מישל לארוק

מישל לארוק
לידה 15 ביוני 1960 (בת 64)
ניס, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1988 – אין ערך עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת ניס סופיה אנטיפוליס עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
פרסים והוקרה
  • אבירה בלגיון הצרפתי (31 בדצמבר 2018)
  • קצינה במסדר ההצטיינות הלאומי (15 במאי 2015) עריכת הנתון בוויקינתונים
http://www.michelelaroque.fr
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מישל לארוק (בצרפתית: Michèle Laroque; נולדה ב-15 ביוני 1960) היא שחקנית וקומיקאית צרפתייה.

ביוגרפיה

לארוק נולדה בניס, היא בתם של רקדנית וכנרית רומנייה שברחה מרומניה לצרפת בתקופת שלטונו הקומוניסטי של גאורגה גאורגיו-דז' ושל איש נדל"ן.

היא למדה כלכלה ואנגלית באוניברסיטת ניס ובאותה תקופה גם לקחה שיעורי קומדיה באנטיב, לאחר מכן גם הלכה ללמוד באוסטין שבטקסס.

היא הופיעה לראשונה בטלוויזיה בתוכנית ההומוריסטית "La Classe" בערוץ France 3 ב-1988, ובשנה אחר כך הופיעה לראשונה בקולנוע בסרט "Suivez cet avion". בסרט "Le Mari de la coiffeuse" מ-1990 שהיה מועמד לפרס באפט"א לקולנוע בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר שיחקה תפקיד קטן. ב-1993 גילמה את הדוכסית אן ז'נבייב דה בורבון-קונדה בסרט "Louis, enfant roi" על חייו של לואי הארבעה עשר, מלך צרפת. ב-1995 שיחקה בסרט נלי ומר ארנו. ב-1996 שיחקה בסרט "Le Plus Beau Métier du monde" שהוצג בפסטיבל הסרטים הבינלאומי במוסקבה.

היא הייתה מועמדת פעמיים לפרס סזאר ב-1992 וב-1996.

ב-2002 דובבה את קפטן אמיליה בדיבוב הצרפתי של הסרט "כוכב המטמון". ב-2019 שיחקה בתפקיד הראשי בקומדיה "תנו לפרוש בשקט".

לארוק הייתה נשואה לבמאי התיאטרון דומיניק דשאן ומנישואים אלה נולדה לה בת.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מישל לארוק בוויקישיתוף