לפי נתוני הלמ"ס, היישוב מדורג בדירוג החברתי-כלכלי גבוה (8 מתוך 10). השכר הממוצע של השכירים בשנת 2011 היה 14,685 ש"ח (כשהממוצע הארצי עומד על 6,490 ש"ח).
היסטוריה
ראשיתה של מעונה ב-540 עולים מרומניה שיושבו בבתי הכפר תרשיחא בינואר 1949, במסגרת הכשרה להקמת מושבים בסביבה. ב-1 באוגוסט 1951 הוחלט לחלקם למתיישבים עירוניים ולמתיישבים חקלאיים. 50 משפחות שהחליטו לעסוק בחקלאות עקרו מתרשיחא והקימו בסמוך את המושב מעונה, ואילו כ-100 משפחות יהודיות שנותרו בתרשיחא כונו בשם "מעונה עירונית"[3]. בשנים שלאחר מכן הצטרפו למושב עולים מצפון אפריקה. בשנת 1960 פתחו תושבי המושב בשביתה בדרישה למכסות גדולות יותר של מים וקרקע[4]. בשנת 1965 שוב יצאו תושבי המושב להפגין בטענה שאין להם אמצעי קיום[5].
שטחו הכולל של המושב 730 דונם והוא משמש כמושב המרכזי של מועצה אזורית מעלה יוסף. במושב נמצא גם מתנ"ס המועצה האזורית מעלה יוסף ע"ש אייל דרור, המרכז את פעילות הנוער והקהילה במועצה כולה.
אתרים
התעלה המרכזית במערכת המים המבוטנת ששרתה את תחנת המשטרה הבריטית, וכיום מצויה ללא שימוש בצמוד ליישוב, אוקטובר 2009
בכניסה ליישוב, לצד שביל הגישה אליו, שוכנת תחנת משטרת מעלות-תרשיחא. התחנה, הנמצאת בבניין היסטורי של המשטרה, ששימש ככזה עוד בימי המנדט הבריטי, אף נקראה בעבר באופן רשמי בשם "תחנת מעונה". המבנה הוא אחת ממצודות טגארט[6].
אתרים חשובים בתחומי המושב:
"הבריכה האנגלית": מאגר מים מרשים אשר הוקם בתקופת המנדט הבריטי כדי לספק מי שתייה לתחנת המשטרה הבריטית במקום. הבריכה נבנתה מלוחות בטון שהוצבו בשיפוע על מנת לקלוט את מי הגשמים לתוך בריכה ייעודית.
