מיכאל נולד באמוריון (Amorium) שבפריגיה באסיה הקטנה למשפחה ענייה והצטרף לצבא הביזנטיני כחייל פשוט. הצטיינותו העלתה אותו למשרת מפקד משמר הארמון. מיכאל סייע ללאון החמישי לעלות לכס הקיסר בשנת 813, אך בדצמבר שנת 820, כאשר נתגלה קשר לרצח הקיסר, נאשם מיכאל במעורבות בקשר, נאסר ונדון למוות. לפני שהוצא גזר דינו לפועל, רצחו חלק משותפיו לקשר את לאון החמישי בכנסיית איה סופיה ומיכאל הוכתר על-ידם לקיסר.
במהלך תקופת שלטונו בין השנים 822–824 לחם מיכאל באחיו הגנרל תומאס, שתבע את השלטון לעצמו. במחלוקת בין האיקונוקלסטים לשמרנים, שביקשו לשמר אלמנטים של עבודת האלילים בנצרות, נטה מיכאל לעמדת האיקונוקלסטים, אך נזהר מלהכריע בסוגיה. בתקופת שלטונו איבדה האימפריה הביזנטית את כרתים לערבים, שהחלו גם במתקפה על סיציליה.
