מערת פוסטוינה (סלובנית: Postojnska jama; גרמנית: Adelsberger Grotte; איטלקית: Grotte di Postumia) היא מערכת מערותקרסט באורך 24.3 ק"מ, סמוך לפוסטוינה שבדרום-מערב סלובניה. זו מערכת המערות הגדולה במדינה, ואחד מאתרי התיירות הפופולריים ביותר בסלובניה.
מערכת המערות נוצרה על ידי נהר פיבקה.
המערה תוארה לראשונה במאה ה-17 על ידי יוהאן ויכארד ולווסור (אנ'). אזור חדש של המערה התגלה במקרה ב-1818 על ידי לוקה צ'ץ' (Luka Čeč) כאשר הכין את החלק הידוע של המערה לקראת ביקור של פרנץ הראשון, קיסר אוסטריה. ב-1819 נפתחו המערות לציבור, וצ'ץ' היה למדריך התיירים הרשמי הראשון במערות. ב-1884 הותקנה במערה תאורה חשמלית. ב-1872 החלה לפעול במערה רכבתתיירים. בתחילה רכבת התיירים נדחפה בצורה ידנית, אך בתחילת המאה ה-20 היא הוחלפה בהנעה באמצעות קטרגז. במלחמת העולם השנייה שכנה באזור פוסטוינה מפקדה של הצבא הגרמני, ובתוך אולמות המערה בסמוך לכניסה הסתירו הגרמנים מצבור דלק בן אלפי חביות. הפרטיזנים היוגוסלבים העלו את מצבור הדלק באש, שבערה במשך כשבוע, ועד היום יש במערה כמה אולמות בהם הנטיפים והזקיפים מפויחים[1]. ביוני1945 המערה נפתחה מחדש בטקס חגיגי בו הופיע ביג בנד בניצוחו של בויאן אדמיץ'. תוך זמן קצר הוחלף קטר הגז בקטר חשמלי. 5.3 ק"מ מהמערה פתוחים לביקור הקהל ובמקום מועברים סיורים מודרכים בשפות שונות הנמשכים כשעה וחצי. חלק מהסיר רגלי וחלק מהסיור מתבצע באמצעות הרכבת.
^שלומית יפת-ביאליק, "המשפחה המטיילת", מדריך לטיולי משפחות סלובניה וצפון קרואטיה, הוצאת המחברת 2016, עמוד 131; כמו כן לפי תיעוד בהסברים בהדרכת אודיו למבקרים במערה.
