מעוף הדבורה (או זמזום הדבורה, ברוסית: Полёт шмеля), יצירה תזמורתית מהתקופה הרומנטית מאת המלחין ניקולאי רימסקי-קורסקוב. נכתבה במקור כסיום למערכה השלישית באופרה "סיפורו של הצאר סלטאן" שנכתבה בשנים 1899–1900, אך מבוצעת בעיקר כיצירה נפרדת מהקשרה האופראי.
על היצירה
היצירה נכתבה על פי אגדה מאת אלכסנדר פושקין. הדבורה היא בעצם נסיך מכושף שמנסה להגיע אל אביו הצאר שאינו יודע שהוא בחיים, לאחר שציווה להרחיק את אמו ואותו בהיותו תינוק ולזרוק אותם בתוך חבית לים.
מבנה היצירה
כפי שמעיד עליה שמה, ייחודה של היצירה בקו המלודי, המהיר והכרומטי, המחקה את קול זמזום הדבורה. מוטיב זה חוזר על עצמו שוב ושוב בהבדלים של מספר טונים.
פרט למוטיב הזמזום, נעשה ביצירה שימוש בלייטמוטיבים השייכים לדמותו של הנסיך גווידון מסיפור האופרה. הקו הכרומטי עצמו הוא פיתוח של לייטמוטיב אחד (באיור 1, מוצג קו ה"זמזום" הכרומטי מתחת ללייטמוטיב), והשני (איור 2) משמש כקטע ביניים בין החזרות השונות על מוטיב הזמזום.
עיבודים
מעוף הדבורה זכה לעיבודים רבים לכלי סולו שונים ובסגנונות שונים כמו רוק ופופ. בין השאר בוצעה היצירה בפסנתר (עובד על ידי רחמנינוב), בכינור, בגיטרה חשמלית בליווי תזמורת, בגיטרה בס, בחליל צד, בטובה, בחצוצרה, בטרומבון, מרימבה ובשירת א-קפלה. בעיבוד לפסנתר מבוצע הקטע על ידי הגיבור הראשי בסרט "ניצוצות" ובעיבוד לחצוצרה הוא מושמע בסרט "להרוג את ביל".
יצירה קלאסית נוספת המחקה את מעוף הדבורה היא "הדבורה" של המלחין הגרמני פרנסואה שוברט.
בשנת 1988 להקת המטאל האמריקאית מנוואר הוציאה שיר אינסטרומנטלי בשם Sting of the Bumblebee באלבום Kings of Metal, שמבוסס על המנגינה של רימסקי-קורסקוב.
קישורים חיצוניים
.svg){kind=logo}
