מלאני ג'ולי

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
מלאני ג'ולי
Mélanie Joly
לידה 16 בינואר 1979 (בת 45)
מונטריאול, קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מפלגה המפלגה הליברלית של קנדה
mjoly.liberal.ca/en/
שר החוץ של קנדה
26 באוקטובר 2021 – מכהנת
(3 שנים)
פרסים והוקרה
  • Chevening Scholarship
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מלאני ג'וליאנגלית: Mélanie Joly; הגייה צרפתית: melani ʒɔli; נולדה ב-16 בינואר 1979)[1] היא פוליטיקאית ועורכת דין קנדית המכהנת כשרת החוץ של קנדה מאז אוקטובר 2021. ג'ולי, חברה במפלגה הליברלית של קנדה, מייצגת את אזור מונטריאול בבית הנבחרים של קנדה. היא מכהנת כחברת פרלמנט (MP) מאז הבחירות הפרלמנטריות בקנדה 2015. היא החזיקה במספר תיקים, וכיהנה כשרת המורשת הקנדית, שרת התיירות השרה לענייני לה פרנקופוניה. התמודדה על ראשות העיר מונטריאול בבחירות המוניציפליות של מונטריאול 2013 והגיעה למקום השני (אחרי הזוכה, דניס קודר). נולדה במונטריאול, בחבל קוויבק, בוגרת אוניברסיטת מונטריאול וברסנוס קולג', אוקספורד.

ביוגרפיה

נולדה וגדלה ב-Ahuntsic שכונה בצפון מונטריאול.[2] אביה הוא קלמנט ג'ולי, רואה חשבון שהיה נשיא ועדת הכספים של המפלגה הליברלית בקוויבק ומנהל הרשות לביטחון תחבורה אווירית בקנדה בין השנים 2002 ל-2007. אימה החורגת, קרול-מארי אלארד, היא עורכת דין ועיתונאית, שהייתה חברת פרלמנט שייצגה את לאבל-מזרח בין השנים 2000 ל-2004. ג'ולי נשואה לפליקס מרזל, אמן ויזם.[3][4]

השכלה וקריירה

לאחר שסיימה את התואר הראשון שלה במשפטים באוניברסיטת מונטריאול בשנת 2001, ג'ולי הפכה לחברה בלשכת עורכי הדין של קוויבק. לאחר מכן היא קיבלה את מלגת Chevening והמשיכה את לימודיה בברסנוז קולג', אוקספורד, שם קיבלה תואר מגיסטר במשפטים, במשפט השוואתי וציבורי בשנת 2003.[5] ג'ולי גם עשתה התמחות כשדרנית רדיו בתחנת רדיו-קנדה (CBC), בשנת 2007.[6]

בתחילת דרכה המקצועית היא עבדה כעורכת דין בשני משרדים גדולים במונטריאול. במשרד השני בו עבדה, דייוויס וורד פיליפס & וינברג, המנטור שלה היה ראש הממשלה לשעבר של פארטי קוויבק, לוסיאן בושרד, שסיפק לה לבקשתה את מכתב ההמלצה לאוקספורד.[7] היא עבדה בעיקר בתחומי ליטיגציה אזרחית ומסחרית, פשיטת רגל ודיני חדלות פירעון.

בשנת 2010, היא הפכה לתושבת חבל קוויבק הראשונה שקיבלה את פרס ארנולד אדינבורו, המכיר במעורבות פילנתרופית בקהילת התרבות הקנדית.[8]

בשלב מסוים היא פתחה משרד ליחסי ציבור, ועם לקוחותיה נמנה אחד היורשים להון משפחת ברונפמן שניסה לרכוש את קבוצת ההוקי Montreal Canadiens.[9]

יחד עם עמיתים שלה היא הקימה את "דור הרעיונות" – פורום פוליטי לבנות ובני 25 עד 35.[10]

קריירה פוליטית

קמפיין מוניציפלי

ביוני 2013 הכריזה ג'ולי על מועמדותה לראשות עיריית מונטריאול בבחירות שהתקיימו באותה שנה. היא הקימה מפלגה חדשה בשם Vrai changement pour Montreal, כדי לתמוך במועמדותה. ב-3 בנובמבר, יום הבחירות, היא השיגה 26.50% מהקולות, וסיימה שש נקודות אחרי המנצח, דניס קודר. עם זאת, היא סיימה לפני כמה מתמודדים מבוססים יותר.[11] לאחר ההפסד, בפעילותה כמגייסת תרומות בתחום התרבות, הכירה ג'ולי את הקולנוען והסופר אלכסנדר טרודו אחיו הצעיר של ראש הממשלה ג'סטין טרודו שהזמין אותה להשתתף בקבוצה שהובילה את הקמפיין של אחיו לראשות המפלגה הליברלית של קנדה.[9]

פוליטיקה פדרלית

בשנת 2015, ג'ולי עזבה את הפוליטיקה המוניציפלית והכריזה על מועמדות למפלגה הליברלית של קנדה במחוז האלקטורלי החדש של Ahuntsic Cartierville בבחירות הפדרליות של 2015 לפרלמנט הקנדי ה-42.[10] ג'ולי זכתה ב־47.5 אחוזים מהקולות, והדיחה את מריה מוראני.[12] ג'ולי הפכה לחברת פרלמנט המייצגת מחוז בחירה במונטריאול, בקבינט שמחצית מחבריו היו נשים. הגישה הידידותית שלה התאימה להבטחה של טרודו בדבר גישה שלטונית חיובית ומסבירת פנים[9].

שרת התרבות (2015–2018)

לאחר הבחירות הכלליות ב-2015, ג'ולי נבחרה לשרת התרבות כחלק מהממשלה החדשה של ראש הממשלה ג'סטין טרודו.[13] תפקידה הראשון כשרת התרבות היה מתוקשר והיא קיבלה ביקורת ציבורית בעקבות הסכם שחתמה עם נטפליקס להשקעה בהפקות קולנוע קנדיות, שלא כלל התחייבות להשקעה בתוכניות בשפה הצרפתית[9].

שרת התיירות (2018–2019)

ב-28 באוגוסט 2018, ג'ולי נבחרה לתפקיד שרת התיירות, השפות הרשמיות ותיק הארגון הבין-לאומי לפרנקופוניה.[14]

השרה לפיתוח כלכלי (2019–2021)

היא נכנסה לתפקיד השרה לפיתוח כלכלי ולשפות רשמיות ב-13 בדצמבר 2019. המנדט שלה סומן על ידי הכנסה של סוכנויות פיתוח אזוריות נפרדות למערב קנדה: פיתוח כלכלי לערבות (PrairieCan)[15] ופיתוח כלכלי של קנדה לאוקיינוס השקט (PacifiCan).[16]

ב-15 ביוני 2021, היא הציגה את חוק C-32 בבית הנבחרים, חוק להשגת שוויון מהותי של אנגלית וצרפתית ולחיזוק חוק השפות הרשמיות.[17] לראשונה מאז 1988, המודרניזציה של ג'ולי נועדה להבטיח כי מגוון הצעדים של הממשלה בתחום התמיכה בשפות הרשמיות יתאימו לאתגרים בתחום זה באזורים שונים במדינה.[18]

שרת החוץ (2021-הווה)

ג'ולי ושר החוץ האוקראיני דמיטרו קולבה בפנום פן, 2022
ג'ולי עם ג'יימס קלברלי, אנאלנה בארבוק, יושימאסה היישי ואנתוני בלינקן בוועידת הביטחון ה-59 של מינכן, 2023

בתחילת שנת 2021 הציע ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו, למלאני ג'ולי לכהן כשרת החוץ. בתחילה ג'ולי סירבה, לא מסיבות של חוסר ניסיון ביחסי חוץ, אלא מפני שחששה שריבוי הנסיעות הכרוכות בתפקיד יאלצו אותה לוותר על מאמציה להרות בהפריה מלאכותית. טרודו הציע לדאוג לכך שהטיפולים יבוצעו בכל מקום אליו תידרש לנסוע ולבסוף היא החליטה לקבל את ההצעה שהפכה אותה לדיפלומטית הבכירה במדינה[9], ונכנסה לתפקיד שרת החוץ של קנדה ב-26 באוקטובר 2021.[19]

מאז כניסתה לתפקיד ג'ולי התמודדה עם אירועים כמו:

  • פלישת רוסיה לאוקראינה: במסגרת החשש במקומות שונים בעולם לגבי התגברות נוכחות חיילית רוסית בגבול המזרחי של המדינה[20][21][22] בינואר 2022 היא ביקרה באוקראינה.[23] תוך כדי מלחמת אוקראינה-רוסיה היא ביקרה שם שוב ב-8 במאי 2022, כאשר התלוותה לטרודו בביקור לא מתוכנן בקייב כדי לפתוח שם מחדש את השגרירות הקנדית. עם זאת, דווח כי שגרירות קנדה מעולם לא נפתחה מחדש, והשגריר הקנדי לא חזר לאייש שם את המשרה.[24] שנה לאחר תחילת המלחמה, היא היללה את המאמצים של הממשלה שלה בתחום קידום שינוי המשטר ברוסיה.[25]
  • מלחמה בין ישראל לחמאס: לאחר אירועי טבח שבעה באוקטובר, דחתה ג'ולי ב-30 באוקטובר את הקריאות להפסקת אש במלחמת חרבות ברזל, אך הביעה תמיכה ב"הפוגה הומניטרית".[26]
  • קרע ביחסי קנדה-סין: במהלך ועדת בית הנבחרים במארס 2023 שחקרה את התערבות סין בבחירות בבחירות הפדרליות של 2019 ו-2021, האשימה ג'ולי את סין ב"ניסיון לזרוע פילוג בדמוקרטיות רבות" והציעה דרכים שבהן ניתן למנוע התערבות זרה בעתיד.[27] לאחר הצבעה על דיכוי העם האויגורי בשינג'יאנג, דווח במאי 2023 כי משפחתו של חבר הפרלמנט הקנדי מייקל צ'ונג בהונג קונג סומנה כמטרה, כולל על ידי דיפלומט סיני בשם ג'או ווי. בעקבות כך הכריזה ג'ולי על ווי כאישיות בלתי רצויה.[28][29]
  • משבר דיפלומטי חמור עם ממשלת הודו: קנדה האשימה את ממשלת הודו בשיתוף פעולה עם כנופיות פושעים בניסיון להפחיד ואף לרצוח אזרחים קנדים שתומכים בהקמת מדינה סיקית נפרדת.[9] לאחר הרצח של מנהיג הבדלנים הסיקים הקנדי, הארדיפ סינג ניג'אר, נוצר המשבר ביחסי הודו-קנדה, שהתדרדרו לנקודת שפל.[30] ג'ולי הורתה על גירושו מקנדה של פאבן קומאר ראי, דיפלומט הודי בכיר שעמד בראש הפעילות של אגף המחקר והניתוח, בסוכנות הביון החיצונית של הודו.[31]
  • יחסים עם טורקיה: במאי 2022, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, הביע את התנגדותו להצטרפות שוודיה ופינלנד לברית נאט"ו, והאשים את שתי המדינות בסובלנות לקבוצות שטורקיה מסווגת כארגוני טרור, כולל הארגונים הלוחמים הכורדיים מפלגת הפועלים של כורדיסטן, היחידה להגנת העם ותומכי פטהוללה גולן – איש דת מוסלמי שהואשם על ידי טורקיה בניסיון ההפיכה הצבאית בטורקיה ב 2016.[32] ג'ולי ניהלה שיחות עם טורקיה כדי לשכנע את ממשלת טורקיה בצורך בשילובן של שתי המדינות הנורדיות בנאט"ו.[33]
  • מלחמת נגורנו קרבאך השלישית: בספטמבר 2023, אזרבייג'ן פתחה במלחמת נגורנו קרבאך השלישית, מהלך שנתפס בפרלמנט האירופי כהפרה של הסכם הפסקת האש משנת 2020.[34] ג'ולי הביעה דאגה מההתערבות הצבאית של אזרבייג'ן, קראה להפסקה מיידית של פעולות האיבה, וביקשה מממשלת אזרבייג'ן להימנע מכל דבר המהווה סיכון לאוכלוסייה האזרחית של נגורנו קרבאך ותייגה את הפעולה הצבאית כ"בלתי מוצדקת".[35] ב-29 בספטמבר 2023 הרפובליקה התקפלה[36] ובאוקטובר 2023 במהלך סוף שבוע אחד התפנו כל תושבי סטפנקרט לארמניה, עד האחרון שבהם.[37]
  • גם שובו של נשיא ארצות הברית הנבחר דונלד טראמפ והאיום שלו להטיל מכסים גבוהים על ייבוא סחורות קנדיות מעוררים סוגיות בעייתיות בנושאי יחסי חוץ, כלכלה והגירה. טרודו כינס מחדש ועדה ממשלתית לענייני ארצות הברית שכוללת גם את ג'ולי[9].
גלריה

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מלאני ג'ולי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ "The Hon. Mélanie Joly, P.C., M.P." Parliament of Canada. ארכיון מ-16 במאי 2018. נבדק ב-28 במאי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Martin Patriquin, The sunniest Liberal, Mélanie Joly, Macleans.ca, ‏2016-06-10 (באנגלית)
  3. ^ Columnist, Susan Delacourt National (26 בדצמבר 2022). "Susan Delacourt: Mélanie Joly opens up about her miscarriage — and why she hasn't given up on getting pregnant". Toronto Star (באנגלית). ארכיון מ-26 בנובמבר 2023. נבדק ב-27 בנובמבר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Tristin, Hopper. "The Canadian politicians who say they want privacy for their families — and actually mean it". National Post. ארכיון מ-23 בפברואר 2024. נבדק ב-27 בנובמבר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "Mélanie Joly". LinkedIn. נבדק ב-7 באוקטובר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "Heritage Minister Mélanie Joly once interned at Radio-Canada". CBC.ca. 7 בנובמבר 2015. ארכיון מ-28 בנובמבר 2021. נבדק ב-7 בנובמבר 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ Campbell Clark, Liberal newcomers could bring wide-ranging experience to Trudeau's cabinet (אורכב 04.03.2016 בארכיון Wayback Machine), The Globe & Mail, October 31, 2015.
  8. ^ "Business for the Arts — Previous Winners". www.businessforthearts.org. אורכב מ-המקור ב-15 בינואר 2016. נבדק ב-17 באוגוסט 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ 1 2 3 4 5 6 7 מלאני ג'ולי בכלל לא רצתה להיות שרת החוץ של קנדה. עכשיו היא מסומנת כיורשת אפשרית לטרודו
  10. ^ 1 2 Frigon, Gaétan (2013-06-01). "Mélanie qui? Mélanie Joly". La Presse (בCanadian French). נבדק ב-2025-01-05.
  11. ^ "Élections municipales 2013 - Résultats | ICI.Radio-Canada.ca". Radio-Canada.ca. אורכב מ-המקור ב-6 באפריל 2017. נבדק ב-17 באוגוסט 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ Election results: Mélanie Joly wins as Maria Mourani fails to stop second wave in Ahuntsic-Cartierville
  13. ^ The Honourable Mélanie Joly | Minister of Tourism, Official Languages and La Francophonie, web.archive.org, ‏2019-07-06
  14. ^ Leblanc, Daniel (8 באוקטובר 2018). "Prime Minister Trudeau has last shot to help Michaëlle Jean stay on as Francophonie leader". The Globe and Mail. ארכיון מ-9 באוקטובר 2018. נבדק ב-10 בפברואר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ "Prairies Economic Development". 9 באוגוסט 2021. ארכיון מ-19 באפריל 2023. נבדק ב-24 באוקטובר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "Pacific Economic Development". 27 ביוני 2021. ארכיון מ-26 באוקטובר 2021. נבדק ב-26 באוקטובר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ "Introduction of Bill C-32, an Act for the Substantive Equality of French and English and the Strengthening of the Official Languages Act". 15 ביוני 2021. ארכיון מ-2 בנובמבר 2021. נבדק ב-24 באוקטובר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ "Modernization of the Official Languages Act". 3 בפברואר 2021. ארכיון מ-20 באוקטובר 2021. נבדק ב-24 באוקטובר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ Curry, Bill; Kirkup, Kristy; Raman-Wilms, Menaka; Dickson, Janice (26 באוקטובר 2021). "Trudeau cabinet shuffle: Anita Anand moves to Defence, Steven Guilbeault to Environment, Mélanie Joly to Foreign Affairs". The Globe and Mail (בCanadian English). ארכיון מ-10 באוקטובר 2023. נבדק ב-26 באוקטובר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  20. ^ "Russian ships, tanks and troops on the move to Ukraine as peace talks stall". the Guardian (באנגלית). 23 בינואר 2022. ארכיון מ-19 ביולי 2022. נבדק ב-25 בינואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ Gordon, Joanna Sugden, Yaroslav Trofimov and Michael R. (25 בינואר 2022). "What Does Russia Want With Ukraine? Tensions Between Putin and NATO Explained". Wall Street Journal (באנגלית אמריקאית). ISSN 0099-9660. ארכיון מ-19 ביולי 2022. נבדק ב-25 בינואר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  22. ^ "Momentum is building for war in Ukraine". The Economist. 22 בינואר 2022. ISSN 0013-0613. ארכיון מ-20 ביולי 2022. נבדק ב-25 בינואר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  23. ^ Canadian foreign minister to visit Ukraine (באנגלית), 15 בינואר 2022, אורכב מ-המקור ב-12 במאי 2022, נבדק ב-15 בינואר 2022 {{citation}}: (עזרה)
  24. ^ "Canadian embassy in Kyiv still shuttered despite 'reopening' in May". ארכיון מ-13 בינואר 2024. נבדק ב-13 בינואר 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ Canada bans Russian steel, aluminum imports as Joly raises 'regime change' in Moscow
  26. ^ "Under criticism, Canada sticks to call for humanitarian truce, not a ceasefire — but says the world is watching". Toronto Star. 30 באוקטובר 2023. ארכיון מ-1 בנובמבר 2023. נבדק ב-1 בנובמבר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  27. ^ "Canada will expel Chinese diplomats if there is evidence of wrongdoing: Joly". 9 במרץ 2023. ארכיון מ-11 במרץ 2023. נבדק ב-11 במרץ 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ "Canada expelling diplomat accused of targeting MP Michael Chong's family". CBC News. 9 במאי 2023. ארכיון מ-18 ביוני 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ^ "China views Canada as a 'high priority' for interference: CSIS report". The Globe and Mail. במאי 2023. ארכיון מ-7 במאי 2023. נבדק ב-9 במאי 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  30. ^ Kaushik, Krishn; Jain, Rupam; Rajesh, Y. P.; Kaushik, Krishn (2023-09-22). "India stops new visas for Canadians, asks Ottawa to downsize missions as spat worsens". Reuters. ארכיון מ-22 בספטמבר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  31. ^ Tasker, John Paul (18 בספטמבר 2023). "Trudeau accuses India's government of involvement in killing of Canadian Sikh leader". Canadian Broadcasting Corporation. ארכיון מ-19 בספטמבר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  32. ^ "Erdogan says Turkey not supportive of Finland, Sweden joining NATO". Reuters. 13 במאי 2022. ארכיון מ-13 במאי 2022. נבדק ב-18 במאי 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  33. ^ Brzozowski, Alexandra (2022-05-16). "Sweden takes formal decision to apply for NATO membership". www.euractiv.com (באנגלית בריטית). ארכיון מ-16 במאי 2022. נבדק ב-18 במאי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  34. ^ "Joint statement on Azerbaijan's attack on Nagorno-Karabakh". European Parliament. ארכיון מ-22 בספטמבר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  35. ^ "Canada calls for cessation of hostilities in the Nagorno-Karabakh region". canada.ca. 20 בספטמבר 2023. ארכיון מ-21 בספטמבר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ^ "So-called "police" of separatists, abandons weapons in Khankendi, leaves Karabakh". Trend News Agency. 29 בספטמבר 2023. ארכיון מ-30 בספטמבר 2023. נבדק ב-29 בספטמבר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  37. ^ "UN team in Nagorno-Karabakh, a first in 30 years, as ethnic Armenians flee". Aljazeera.com. 1 באוקטובר 2023. ארכיון מ-2 באוקטובר 2023. נבדק ב-2 באוקטובר 2023. {{cite web}}: (עזרה)