מעכבי האנזים Dipeptidyl Peptidase IV

מעכבי האנזים Dipeptidyl Peptidase IV (מעכבי DPP-IV) הם משפחה של תרופות לטיפול בסוכרת מסוג 2, שנקראות גם הגליפטינים, על שם הסיומת של כל אחת מהן (גליפטין gliptin). התרופה הראשונה שיצאה לשוק היא סיטאגליפטין שאושרה לשימוש על ידי ה-FDA בשנת 2006.

מנגנון הפעולה

עיכוב האנזים DPP-IV גורם לעלייה ברמות האינקרטין GLP-1 ומכאן איזון טוב יותר של הגלוקוז בדם (לחצו על התמונה על מנת להגדילה)

מבין ההורמונים שמופרשים מהמעי, אחד ההורמונים שנקרא אינקרטין מופרש בתגובה למזון (בעיקר פחמימות) שמגיע למעי. האינקרטינים הם הורמונים שמגרים הפרשת אינסולין ותורמים להפרשת אינסולין כתלות ברמות הגלוקוז בדם. קיימים מספר הורמונים אינקרטיניים והידועים בהם הם GIP ו-GLP-1. זמן מחצית החיים של GLP-1 הוא קצר מאוד (כ-5 דקות) משום שהוא עובר פירוק על ידי האנזים DPP-IV. אנזים זה מהווה את אתר הפעולה של התרופות המעכבות אותו. עיכוב פעילות האנזים DPP-IV על ידי הגליפטינים, מאריך את משך הפעילות של האינקרטינים ועוזר לאזן את רמות הגלוקוז בדם. בכך מושג איזון טוב יותר של מחלת הסוכרת.

שימוש ויעילות

תרופות מעכבות אנזים Dipeptidyl Peptidase IV (גליפטינים) יכולות להינתן לבד או בשילוב עם תרופות אחרות לטיפול בסוכרת. כשהן ניתנות לבד או עם מטפורמין. יעילות הגליפטינים נבדקה במספר רב של מחקרים קליניים. אך בסקירה שיטתית של Cochrane משנת 2020, כאשר נבדק הטיפול בסוכרת בגליפטינים בהשואה לטיפול במטפורמין, לא נמצאה ראיות להפחתת תמותה מכל סיבה, תופעות בריאות חמורות, תמותה קרדיווסקולרית, אוטם שריר לב לא קטלני, שבץ מוחי לא קטלני או מחלת כליות סופנית.[1]

יעילותן מתבטאת ביתרונות הבאים:[דרוש מקור]

תופעות לואי

במטופלים שנוטלים תרופה נוספת אשר עלולה לגרום לסוכר נמוך בדם, כגון אינסולין או סולפונילאוריאה, דווח על שכיחות גבוהה של רמת סוכר נמוכה בדם (היפוגליקמיה) בעת נטילת תרופות מעכבות אנזים Dipeptidyl Peptidase IV (גליפטינים).[2][3] תופעות לוואי שכיחות שדווחו כוללות אף סתום, נזלת, כאב גרון, שיעול, זיהום דרכי נשימה עליונות (אנ'), כאב ראש, שלשול, דלקת בדרכי השתן, רמות שומנים גבוהות בדם, עליה במשקל, עצירות, כאבי שריר-ושלד, עליה בחומצת שתן וסמני פגיעה בלבלב בבדיקות דם.[3] סקירה משנת 2014 מצאה סיכון מוגבר לאי ספיקת לב עם סקסאגליפטין ואלוגליפטין, מה שגרם ל-FDA להוסיף ב-2016 אזהרות לתוויות התרופות הרלוונטיות.[4] ב-2015, הזהיר מינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) כי תרופות לסוכרת מסוג 2 כמו סיטאגליפטין, סקסאגליפטין, לינגליפטין ואלוגליפטין עלולות לגרום לכאבי מפרקים שעלולים להיות חמורים ומשביתים. ה-FDA הוסיף אזהרה ואמצעי זהירות חדשים לגבי סיכון זה לתוויות של כל הגליפטינים.[5] ניתוח-על משנת 2018 הראה ששימוש במעכבי DPP-4 היה קשור לסיכון מוגבר ב-58% לפתח דלקת לבלב חריפה בהשוואה לפלסבו או לאי-טיפול.[6] מחקר תצפיתי שפורסם באותה שנה, מרמז על סיכון מוגבר לפתח מחלת מעי דלקתית (במיוחד, קוליטיס כיבית), המגיע לשיא לאחר שלוש עד ארבע שנים של שימוש וירידה בהמשך.[7]

תרופות ממשפחת מעכבי DPP-IV

  1. סיטאגליפטין (Sitagliptin) - הראשונה שיצאה לשוק ואושרה לשימוש ב-2006
  2. וילדאגליפטין (Vildagliptin) - אושרה לשיווק באירופה ובישראל ב-2007
  3. סאקסאגליפטין (Saxagliptin) - אושרה לשיווק בארצות הברית, באירופה ובישראל ב-2009
  4. לינאגליפטין (Linagliptin) - אושרה לשיווק בארצות הברית, באירופה ובישראל ב-2011. יתרונה הוא בכך שאין צורך להפחית מינון שלה במצבים מתקדמים של מחלת כליה.
  5. Anagliptin - אושרה לשיווק ביפן ב-2012 (לא משווקת בישראל)
  6. Teneligliptin - אושרה לשיווק ביפן ב-2012 (לא משווקת בישראל)
  7. Alogliptin - אושרה לשיווק בארצות הברית ב-2013 (לא משווקת בישראל)
  8. Trelagliptin - אושרה לשיווק ביפן ב-2015 (לא משווקת בישראל)
  9. Gemigliptin ו- Dutogliptin - נמצאות עדיין בשלבי מחקר

תרופות המשווקות בישראל

שם גנרי בעברית שם גנרי באנגלית שם מסחרי בישראל צורת מתן מינונים שם מסחרי של תכשיר המשלב את התרופה יחד עם מטפורמין
סיטאגליפטין
Sitagliptin
Januvia ג'נוביה[8]
 טבליות 100 מ"ג

50 מ"ג
25 מ"ג

Januet 50/1000mg, 50/850mg, 50/500mg ג'נואט[9]
Januet XR 100/1000mg, 50/1000mg, 50/500mg
וילדאגליפטין
Vildagliptin
Galvus גאלבוס[10]
 טבליות 50 מ"ג
Eucreas 50/1000mg, 50/850mg, 50/500mg יוקריאס[11]
סאקסאגליפטין
Saxagliptin
Onglyza אונגלייזה[12]
 טבליות 50 מ"ג

25 מ"ג

Kombiglyze 5/1000mg, 5/500mg, 2.5/1000mg
לינאגליפטין
Linagliptin
Trajenta טרג'נטה[3]
 כדורים 5 מ"ג
Trajenta Duo 2.5/1000mg, 2.5/850mg, 2.5/500mg טרג'נטה דואו[13]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מעכבי האנזים Dipeptidyl Peptidase IV בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Filip Gnesin, Anne Cathrine Baun Thuesen, Lise Katrine Aronsen Kähler, Sten Madsbad, Bianca Hemmingsen, Metformin monotherapy for adults with type 2 diabetes mellitus, The Cochrane Database of Systematic Reviews 6, 2020-06-05, עמ' CD012906 doi: 10.1002/14651858.CD012906.pub2 (באנגלית)
  2. ^ Francesco Salvo, Nicholas Moore, Mickael Arnaud, Philip Robinson, Emanuel Raschi, Fabrizio De Ponti, Bernard Bégaud, Antoine Pariente, Addition of dipeptidyl peptidase-4 inhibitors to sulphonylureas and risk of hypoglycaemia: systematic review and meta-analysis, BMJ (Clinical research ed.) 353, 2016-05-03, עמ' i2231 doi: 10.1136/bmj.i2231 (באנגלית)
  3. ^ 1 2 3 בורינגר אינגלהיים ישראל בע"מ, טרג'נטה - עלון לצרכן, באתר מאגר התרופות - משרד הבריאות, ‏09/2022
  4. ^ Center for Drug Evaluation and Research, FDA Drug Safety Communication: FDA adds warnings about heart failure risk to labels of type 2 diabetes medicines containing saxagliptin and alogliptin, FDA, 2019-02-09 (באנגלית)
  5. ^ Center for Drug Evaluation and Research, FDA Drug Safety Communication: FDA warns that DPP-4 inhibitors for type 2 diabetes may cause severe joint pain, FDA, 2019-02-09 (באנגלית)
  6. ^ Sean L. Zheng, Alistair J. Roddick, Rochan Aghar-Jaffar, Matthew J. Shun-Shin, Darrel Francis, Nick Oliver, Karim Meeran, Association Between Use of Sodium-Glucose Cotransporter 2 Inhibitors, Glucagon-like Peptide 1 Agonists, and Dipeptidyl Peptidase 4 Inhibitors With All-Cause Mortality in Patients With Type 2 Diabetes: A Systematic Review and Meta-analysis, JAMA 319, 2018-04-17, עמ' 1580–1591 doi: 10.1001/jama.2018.3024 (באנגלית)
  7. ^ Devin Abrahami, Antonios Douros, Hui Yin, Oriana Hoi Yun Yu, Christel Renoux, Alain Bitton, Laurent Azoulay, Dipeptidyl peptidase-4 inhibitors and incidence of inflammatory bowel disease among patients with type 2 diabetes: population based cohort study, BMJ (Clinical research ed.) 360, 2018-03-21, עמ' k872 doi: 10.1136/bmj.k872 (באנגלית)
  8. ^ חברת מרק שארפ ודוהם, ג'נוביה - עלון לצרכן, באתר מאגר התרופות - משרד הבריאות, ‏05/2023
  9. ^ חברת מרק שארפ ודוהם, ג'נואט - עלון לצרכן, באתר מאגר התרופות - משרד הבריאות, ‏05/2023
  10. ^ נוברטיס ישראל בע"מ, גאלבוס - עלון לצרכן, באתר מאגר התרופות - משרד הבריאות, ‏09/2022
  11. ^ נוברטיס י שראל בע"מ, יוקריאס - עלון לצרכן, באתר מאגר התרופות - משרד הבריאות, ‏09/2022
  12. ^ אסטרהזניקה, אונגלייזה - עלון לצרכן, באתר מאגר התרופות - משרד הבריאות, ‏10/2020
  13. ^ בורינגר אינגלהיים ישראל בע"מ, טרג'נטה דואו - עלון לצרכן, באתר מאגר התרופות - משרד הבריאות, ‏05/2020

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.