יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הערך עוסק בעיקר בדלקי נפט ולא במנוע חום. חסר הסבר תרמודינמי על מנועי חום, וסוגים שונים של מנועי חום גם כאלה שאינם מונעים בדלק..
	אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.	עריכה

מנוע חום הוא מכונה שהופכת אנרגיה תרמית לעבודה מכנית. מקור החום יכול להיות בעירה של דלק, אנרגיה סולארית, אנרגיה גאותרמית וכדומה. על מנועי חום נמנים מנוע דיזל, מנוע בנזין, טורבינת קיטור, מנוע סילון, טורבינת גז ועוד.

הפקת אנרגיית החום נעשית על ידי שריפת דלק. שרפה היא תהליך כימי, במהלכו ניתקים הקשרים הכימיים בין היסודות מהם מורכב הדלק (פחמן ומימן בעיקר), והם מתחברים מחדש עם אטומי חמצן המצוי באוויר. תוצר השרפה הוא תערובת חדשה של גזים, הנקראים גזי שרפה. תהליך ההתחברות מחדש של האטומים מלווה בשחרור אנרגיית חום גדולה, הנקלטת על ידי הגזים שנוצרו בשרפה ומעלה מאוד את הטמפרטורה שלהם.

דלק גולמי הוא תערובת סבוכה של פחמימנים (hydrocarbons) מסוגים שונים. פחמימנים הם תרכובות אורגניות, שהמולקולות שלהן בנויות מאטומי פחמן (Carbon) ואטומי מימן (Hydrogen) בלבד. הפחמימנים נבדלים זה מזה במספר אטומי הפחמן והמימן בכל מולקולה, בצורת הקשרים הכימיים בין האטומים, בטמפרטורת הרתיחה שלהם, במשקלם הסגולי ועוד. תכולת הפחמן בדלק המופק מנפט היא 83-87%, ותכולת המימן 11-14%. מלבד פחמימנים מכיל הדלק גם כמות קטנה של גופרית (Sulphur, 1-5%) ומינרלים שונים בכמות זעירה.

האוויר מורכב ברובו הגדול ממולקולות חמצן וממולקולות חנקן, שכל אחת מהן מכילה שני אטומים הקשורים זה לזה (O₂ ו-N₂ בהתאמה). החנקן אינו משתתף בשרפה, כלומר אינו מתחבר עם החמצן ואף לא עם הפחמן והמימן שבדלק.

כדי שתתרחש שרפה, יש לאדות את הדלק ואחר כך להוסיף ולחממו עד לטמפרטורה, שבה ינתקו הקשרים בין אטומי הפחמן, המימן והגופרית המרכיבים את הדלק, והם יתחברו מחדש עם אטומי חמצן המצוי באוויר. טמפרטורה זו נקראת נקודת ההצתה (כ- 520⁰C בדלק סולר). המשמעות המעשית היא, כי שרפה לא יכולה להתחיל ללא מקור חום חיצוני בטמפרטורה נקובה. תוספת החום מעניקה אנרגיה לאטומים המרכיבים את הדלק, מחלישה את הקשרים ביניהם וגורמת בסופו של דבר להינתקותם זה מזה. במצב זה הם מתחברים מחדש עם אטומי החמצן שבאוויר.

החום הרב, שנוצר כתוצאה מהתלקחות מולקולות הדלק הראשונות, נקלט על ידי פרודות דלק נוספות שעדיין לא התלקחו. כתוצאה מכך גם הן מתאדות ונשרפות ומסייעות להתלקחות מולקולות אחרות.

מוצר השרפה הוא תערובת חדשה של גזים, הנקראים גזי שרפה. בשעת ההתחברות של יסודות הדלק עם החמצן משתחררת אנרגיית חום גדולה, הנקלטת על ידי הגזים שנוצרו בשרפה ומעלה את הטמפרטורה שלהם לעד 2000⁰C.

הרכב ממוצע של גזי השרפה במנוע דיזל, לדוגמה, הוא:

• פחמן דו-חמצני (11%)
• מים במצב צבירה גזי (4%)
• תחמוצת גופרית (כמות זעירה)
• חנקן (74%)
• עודפי חמצן (11%)

את אנרגיית החום הנוצרת בשרפה הופכים לאנרגיה או לעבודה מכנית באחת משתי דרכים:

• שורפים את הדלק בחלל פתוח, בכבשן של דוד קיטור, ומנצלים את החום הרב של הגזים להרתחת מים וליצירת קיטור בלחץ ובטמפרטורה גבוהים. באמצעות לחץ הקיטור מסובבים גלגל כפות של טורבינת קיטור או דוחפים בוכנה בתוך צילינדר של מנוע קיטור.
• כאשר מבצעים את השרפה בחלל סגור, למשל בצילינדר של מנוע דיזל או בנזין, גורמת עליית הטמפרטורה של הגזים להעלאת לחצם. את לחץ גזי השרפה מנצלים ישירות לדחיפת הבוכנה, ועל ידי כך הם מבצעים עבודה מכנית.

מנועי חום מסווגים על פי ההבחנה הנ"ל למנועי בעירה חיצונית ולמנועי בעירה פנימית.

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: מכונת חם
ערך מילוני בוויקימילון: מנוע חם
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מנוע חום

• מנועי חום, דף שער בספרייה הלאומית