מרים אלון

לידה	23 במרץ 1938[1] כ' באדר ב' תרצ"ח קריית מוצקין, ישראל
פטירה	6 בנובמבר 2011 (בגיל 73) ט' בחשוון תשע"ב ירושלים, ישראל
מדינה	ישראל ישראל
מקום קבורה	הר המנוחות
עיסוק	קריינית חדשות סופרת ילדים
מקום לימודים	הבימה
שפות היצירה	עברית
מספר צאצאים	4

מרים אלון (23 במרץ 1938 – 6 בנובמבר 2011) הייתה אשת רדיו וסופרת ילדים ישראלית. עבדה בקול ישראל כקריינית חדשות וכן בתחומי המוזיקה, התרבות ועוד. בנוסף הייתה גם מדריכת קריינים^[2].

מרים אלון נולדה בקריית מוצקין. למדה במוסד החינוכי "שומריה" במשמר העמק^[3]. למדה בבית הספר למשחק של "הבימה"^[2].

בתחנת קול המוסיקה הקריאה שירי משוררים בפינה "'רגע של שיר". אלון הייתה נשואה לאיש הרדיו הוותיק יצחק שמעוני ולהם ארבעה ילדים ושנים עשר נכדים. בנה הוא השחקן אסי שמעוני, ממייסדי תיאטרון פסיק.

מרים אלון נפטרה בירושלים ב-2011 בעקבות מחלה קשה ממנה סבלה בשלוש שנותיה האחרונות. נטמנה בבית העלמין הר המנוחות^[4].

• לגן בחדר (ירושלים: כתר, 1980); איורים – דודו גרשטין
• משקפים ורדים (ירושלים: כתר, 1981); איורים – דוד גרשטיין
• לגעת כמעט בתקרה (ירושלים: כתר, 1984); איורים – אלישבע געש
• גלידה עם קצפת (תל אביב: ספרית פועלים, 1988); איורים – יפתח אלון
• חלום של יום הולדת (ירושלים: כתר, 1988); ציורים – יפתח אלון
• רון עכברון (תל אביב: נ. קמחי, תשמ"ז); ציורים – אנה טורק (סידרה בת שנים-עשר ספרים)
• לבד בבית (תל אביב: ספרית פועלים, תשנ"ז 1996); איורים – אבנר כץ
• המקום שבו אני גר (ירושלים: שמעוני, 2012); איורים – ז'קי לוי

יהודה אטלס כתב: "אלון השתייכה לסוג הכותבים לילדים שמדברים ישירות אל הילד, מבלי לקרוץ להורים מעבר לכתפו. דרך שיריה היא מראה מה רוחש בראשו של ילד, כשכל התבוננות או חיווי מפי הילד בשיריה יכולים להתפרש בקלות גם כאמירה כללית יותר"^[5].

• מידע על מרים אלון בקטלוג הספרייה הלאומית
• הספרים של מרים אלון, באתר "סימניה"
• מרים אלון באתר גוגל ספרים
• יהודה אטלס, אני דווקא אוהב את המלוח של הדמעות, באתר הארץ, 5 ביוני 2012
• רבקה מיכאלי, נפרדים מהקריינית והסופרת מרים אלון ז"ל, אתר רדיו 103, 11.11.2011
• משוררת הילדים והקריינית מרים אלון, סרטון בערוץ "Dan Almagor", באתר יוטיוב (אורך: 27:02)
• מרים אלון, בלקסיקון הספרות העברית החדשה