונת בת גלים בעיר התחתית של חיפה, ופעלה בשנים 1974–2003, הייתה חלק ממערך התחבורה הציבורית הפנים-עירונית בחיפה, והבין-עירונית ממנה יצאו אוטובוסים לכל רחבי ישראל.
מבנה התחנה
מבנה התחנה מתנשא לגובה ומאכלס גם את בניין אגד. המבנה תוכנן על ידי משרד האדריכליםשרון-אידלסון יחד עם רוזוב-פרייברגר[1]. תכנון הקונסטרוקציה הייחודית לתחנה הופקד בידי המהנדס אשר מילשטין ממשרד המהנדסים "א. מילשטין - א. זינגר". בעבר שכנו בבניין גם משרדי הנהלת חברת החשמל עד שעברו למגדל חברת החשמל בדרום העיר. הרציפים העירוניים מוקמו בחלק העליון של התחנה, הקרוב לכניסה, כדי שהאוטובוסים המגיעים לא ירדו לקומה הבין-עירונית. כמו כן קיים מעבר תת-קרקעי המחבר בין תחנת רכבת בת גלים, מרכזית בת גלים, והתחנות לכיוון מזרח הממוקמות בצידה השני של דרך ההגנה. המעבר איפשר גישה נוחה לקווים החולפים על פני התחנה בדרכם מזרחה - במקור היו אלה הקווים מטירת כרמל ועתלית לכיוון הדר הכרמל. במבנה היו כ-40 חנויות, שני סניפי בנק, סניף דואר, אולם אירועים וקיוסקים[2].
בצמוד לתחנה היה מוסך לטיפול באוטובוסים עם 16 עמדות, חמש תחנות תדלוק, וחניון ל-200 אוטובוסים[2].
היסטוריה
עד לפתיחתה של התחנה המרכזית בשכונת בת-גלים הייתה קיימת התחנה המרכזית של חיפה בשדרות הכרמל, במושבה הגרמנית, שנמצא לא הרחק משם.
לפני שינוי מערך האוטובוסים בחיפה ובניית מרכזית חוף הכרמל ומרכזית המפרץ, הייתה זו התחנה המרכזית היחידה של חיפה, ורוב הנסיעות הבין-עירוניות המגיעות לחיפה היו מסתיימות בה, פרט לנסיעות מסוימות שהיו מסתיימות או מתחילות בהדר: קווי טירת כרמל ועתלית, חלופות שעות שיא של קווי הקריות וצפון הארץ, וכן נסיעות שנכנסות לחיפה בין שישי אחר הצהריים לבין שבת אחר הצהריים. ממנה היו יוצאים קווים לכל חלקי חיפה.
בעקבות פתיחת מרכזית המפרץ ב-2002 ומרכזית חוף הכרמל ב-2003 התחנה נסגרה. בשלב הראשון נשארו עדיין במתחם התחנה רציפים של מספר קווים עירוניים, אך אלה הוצאו ממנה זמן מה לאחר פתיחת מרכזית חוף הכרמל. עד אמצע שנת 2012 בקצה התחנה היה מסוף "בת גלים", אך כיום האוטובוסים מגיעים לתחנת הרכבת חיפה – בת גלים הסמוכה לתחנה, ומאז פעילות האוטובוסים בתחנה נפסקה כולה.
בסוף שנת 2018 השלימה חברת נצבא את רכישת השליטה במתחם[5].
