מיכאל מיכאלוב (1935 – 18 ביולי 1979) היה כדורגלן ישראלי, ששיחק בעמדת החלוץ והקיצוני שמאלי לאורך כל הקריירה בקבוצת הפועל תל אביב.
קריירה
מיכאלוב נולד בישראל וגדל בקיבוץ שמיר. בהיותו ילד שיחק כדורגל בקבוצה של הישיבה בה למד. כשהיה בן 15 נכנס מיכאלוב לקבוצת הנוער – גדנ"ע השחר והתאמן בהדרכתם של המאמנים שוני ומוניה גושן, שם התבלט ועבר לשחק בקבוצת הנוער גדנ"ע יהודה[2]. כשמלאו לו 18, הצטרף מיכאלוב לקבוצה הבוגרת של הפועל תל אביב, וכבר במשחק הראשון של העונה הרכיב אותו המאמן משה פוליאקוב בקבוצת המילואים, ומיכאלוב כבש חמישה מתוך שבעה שערים שכבשה הקבוצה באותו משחק והרשים מאוד את פוליאקוב, עד כדי כך שהוציאו מהמשחק בחילוף והורה לו ללכת להתלבש לקראת משחק הבוגרים שהתרחש מיד לאחר מכן. בבוגרים הופיע מיכאלוב לראשונה ב-26 בפברואר 1955, שם עלה לשחק כקשר קיצוני ימני, שאף הבקיע במשחק הבכורה שלו.
בסוף עונת הבכורה שלו בבוגרים, 1955/1956, זכה מיכאלוב בתואר מלך השערים (במשותף עם אברהם לוי מבית"ר תל אביב) כשכבש 16 שערים לזכות קבוצתו באותה העונה. לאחר מכן הוביל את הקבוצה לזכייה באליפות הראשונה שלה תחת מדינת ישראל בעונת 1956/1957 כשכבש בעונה היסטורית זו 10 שערי ליגה (והיה במקום השני בטבלת מלך השערים בסוף העונה).
מיכאלוב פרש יחסית מוקדם מכדורגל, כבר בסוף שנות ה-60. למיכאלוב 56 הופעות במדי הפועל תל אביב ו-34 שערים בסך הכל. בהמשך שימש מיכאלוב כאפסנאי הקבוצה של הפועל תל אביב. ב-18 ביולי 1979 נפטר מיכאלוב מהתקף לב בגיל 44[3].
תארים
- קבוצתיים
- הפועל תל אביב
תארים אישיים
קישורים חיצוניים
הערות שוליים