מפת מיקום של מפרץ סלצברגר.
מפרץ סלצברגר (באנגלית : Sulzberger Bay ) הוא מפרץ בין האי פישר, אנטארקטיקה , לאי פולמר, לאורך חוף ארץ אדוארד השביעי . המפרץ התגלה על ידי המשלחת הראשונה של ריצ'רד בירד לאנטארקטיקה ב-5 בדצמבר 1929, ובירד קרא לו על שם ארתור הייס סלצברגר , מו"ל הניו יורק טיימס , שתמך במשלחות בירד בשנים 1929–1930 ו-1933–1935.
מפרץ סלצברגר חודר אל קדמת מדף הקרח סלצברגר (77°0′S 148°0′W / 77.000°S 148.000°W / -77.000; -148.000 ), מדף קרח , שאורכו כ-137 ק"מ ורוחבו כ-80 ק"מ והוא גובל בחוף ארץ מרי בירד בין חצי האי אדוארד השביעי וחצי האי גסט . מדף הקרח נצפה ומופה בקווים גסים על ידי משלחת בירד לאנטארקטיקה (1930-1928).
אגן סלצברגר (77°0′S 152°30′W / 77.000°S 152.500°W / -77.000; -152.500 ) הוא אגן תת-ימי על מדף הקרח רוס המרכזי, שקיבל את שמו מקרבתו אל מפרץ סלצברגר.
היווצרות קרחונים
מדף הקרח הוציא קרחונים תוך יום מרעידת האדמה והצונמי בסנדאי (2011) . מדענים מקשרים את הינתקות הקרח לצונאמי, שהגיע אל מדף הקרח, במרחק כ-13,6 ק"מ ממרכז רעש האדמה. הקרחון העיקרי היה בערך בשטחו של האי מנהטן . השטח הכולל שהקרחונים ניתקו ממדף הקרח מגיע לקרוב ל-125 ק"מ. קטע זה של המדף לא זע מאז 1946.[ 1] [ 2]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
^ "Japan Tsunami Broke Huge Icebergs Off Antarctica", Livescience.com, August 8, 2011 לייבסיינס, "הצונאמי של יפן שבר קרחוני ענק מאנטארקטיקה 8 באוגוסט 2011
^ קלי מ. בראנט, אמיל א. אוקאל, דאגלס ר. מקאייל, ז'ורנאל לגלציולוגיה, "ההונשו (יפן) חולל הינתקות ממדף קרח באנטארקטיקה", כרך 57, גיליון 205, עמ' 188-785 28 באפריל 2011