מערת עלמה

הכניסה למערה
מידע כללי
מדינה	ישראל ישראל
מיקום	מחוז הצפון, ישראל
קואורדינטות	33°02′17″N 35°30′33″E / 33.037989°N 35.509272°E / 33.037989; 35.509272
(למפת אצבע הגליל מוגדלת)   מערת עלמה (למפת אצבע הגליל רגילה)   מערת עלמה (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום מערת עלמה (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום מערת עלמה

מערת עלמה (נקראה גם מערת הלוויתן) היא מערה סמוכה למושב עלמה שבגליל ונקראת על שמו. המערה היא מהארוכות שבמערות הגליל.

המערה מזוהה כ"מערת הבבליים" המוזכרת על ידי אשתורי הפרחי, הכותב שהלך בה כפליים תחום שבת ולא הגיע לסופה ושאנשי המקום ספרו לו שמוצא המערה הוא בירושלים^[1]. בשנת 1742 ביקר בעלמה רבי חיים בן עטר ומתיאור תלמידו על המסע עולה, כי במערה מצויים קברים: "שיש שם מספר צדיקים קבורים, תשע מאות אלף"^[2]. בשנת 1769 תיאר משה ירושלמי את ביקורו במערה^[3].

המערה נחקרה בראשית שנות ה-60 על ידי חוג חוקרי המערות והנקיקים שמצאו בעומקה אולם ענק שאורכו 160 מטר ורוחבו 10 מטרים^[4]. המלצה להכרזה על המערה כשמורת טבע נתקבלה במועצת הגנים הלאומיים ושמורות הטבע באמצע 1965^[5]. בשנת 1977 הופקדה תוכנית להכרזה על המערה כשמורת טבע^[6]. היום נמצאת המערה בשטח המיועד של שמורת נחל חצור.

המערה נקראה בערבית מע'ארת אל הותה, שתרגומו בעברית הוא "מערת התהום"^[3]. בעבר נקראה המערה מערת הלוויתן^[7].

אגדות שונות נכתבו וסופרו עליה במהלך השנים. בעבר נקראה המערה בשם "מערת הבבלים" על פי האגדות שעולי בבל עלו דרכה חזרה לארץ ישראל^[8] או בגלל שנטמנו בה עצמות של עולי בבל^[2].

המערה תלולה וגובהה מגיע ל-106 מטרים. המערה היא מערת נטיפים^[9].

באזור המערה ובתוכה מקננים עטלפים ויונים. שני מיני העטלפים הבולטים במערה הם נשפון גדות וכנפן. סקר של רשות הטבע והגנים בשנת 2012 גילה כי מספר העטלפים במערה ירד מכמה עשרות אלפים בתחילת שנות האלפיים לעשרות בודדות בלבד. השערת החוקרים היא כי הסיבה להעלמות העטלפים היא תאורה חזקה ורעש מצד המטיילים במערה. לכן נאסרה הכניסה למערה בחודשי החורף בזמן שהעטלפים ישנים את שנת החורף.

הגישה אל המערה מתבצעת בראשיתה בדרך כלל על ידי כלי רכב ממונעים הפונים אל דרך עפר המתחילה מול כביש הכניסה לכפר ריחאניה. בהמשך מתגלה אזור טרשים רחב המצריך צעידה רגלית עד לוע הר גדול שנוצר מקריסת שכבות ההר העליונות אל חללו הפנימי. בתחתית לוע ההר קיים פתח המערה. המערה מורכבת מסלעים לחים וחלקים, ובשל כך ההליכה בה מחייבת זהירות יתרה.

בצדי קירות המערה ננעצו יתדות עזר למבקרים, וכן, מחזירי אור כסימני דרך. המסלול במערה הוא דו כיווני, ובשל רוחבה המצומצם של המערה הדבר יוצר לעיתים עיכובים למטיילים בה.

זמן המסלול הממוצע במערה נע בין 3 שעות לקבוצות וכ-40 דקות ליחידים.

מיזמי קרן ויקימדיה
מדריך למטייל בוויקימסע: מערת עלמה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מערת עלמה