מלון אשל השומרון הוא בית מלון, השוכן בצומת אריאל שבשומרון. זהו בית המלון היחיד בשומרון המופעל על ידי צוות ישראלי. במלון כ-94 חדרי אירוח וארבע סוויטות, וכן בריכת שחייה, גן ואולמות כנסים. שירות ייחודי שמציע מלון "אשל השומרון" הוא מטווח וחנות לנשק ותחמושת. את המלון תכננו האדריכלים טומס לייטרסדורף ודודי גלוסקין.
יזמי המלון והבעלים הם בני הזוג טובה ומנחם גלבוע מאריאל. עד היום פעילים הבעלים בניהול המלון יחד עם טוביה גלברד.
היסטוריה
המלון נחנך בשנת 1991, אך עקב פריצת האינתיפאדה הראשונה נרתעו ישראלים רבים מלהתארח במלון והוא עמד על סף סגירה. עם דעיכת האינתיפאדה הראשונה החל המלון להתאושש, והפך פופולרי בקרב בני הציונות הדתית וכן בקרב נוצרים פרו-ישראלים.
בחודש מרץ 2002 אירע פיגוע התאבדות בלובי המלון, ובו נפצעו 14 אנשים. לאחר הפיגוע עבר המלון שיפוץ נרחב. ב-27 באוקטובר 2002 מחבל פלסטיני ביצע פיגוע התאבדות בתחנת דלק הסמוכה למלון, אשר גרם למותם של שלושה חיילי צה"ל[1].
בפיגוע במלון במרץ 2002 נפצעה טובה גלבוע ובפיגוע בתחנת הדלק באוקטובר 2002 נפצע קשה מנחם גלבוע. בפיגוע ביצע מנחם גלבוע פעולת גבורה וסייע בניטרול המחבל ובכך מנע מותם של חיילים רבים. על מעשה גבורה זה קיבל האזרח גלבוע אות הוקרה מיוחד מאלוף פיקוד המרכז.
במרץ 2007 עתר המלון לבג"ץ בדרישה לנתקו מאריאל ולהעניק לו מעמד של רובע אוטונומי, בנימוק שאינו זוכה להסדרי ביטחון נאותים, ואינו מקבל מהעירייה פתרונות בתחום המוניציפלי. עתירת הבג"ץ נמחקה בהסכמה. במקביל הוגשה תביעת נזיקין נגד העירייה בה היא נדרשת לשלם הוצאות עבור פעולות שהייתה אמורה לבצע על פי חוק ולא ביצעה[2].
אשל השומרון משמש כיום בעיקר כמרכז אירוח לאנשי אקדמיה ואינטלקטואלים מהימין. המלון הוא מרכז הכנסים של מועצת יש"ע ושל מכונים המזוהים עם הימין, דוגמת מרכז שלם. כמו כן נערכות במלון שבתות אירוח וסמינרים, הן פרטיים והן ציבוריים. זוגות צעירים רבים מהתנחלויות ובני הציונות הדתית עורכים את חופותיהם במלון, סביב הבריכה. המלון פופולרי גם בקרב קבוצות תיירים נוצריות פרו ישראליות, המזוהות ברובן עם האוונגליזם, בעיקר מארצות הברית ובמידה פחותה גם מסקנדינביה וממדינות בנלוקס, המבקרות בשומרון.
במאי 2017 החליטה הנהלת המלון לעבור להשגחת כשרות פרטית במקום השגחת הכשרות של הרבנות. משמעות ההחלטה היא שהמלון אינו יכול לפרסם עצמו ככשר משום שעל פי החוק, ופסיקת בג"ץ בעניין, יכולה רק כשרות מטעם הרבנות להציג עסק ככשר[3].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
