PROFILPELAJAR.COM

מלקולם נואלס
Malcolm Knowles
	אין תמונה חופשית
לידה	24 באוגוסט 1913; Park County, ארצות הברית
פטירה	27 בנובמבר 1997 (בגיל 84); פאייטוויל, ארצות הברית
מקום לימודים	אוניברסיטת הרווארד; אוניברסיטת שיקגו; פאלם ביץ' ;
מוסדות	אוניברסיטת בראון; אוניברסיטת בוסטון; אוניברסיטת המדינה של צפון קרוליינה ;

מלקולם שפרד נואלס (באנגלית: Malcolm Shepherd Knowles;‏ 24 באוגוסט 1913 – 27 בנובמבר 1997) היה פרופסור ואיש מקצוע שחקר, פיתח ויישם עקרונות למידת מבוגרים ותוכניות לחינוך מבוגרים ברחבי העולם. נואלס השפיעה רבות על תחומי דעת שונים ובניהם משאבי אנוש, מינהל עסקים וחינוך.^[1] כן, נואלס הטביע את חותמו גם בשדה הלמידה למידה ההומניסטית, למידה עצמית ולמידה לא פורמלית למבוגרים.^[2]

ביוגרפיה

מלקום נואלס נולד ליווינגסטון במונטנה. משפחתו עברה לווסט פאלם ביץ', פלורידה. אביו היו וטרינר ומגיל צעיר מלקום היה מתלווה אליו לביקורים בחוות. במהלך הנסיעות המשותפות אביו היה משוחח איתו בנושאים שונים ונתן לו את התחושה שדעותיו רציניות וחשובות. אמו טיפחה בו אמפתיה ואכפתיות. נואלס היה צופה פעיל ותיאר את הפעילות הצופית ככזו שפיתחה בו יכולות מנהיגות.^[2] הוא סיים את בית הספר התיכון פאלם ביץ' ב-1930. נואלס זכה במלגה לאוניברסיטת הרווארד, שם סיים תואר ראשוןב-1934.^[3] במהלך לימודיו הוא היה פעיל במספר מסגרות וולנטריות כגון המועדון הליברלי של הרווארד. במהלך לימודיו הוא פגש את אשתו הולדה פורנל ותיאר את תפיסת העולם שלהם כדומה. הזוג נישא ב-1935.^[2]

קרירה

נואלס ביקש להתקבל לשירות החוץ של ארצות הברית, אך ב-1935 לא היו משרות פנויות והוא החל לעבוד בעבודה זמנית במינהל הנוער הלאומי במסצ'וסטס. שם הוא עבד עם צעירים מובטלים. לנואלס לא הייתה הכשרה בחינוך מבוגרים והוא בעיקר למד תוך כדי עבודה וכן מהכרותו עם אדוארד לינדמן שכתב ועסק בחינוך מבוגרים. ב-1940, נואלס החל לנהל את תחום חינוך מבוגרים ימק"א בבוסטון, שם החל לחקור את התחום ולהבחין בשוני בין חינוך ילדים למבוגרים. הוא גויס לצי ארצות הברית ב-1943. בשנת 1946, החל לנהל את החינוך למבוגרים בימק"א בשיקגו. מקביל שקד על התואר השני מאוניברסיטת שיקגו, בנושא חינוך מבוגרים. בעת לימודיו פגש את פרופ' סיריל הול (Cyril O. Houle) שחקר ועסק בחינוך מבוגרים. נואלס התרשם מהשילוב בין העשייה ומחקר של הול בתחום החינוך מבוגרים. נואלס המשיך את דרכו של מורו בשילוב בין מחקר ועשייה. באותה התקופה, הכיר את עבודותו של הפסיכולוג קארל רוג'רס, שכבר אז עסק בלמידה עצמית. על בסיס התיזה שלו הוא כתב את הספר: חינוך לא פורמלי למבוגרים: מדריך למנהלים, מנהיגים ומורים (Informal Adult Education: A Guide for Administrators, Leaders, and Teachers)^[4] ב-1951 נואלס נבחר להיות מנכ"ל האגודה לחינוך מבוגרים של ארצות הברית והשפיע רבות על התפתחות חינוך מבוגרים במדינה. במקביל לעבודתו החל את מחקר לדוקטורט באוניברסיטת שיקגו.^[1] בשנת 1959, הוא קיבל מינוי סגל באוניברסיטת בוסטון כפרופסור חבר לחינוך מבוגרים עם קביעות . שם הוא חקר במשך 14 שנים.

נואלס הפך לחבר הפקולטה לחינוך באוניברסיטת המדינה של קרוליינה הצפונית ב-1974 כדי להשלים את ארבע שנות עבודתו האקדמיות האחרונות עד לפרישתו. לאחר פרישתו, נשאר פעיל בתחום עד שנות ה-90. הוא לימד באוניברסיטת פילדינג, סנטה ברברה ובאוניברסיטת ארקנסו.

שני ספרים כתבו הזוג נואלס ביחד: הראשון בפיתוח מנהיגות בשנת 1955 והשני בנושא דינמיקה קבוצתית ב-1972.

תרומתו לחינוך מבוגרים ואנדגוגיה

נואלס פיתח תפיסה ייחודית ללמידת מבוגרים, בה הוא שם דגש על למידה לא פורמלית, התבססות על ניסיון העבר של הלומדים. הוא פיתח את האנדרגוגיה כתפיסה שנותנת מקום מרכזי ללומד המבוגר כבעל ידע, למורה תפקיד של מנחה וללומדים אחראים על לימודיהם. לטענתו, שפדגוגיה, כשיטת הוראה, לא מתאימה ואף מזיקה ללומדים בוגרים.

ב-1967, מלקולם נואלס שמע לראשונה את המשג, אנדרגוגיה, ממחנך מבוגרים יוגוסלבי, דושאן סביצ'ביץ', שהשתתף במפגש קיץ שנואלס אירח באוניברסיטת בוסטון. נואלס פרסם את תפיסתו בנושא אנדרגוגיה ב-1968 במאמר עם השם הפרובוקטיבי: אנדרגוגיה, לא פדגוגיה.^[5]

נואלס הציג שש הנחות לגבי למידת מבוגרים:^[6]

מוטיבציה. הלומד הבוגר צריך להבין מדוע הוא לומד את מה שהוא לומד, איזו תועלת תביא לו הלמידה, ומה הן ההשלכות אם לא ילמד
ניסיון חיים. ללומד הבוגר יש ניסיון והוא הבסיס ללמידה
תפיסה עצמית. הלומד הבוגר מקבל בעצמו את ההחלטות לגבי הלמידה כולל בחירת הנושאים, דרכי הלמידה וההערכה
מוכנות ללמידה. הלומד הבוגר בוחר ללמוד כאשר נושאי הלימוד רלוונטיים לעבודתו ו/או לאספקטים אחרים בחייו האישיים
אורינטציה. האורנטיציה של הלומד הבוגר היא פרקטית
מוטבציה. לבוגר דחף פנימי ללמידה, שיפור איכות חיים, שביעות רצון והגשמה עצמית, לצד מניעים חיצוניים כמו שיפור ההשתכרות וכיוב

בשנות השבעים של המאה העשרים תיאוריות מתחום למידת המבוגרים עזרו לחולל מהפכה באופן שבו בוצעו תוכניות הכשרה בעולם העבודה. המחקר האקדמי והתוכניות להכשרת מבוגרים התרחבו מאוד. נואלס האמין שאנדרגוגיה מציעה ערך רב לשיפור היחסים הבין אישיים ולתהליכי יעול בחברות תעשייתיות.^[7]

מלקום נואלס מת בפאייטוויל, ארקנסו, משבץ מוחי.^[8]

ספריו

Knowles, Malcolm S. (1950). Informal adult education: a guide for administrators, leaders, and teachers. New York: Association Press.
Knowles, M. S., & Knowles, H. F. (1955). How to develop better leaders. New York: Association Press.
Knowles, M. S., & Knowles, H. F. (1959). Introduction to group dynamics. Chicago: Association Press. Revised edition 1972 *published by New York: Cambridge Books.
Knowles, M. S. (1968). Andragogy, not pedagogy. Adult Leadership, 16(10), 350–352, 386.
Knowles, M. S. (1973). The adult learner: A neglected species. Houston: Gulf Publishing Company. Revised Edition 1990.
Knowles, M. S. (1975). Self-directed learning: A guide for learners and teachers. Englewood Cliffs: Prentice Hall/Cambridge.
Knowles, M. S. (1977). The adult education movement in the United States. Malabar, FL: Krieger.
Knowles, M. S. (1980). The modern practice of adult education: From pedagogy to andragogy. Englewood Cliffs: Prentice Hall/Cambridge.
Knowles, M. S., et al. (1984). Andragogy in action: Applying modern principles of adult education. San Francisco: Jossey-Bass.
Knowles, M. S. (1986). Using learning contracts. San Francisco: Jossey-Bass.
Knowles, M. S. (1989). The making of an adult educator: An autobiographical journey. San Francisco: Jossey-Bass.
Knowles, Malcolm; Holton, E. F., III; Swanson, R. A. (2005). The adult learner: The definitive classic in adult education and human resource development (6th ed.). Burlington, MA: Elsevier. ISBN 9780750678377.