|
מיכאל פסויג
מיכאל פַּסוֶיג (נכתב גם פסוויג; 4 בינואר 1916[1] – 22 ביולי 2008, י"ט בתמוז תשס"ח) היה איש ציבור ומנהל ישראלי, מנהיג פועלים, ראש המועצה השני והרביעי של רעננה (1955–1957, 1959–1960) ומנכ"ל חברת יכין-חק"ל ויו"ר מועצת המנהלים שלה (1967–1988).
ביוגרפיה
מיכאל פסויג למד והתחנך בעיר וינה. היה חבר ההנהגה של תנועת הנוער הציונית-סוציאליסטית "גורדוניה" ומרכז "החלוץ" בעירו. ב-25 באפריל 1939 עלה לארץ ישראל, ובה ייסד גרעין של יוצאי וינה, שהצטרף לקבוצת "אבוקה" של חניכי תנועת "גורדוניה" בהקמת קיבוץ אבוקה בעמק בית שאן.
בשנת 1948 עבר להתגורר ברעננה, ושימש בה מזכיר מועצת הפועלים. במסגרת תפקידו הקים את קריית ההסתדרות במושבה.
ב-1954 נסע לבריטניה להשתלם בלימודי כלכלה.
בבחירות המוניציפליות של 1955 התמודד פסויג כנציג הפועלים, מטעם מפא"י, ונבחר לראש המועצה במקום ראש המועצה הראשון, ברוך אוסטרובסקי שהסיר את מועמדותו.[2] בשנות כהונתו כראש מועצת רעננה טיפל ביצירת מקורות תעסוקה לאוכלוסייה המקומית ולעולים החדשים.
הוא כיהן בתפקיד כמחצית תקופת כהונתה של המועצה; ביולי 1957 נוצר משבר קואליציוני, עת פרשו הסיעות הדתיות מהמועצה, ובחודש ספטמבר הוחלף פסויג על ידי אוסטרובסקי, נציג המפלגה הפרוגרסיבית, ששב לכהונה נוספת.[3]
באותה שנה התמנה לסגן מנהל חטיבת סחר החוץ במשרד המסחר והתעשייה.
בדצמבר 1959 נבחר פסויג שוב בבחירות הכלליות לתפקיד ראש המועצה של רעננה,[4] וכיהן בו כשנה. בתקופת כהונתו זו הוסיף לפעול גם במסגרת משרד המסחר והתעשייה.[5]
בראשית שנת 1961 התפטר מתפקידו כראש המועצה לטובת תפקיד סגן ראש משלחת השילומים בקלן שבגרמניה המערבית תחת פליקס שנער.[6] תחתיו התמנה לראש המועצה יצחק שקולניק, חבר המועצה מטעם מפא"י" גם הוא.
ב-1 בינואר 1965 בחרה מפא"י בפסויג לתפקיד מנהל הכספים והמנגנון של חברת יכין-חק"ל ולאחר מכן למנכ"ל החברה,[7] וב-1967 נבחר ליו"ר מועצת המנהלים שלה.[8] פסויג כיהן בתפקיד עד פרישתו לגמלאות ב-1988.[9]
מיכאל פסויג היה נשוי לאלה (1920–1987) עד מותה, אב, וסב לנכדים.[10] הוא נפטר בשנת 2008, בגיל 92. נקבר בבית העלמין הישן ברעננה.[11]
קישורים חיצוניים
- מיכאל פסוויג(הקישור אינו פעיל) באתר "מורשת רעננה" של עיריית רעננה
הערות שוליים
- ^ ארכיון המדינה, Passweg Michael, ארכיון המדינה
- ^ קואליציה פועלית במועצת רעננה, דבר, 11 באוגוסט 1955; נציגי הפועלים בראש מועצת רעננה, דבר, 13 בספטמבר 1955.
- ^ המשבר במועצת רעננה - בעינו, למרחב, 7 ביולי 1957; לקראת קואליציה אזרחית ברעננה, הַבֹּקֶר, 9 ביולי 1957; תובעים בחירות ברעננה, מעריב, 15 באוגוסט 1957; מחר, חלופים בראשות רעננה, מעריב, 3 בספטמבר 1957; האזרחים חזרו לשלטון במועצת רעננה: ב. אוסטרובסקי נבחר יו"ר, הַבֹּקֶר, 5 בספטמבר 1957; קואליציה ימנית-דתית הוקמה ברעננה, על המשמר, 5 בספטמבר 1957. וראו ביקורת מימין: מעשים בלתי חוקיים מבוצעים על ידי ראש מועצת רעננה, שאיבד את אימון התושבים אך מסרב לפנות מקומו, חרות, 21 באוגוסט 1957. לא היה זה המשבר הראשון; ראו השמאל הציל שלטונו ברעננה: נציג הפועמ"ז חזר לזרועות השמאל, הַבֹּקֶר, 24 באפריל 1956.
- ^ מ. פסויג - ראש מועצת רעננה, דבר, 18 בדצמבר 1959; פסויג ראש מועצת רעננה, הַבֹּקֶר, 18 בדצמבר 1959; מ. פסוויג - ראש מועצת רעננה, הצופה, 18 בדצמבר 1959; מ. פסוויג נבחר ראש-מועצת רעננה, על המשמר, 20 בדצמבר 1959.
- ^ וראו: שליחות מוזרה, למרחב, 25 באוגוסט 1960; רעננה: ראש המועצה יוצא, מעריב, 28 באוגוסט 1960. נטען כי פסויג לא רצה מלכתחילה לעזוב את משרתו במשרד המסחר והתעשייה אך נאלץ לקבל את מרות המפלגה ולהתמודד לראשות המועצה; ראו: מ. גרטנר, חילופי גברי בראשות המועצה ברעננה, הצופה, 15 בדצמבר 1960.
- ^ מ. פסויג - סגנו של שנער, מעריב, 21 בנובמבר 1960; ש. רייזמן, מ. פסוויג יתמנה לתפקיד סגן ראש משלחת השלומים, הַבֹּקֶר, 21 בנובמבר 1960; גיורא עילם, ראש המועצה המקומית רעננה יתפטר ויצטרף למשלחת השילומים, למרחב, 21 בנובמבר 1960; הערב ייבחר ראש מועצה חדש ברעננה, למרחב, 1 בדצמבר 1960; רעננה: הערב יבחרו בשקולניק, מעריב, 1 בדצמבר 1960.
- ^ וראו: האשמות פוליטיזאציה פורחות ב"יכין חקל", מעריב, 21 באפריל 1965.
- ^ פסוויג וקפלן ייבחרו היום כראשי "יכין חקל", דבר, 22 בספטמבר 1967. לדיווח על פעילות החברה תחת פסויג בהמשך ראו: יכין חק"ל לשיאים חדשים, דבר, 25 במאי 1972; מיכל הולצמן, יכין-שימורים ייצאה השנה שימורי ירקות ופירות ב-40 מיליון דולר, מעריב, 9 ביוני 1986.
- ^ יו"ר מועצת המנהלים של יכין-חק"ל, מעריב, 23 בפברואר 1988.
- ^ הקבר של אלה פסויג בבית הקברות הישן ברעננה, באתר BillionGraves.
- ^ הקבר של מיכאל פסויג בבית הקברות הישן ברעננה, באתר BillionGraves; הלה נס, מיכאל פסוויג ראש המועצה השני של רעננה הלך לעולמו, לוקאל רעננה, 23 ביולי 2008.
|
|
