פישבאך גדלה בעיר וודברי (Woodbury) שבדרום-מזרח מינסוטה. לאחר שסיימה את לימודיה בבית הספר התיכון וודברי, למדה במכללת סנט בנדיקט השוכנת בסנט ג'וזף בין השנים 1984–1986. בהמשך למדה באוניברסיטת סנט קלאוד סטייט שבסנט קלאוד (אנ'), שם השלימה ב-1989 לימודי תואר ראשון בכלכלה ובמדע המדינה. היא הייתה האישה הראשונה שנבחרה למועצת עיריית פיינסוויל, וכיהנה שם בין השנים 1995 עד 1996[1]. בשנת 2011 השלימה פישבאך את לימודיו בבית הספר למשפטים ע"ש ויליאם מיטשל בסיינט פול.
ב-1996 נבחרה פישבאך נבחרה לראשונה אל הסנאט של מינסוטה, הבית התחתון של בית המחוקקים במדינה. היא נבחרה בבחירות מיוחדות שנערכו לאחר התפטרותו של הסנאטור הדמוקרטי ג'ו ברטרם, שהודה אז בגניבה מחנות. פישבאך נבחרה מחדש חודשים לאחר מכן לתקופת כהונה מלאה בבחירות הכלליות ב-1996, ומחדש כל שנתיים עד 2018. היא כיהנה כעוזרת מנהיג המיעוט בין השנים 2001–2002 ושוב במשך שנה מ-2007 עד 2008, וכסגנית מנהיג המיעוט בשנים 2009–2010. נוסף על כך, פישבאך ישבה בראשות ועדת ההשכלה הגבוהה של הסנאט.
בשנת 2011, לאחר בחירות בהן זכתה המפלגה הרפובליקנית לרוב המושבים בסנאט המדינתי לראשונה מאז 1976, נבחרה בידי עמיתיה לסנאט לנשיאה הראשונה של הסנאט במינסוטה, תפקיד אותו מילאה עד 2013[2]. לאחר שהרפובליקנים שוב נטלו את הרוב בסנאט לאחר בחירות 2016, הושבעה פישבאך כנשיאת הסנאט מחדש ב-3 בינואר2017[3].
סגנית מושל מינסוטה
דיוקנה הרשמי של פישבאך כנשיאת הסנאט של מינסוטה
בינואר 2018 נהפכה פישבאך לסגנית המושל ה-49 של מינסוטה, כאשר סגנית המושל טינה סמית' מונתה לסנאט של ארצות הברית בעקבות התפטרותו של אל פרנקן. פישבאך הגיעה לתפקיד זה לא דרך מינוי אלא בשל היותה נשיאת הסנאט, קבעה כי תישאר חברה בסנאט ותפשה את תפקידה כ"סגנית המושל בפועל".
פישבאך עמדה על דעתה כי היא מתכוונת לשמש כסגנית מושל תוך שמירה על מושבה הסנאט. בעקבות זאת, החוקתיות של איוש שני תפקידים אלה הפכה לסוגיה משפטית. פישבאך נימקה את עמדתה דרך היועץ המשפטי הלא-מפלגתי של הסנאט, שציטט את החלטת בית המשפט העליון של מינסוטה משנת 1898, כתקדים משפטי מבחינתה למלא את שני התפקידים[4]. פשיבאך הוסיפה ואמרה כי תפקידיו של סגן המושל הם טקסיים במידה רבה, ולא תהא לה שום בעיה למלא במקביל את שני התפקידים. היא סירבה ליטול את השכר של סגן המושל, ובחרה להמשיך להתשכר כסנאטורית בלבד. חוות דעת מייעצת של התובע הכללי במינסוטה העלתה מחלוקת על כשירותה המשפטית של פישבאך לאייש במקביל את שני התפקידים, בה צוטט תיקון לחוקת המדינה מ-1972 ותקדימים היסטוריים אחדים כמו התפטרותו של אלק אולסון מהסנאט עם כניסתו לתפקיד סגן המושל ב-1976 (בחוקת מינסוטה נכתב ”שום סנאטור או חבר בית הנבחרים לא יכהן בשום תפקיד אחר תחת סמכות ממשלת ארצות הברית או זו של מינסוטה, למעט זה של מנהל הדואר או של נוטריון.”)
ההכרעה בסוגיה של פישבאך נתפסה כבעלת השלכות משמעותיות על הפוליטיקה של מינסוטה, מכיוון שהרפובליקנים החזיקו ברוב של שני קולות בלבד בסנאט המדינתי[5]. בדצמבר 2017, כדי להימנע ממצב של תיקו אפשרי בסנאט לו פישבאך תתפטר ממושבה שם, שלחו מנהיג הרוב בסנאט פול גזלקה ויו"ר בית הנבחרים קורט דאודט מכתב למושל דייטון ובו ביקשו כינוס מיוחד של בית המחוקקים לשם בחירה זמנית של נשיא דמוקרטי לסנאט. דייטון והדמוקרטים המחוקקים דחו מיד את הרעיון, כאשר מנהיג המיעוט בסנאט, טום באק, הכריז על כך שיגיש תביעה נגד הניסיון להכריח את פישבאך לפרוש מהסנאט אם תנסה לכהן בשני המשרדים, באומרו כי "מאזן הכוחות של הסנאט יעמוד למחטף.
ב-25 במאי2018, התפטרה פישבאך מהסנאט והושבעה כסגנית המושל. במאי 2018 הודיע מושל מינסוטה הרפובליקני לשעבר, טים פולנטי, כי פישבאך תהא עמיתתו למירוץ בהתמודדותו לתקופת כהונה שלישית. פולנטי ופישבאך הובסו בבחירות המקדימות הרפובליקניות על ידי ג'ף ג'ונסון ודונה ברגסטרום. פישבאך הוחלפה כסגנית המושל בפגי פלאנגן, עמיתתו למרוץ של טים וולז, שהושבעו ב-7 בינואר2019.
מסע הבחירות במחוז הקונגרס השביעי, בו ניצח טראמפ את הילרי קלינטון בבחירות לנשיאות 2016, היה יוצא דופן. בעוד הרפובליקנים הדגישו את השמרנות של פישבאך ואת מחויבותה לאורח החיים הכפרי, הדמוקרטים שאפו להטעים את דפוס ההצבעה השמרני יחסית של פיטרסון ותקפו את פישבאך על תמיכתה במדיניות סביבתנית של הדמוקרטים הליברליים במינסוטה[8]. ביום הבחירות גברה פישבאך על פיטרסון ונבחרה אל בית הנבחרים. היא הושבעה לתפקידה עם התכנסות הקונגרס ה-117 של ארצות הברית.
