מיכאל הריס
מייקל (מיכאל) הריס (באנגלית: Michael Harris; נולד ב-6 בינואר 1956)[1] בדרום אפריקה. הוא חוקר מדיניות ציבורית ומנהל אוניברסיטאות ישראלי-אמריקאי. הוא רקטור[2] וסגן הנשיא לעניינים אקדמיים באוניברסיטת המדינה של טנסי (אנ') ופרופסור מן המניין למינהל ומדיניות ציבורית.[3] ב-2012 בחר בו העיתון מעריב כאחד מעשרת הישראלים המצליחים בעולם והיחיד מתחום האקדמיה, כשהיה לישראלי הראשון והיחיד עד אותה עת שעמד בראש אוניברסיטה אמריקאית, אוניברסיטת אינדיאנה בקוקומו (אנ'), קמפוס של אוניברסיטת אינדיאנה והיה לנשיאה השישי של האוניברסיטה.[4][5]
ביוגרפיה
מייקל (מיכאל) הריס נולד ביוהנסבורג שבדרום אפריקה.[6] בהיותו בן חמש עלה לישראל עם משפחתו וגדל במושב השיתופי תימורים. למד בבית הספר היסודי מבואות ובתיכון בבית הספר האזורי במושב באר טוביה.[7] הוא הבכור מבין שלושה בנים.[1]התגיס לצה"ל לחיל התותחנים וסיים קורס קציני מודיעין קרבי. שירת בסדיר וקבע בשנים 1974–1978 והשתחרר בדרגת סגן. המשיך לשרת במילואים ובין היתר שירת בגדוד 404 שפיפון, כקמ"ן מת"פ צפון כולל תצפיות אוויריות במטוסי "שלף" במסגרת יחידת מטרות ארוכות טווח 869 במסגרת מערך האיסוף של אמ"ן. קמ"ן ביסל"ת, קמ"ן עוצבת כדור האש, וקמ"ן מקתמ"ר. בשירות צבר ניסיון קרבי רב.שירת במילואים עד 1989 ופרש בדרגת רב-סרן.[6][1].[8][9]
הריס סיים תואר ראשון בכלכלה ובמנהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן ב-1982.[10]
סיים את התואר השני בחוג למדיניות ציבורית, אוניברסיטת תל אביב. נושא התזה היה "הקשיים והעיצורים בתהליך גיבושה של מדיניות משק המים בישראל והשפעתם על המשבר במשק המים", היא נעשתה בהנחיית ד"ר חנה אופק; הוא קיבל את התואר השני ב-1986.[11] שימש כסמנכ"ל כספים ושיווק בתעשיות תומר, תימורים בישראל בשנים 1987–1989
. כשסיים את הדוקטורט לימד בתוכנית הבוגרים למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב בשנים 1994-1993.[12][6] במהלך לימודי הדוקטורט למד אצל פרופ' אלינור אוסטרום כלת פרס נובל לכלכלה לשנת 2009 ווינסנט אוסטרום ועבר אצלם את מבחני ההסמכה לדוקטורט. בזמן לימודיו היה פעיל בסדנה לתיאוריה פוליטית וניתוח מדיניות שהאוסטרומים הקימו. תקופה זו השפיעה על תפיסתו האקדמית מחקרית להשתמש בתורת המשחקים כדי לנסות להבין קבלת ההחלטות של יחידים וקבוצות המתמודדים עם משאבים מוגבלים ומנסים למקסם תוצאה בלי כפייה חיצונית. המנחה שלו לעבודת הדוקטורט היה פרופ' ויליאם (ביל) סיפין. ב-1993 סיים את הדוקטורט במדיניות ציבורית באוניברסיטת אינדיאנה בבלומינגטון (אנ'). הוא בוגר שתי תוכניות הכשרה למינהל ומנהיגות מבית הספר לחינוך של אוניברסיטת הרווארד.[3]
כותב מאמרי דעה[13]
[7][14]
[15][16] ומתראיין כפרשן פוליטי בעיתונות, רדיו וטלוויזיה הישראלית והאמריקאית.[17]
[18][5][10]
קריירה אקדמית
מרצה בתוכנית הבוגרים למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב בשנים 1993-1994, תשנ"ד. ב-1994 התמנה הריס למרצה בכיר למדע המדינה באוניברסיטת מישיגן המזרחית (אנ'), ביופסילאנטי, מישיגן; ב-1998 התמנה בה לפרופסור חבר, ב-2000 לפרופסור מן המניין, בשנים 2000–2004 היה המשנה לרקטור וסגן הנשיא לעניינים אקדמיים באוניברסיטת מזרח מישיגן. בשנים 2004–2007 היה פרופסור למדיניות ציבורית וסגן הנשיא לעניינים אקדמיים באוניברסיטת המדינה של מישיגן - פריס (אנ') בביג רפידס, מישיגן. בין היתר יצר קשרים עם אוניברסיטה בווייטנאם. הצלחה ארצית בפקולטה לרוקחות ובבית הספר לאופטומטריה ומדעי הראייה, כולל גיוס כספים לבנין חדש. בשנים 2007–2010 היה פרופסור למדיניות ציבורית, רקטור וסגן הנשיא לעניינים אקדמיים באוניברסיטת קטרינג (אנ'), פלינט, מישיגן[19] בתקופתו קטרינג נכללה ארבע פעמים בדירוג הקולג'ים הטובים באמריקה.[10] האוניברסיטה, ביחד עם העיר פלינט והתאגיד לפיתוח כלכלי של מישיגן קיבלה מענק של $951,000 ממחלקת האנרגיה של ארצות הברית, להקמת מפעל ביוגז וביומתן שוודי שהוקם כחלק מיוזמתו להקים את מרכז פלינט למצוינות באנרגיה, בו השקיעה האוניברסיטה קרוב ל-10 מיליון דולר. הריס ארח את מלך שוודיה בהנחת אבן הפינה לפרויקט[20][21] הריס הביא לחתימת הסכם שיתוף פעולה בין קטרינג למרכז למחקר של תעשיית כלי הרכב הסינית.[22] תוכניות הלימוד עברו תהליך של חדשנות והטעמה לצורכי הזמן המשתנים כולל הוספת תארים בהתאם כמו, אווירונאוטיקה, מדעי המחשב והסכם עם אוניברסיטת מישיגן על מסלול לקבלה לבית הספר לרפואה.
בשנים 2010–2012 הריס כיהן כנשיא אוניברסיטת אינדיאנה בקוקומו (אנ'), השוכנת בעיר קוקומו (אנ'), במדינת אינדיאנה וכפרופסור למדיניות ציבורית, מינהל עסקים וחינוך באוניברסיטה.[10][23]
בתקופה זו מינהו המושל מיץ' דניאלס (אנ') למועצת כלי הרכב של מדינת אינדיאנה.[24] הוא נבחר למפקד כנף של כבוד בידי כנף התדלוק האווירית ה-434 בבסיס המילואים האווירי של חיל האוויר האמריקאי גריסום (אנ') ולקח חלק בהכשרה מטעמה.[25][26] העיתון קוקומו פרספקטיב (אנ') בחר בו לאיש השנה שלו ב-2011.[27] בין היתר בהערכה על חדשנות בתוכניות הלימוד, שיא היסטורי בגיוס סטודנטים ותפקיד מכריע אותו הוביל עם עסקים והממשלה להביא לפריחה כלכלית בצפון מרכז אינדיאנה לאחר המיתון הקשה.
מ-2013 הוא פרופסור למינהל ציבורי באוניברסיטת המדינה של טנסי בנאשוויל, טנסי; בשנים 2013–2020 היה דקאן הקולג' למדיניות ציבורית באוניברסיטה[28] והחל מ-2020 הוא ממלא מקום הרקטור וסגן הנשיא לעניינים אקדמיים.[29] בתקופת כהונתו הקולג' נכלל לראשונה בתולדותיו בדירוג של U.S. News & World Report 2019 כאחת מתוכניות השירות הציבורי הטובות ביותר במדינה.[30]
בשנים 2012–2016 היה עמית מכון לוין באוניברסיטת המדינה של ניו יורק.[12]
יזם והיה מעורב במענקים ומלגות לאוניברסיטה בהיקף של 23.5$ מיליון.[31] ב-2020 הקולג' נכלל בפעם השנייה ברציפות בדירוג ותוכנית התואר שני במינהל ציבורי שוב זכתה להכרה ארצית (אנ')[32].
במאי 2003 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד במינהל החינוך מקולג' אָווה מריה.[33][6] ב-2010 קיבל בשם אוניברסיטת קטרינג את פרס 'המצטיין בכיתה' מטעם "רשת החינוך ליזמות על שם קרן" עבור לימוד סטודנטים כיצד להיהפך לחדשנים.[34]
שימש כעמית בכיר בהתאחדות האמריקאית לקולג'ים ואוניברסיטאות ציבוריים (אנ')[28] יועץ לאיגוד צפון-מרכז של קולג'ים ואוניברסיטאות (אנ') ומעריך מוסמך של תוכנית שיפור האיכות האקדמית (אנ')[19]
זכה לפרס על מצוינות בהוראה מאוניברסיטת מישיגן המזרחית, פרס מצוינות בהוראה מעמותת בוגרי אוניברסיטת מישיגן המזרחית, להוקרה על מצוינות בהוראה מהתאחדות מדע המדינה האמריקאית ופרס להיותו חבר סגל מצטיין מהנהלת איגוד האוניברסיטאות של מדינת מישיגן.[10]
מ-2015 הריס מיעץ ללשכת החקירות של מדינת טנסי (אנ'),
המקבילה ל-FBI בין היתר פתח תוכניות תעודה למנהיגות בשם "תוכנית המנהיגות הציבורית למנהלים" או "מסדר הקולג'".[35][36] ב-2020 מונה כחבר מועצת המנהלים של שותפות דאונטאון של העיר נאשוויל.[37]
הריס כתב ארבעה ספרים, ערך אחד ופרסם כ 80 מאמרים בכתבי עת מדעיים.[12] המחקרים עוסקים בהיבטים שונים של מדיניות ציבורית. כתב שני ספרים עם פרופ' גדעון דורון: "הגבלות כהונה" ו"מדיניות ציבורית ורפורמה אלקטורלית: המקרה של ישראל", החוקר בין היתר את שתי מערכות הבחירות הישירות שהתקיימו בישראל: ב-1996 וב-1999.
משפחה
נשוי לטלי, בת מושב ניר בנים, אחות מיילדת בהכשרתה, ולהם שלושה בנים בוגרים.[5][6]
ספריו
- Public Policy and Electoral Reform: The Case of Israel (with G. Doron). Lexington Books, 2000. ISBN 978-0739101346
- Term Limits (with G. Doron). Lexington Books, 2001. ISBN 978-0739102138
- Innovation and Entrepreneurship in State and Local Government (ed. with R. Kinney). Lexington Books, 2003. ISBN 978-0739109267
- Leading the Learner-Centered Campus: An Administrator's Framework for Improving Student Learning Outcomes (with R. Cullen). San Francisco: Jossey-Bass, 2010. ISBN 978-0470402986
- The Learner-Centered Curriculum: Design and Implementation (with R. Cullen and R. Hill). San Francisco: Jossey-Bass, 2012. ISBN 978-1118049556
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1 2 3 "A CHILDHOOD STORY FROM A NOTABLE KOKOMOAN: Indiana University Kokomo Chancellor Michael Harris". Kokomo Perspective. 15 June 2011.
- ^ המונח האמריקאי הוא פרובוסט והוא מקביל לרקטור באקדמיה הישראלית
- ^ 1 2 העמוד הרשמי, אוניברסיטת המדינה של טנסי
- ^ המונח האמריקאי הוא קנסלור והוא מקביל לנשיא באקדמיה הישראלית
- ^ 1 2 3 צח יוקד, "אדוני הנשיא", בתוך: מייד אין איזראל: הישראלים הכי מצליחים בעולם, פרויקט חגיגי, מוסף סופשבוע של מעריב, 27 באפריל 2012, עמ' 41.
- ^ 1 2 3 4 5 הנשיא מיכאל הריס, אוניברסיטת אינדיאנה
- ^ 1 2 משבר המים: ניתוח הסיבות והצעות לפתרון, השדה, כרך ט"ז, חוברת י"ב, אלול תשמ"ז, ספטמבר 1987.
- ^ נשיא אוניברסיטת אינדיאנה בקוקומו הוכר כישראלי הבכיר ביותר בעולם האקדמיה מחוץ לישראל, אוניברסיטת אינדיאנה, 6 ביוני 2012
- ^ IU Kokomo chancellor recognized as top Israeli academic in the world working outside Israel,
The Jewish Post & Opinion, Indiana edition, vol. 78. Num. 8, July 4, 2012, p. 6.
- ^ 1 2 3 4 5 מיכאל הריס נבחר לנשיא החדש של אוניברסיטת אינדיאנה בקוקומו, אוניברסיטת אינדיאנה, 23 במרץ 2010
- ^ הקשיים והעיצורים בתהליך גיבושה של מדיניות משק המים בישראל והשפעתם על המשבר במשק המים הריס, מיכאל, הספרייה למדעי החברה, לניהול ולחינוך, אוניברסיטת תל אביב
- ^ 1 2 3 קורות חיים, בתוך העמוד של הריס בקולג' השירות הציבורי
- ^ משבר המים – כי אין מדיניות, עסקים מעריב, 7 ביולי 1987.
- ^ החולה הוא העיקר, הארץ, 1993.
- ^ מיכאל הריס וקנת גארנר, טראמפ אינו טועה תמיד בכל הנוגע למדיניות החוץ: טור, USA Today 28 באפריל 2016
- ^ מיכאל הריס ורוקסן קולן, פיתוח מנהיגות אקדמית: מציאת קורלציה בין הוראה למנהיגות, facultyfocus.com, 8 ביוני 2009
- ^ רוברט שפיגל (מראיין), ישראל ניצבת בפני בעיה אסטרטגית, NPR, 20 ביולי 2006
- ^ פרופ' מייקל האריס דיקן אוני' טנסי ביומן הבוקר על הבחירות בארצות הברית, רשת ב'
- ^ 1 2 רקטור חדש: מיכאל הריס, אוניברסיטת קטרינג, 13 ביולי 2007
- ^ ביאטה מוסטאופי, המושלת ג'ניפר גרנהולם עוזרת לקדםם את פרויקט הביוגז השוודי באוניברסיטת קטרינג, 18 בפברואר 2010
- ^ מיגן בראון, המושלת ג'ניפר גרנהולם משבחת את פרס מחלקת האנרגיה של ארצות הברית למרכז המצוינות באנרגיה של פלינט, michiganbusiness.org 18 בפברואר 2010
- ^ אוניברסיטת קטרינג מחזקת את קשריה עם סין, ויוצרת שותפות חדשה שתוכל להפוך אותה ל"ג'נרל מוטורס הסינית", mlive.com,17 במאי 2010
- ^ מנהיגות: נשיאים קודמים, אוניברסיטת אינדיאנה בקוקומו
- ^ המושל מינה את הנשיא הריס למועצת כלי הרכב של אינדיאנה, Kokomoperspective.com, 2 בספטמבר 2011
- ^ ד"ר הריס ושישה נוספים נבחרו לקציני כבוד, בסיס המילואים האווירי של גריסום, 8 בינואר 2012
- ^ מפקד הכבוד של גריסום: חלק ראשון, בסיס המילואים האווירי של גריסום, 8 בינואר 2012
- ^ Kokomo Perspective's Person of the Year Michael Harris, Kokomo Perspective, December 21, 2011
- ^ 1 2 אוניברסיטת המדינה של טנסי מודיעה על מינויים חדשים, נשוויל פוסט (אנ'), 10 במאי 2013
- ^ גלובר, נשיאת אוניברסיטת המדינה של טנסי מכריזה על מינוי אקדמי חדש: מיכאל הריס יהפך לממלא מקום הפרובוסט, חדשות אוניברסיטת המדינה של טנסי, 10 באוגוסט 2020
- ^ קולג' אוניברסיטת המדינה של טנסי נבחר כאחת התוכניות הטובות ביותר לשירות ציבורי במדינה, 26 באפריל 2019
- ^ מיכאל הריס, באתר אוניברסיטת המדינה של טנסי
- ^ קולג' השירות הציבורי, תואר שני במינהל ציבורי, אוניברסיטת המדינה של טנסי
- ^ דוקטור לשם כבוד
- ^ המצטיין בכיתה, אוניברסיטת קטרינג, 21 בינואר 2010
- ^ לוקס ג'ונסון, דקאן אוניברסיטת המדינה של טנסי מונה כיועץ ללשכת החקירות של טנסי, 18 בנובמבר 2015
- ^ נתיב חינוכי חדש לפיתוח הקריירה של אנשי לשכת החקירות של טנסי, לשכת החקירות של טנסי, 2 בנובמבר 2014
- ^ חבר המנהלים, שותפות דאונטאון של נאשוויל
|
|