מיכאיל ביריוקוב
Михаил Бирюко́в

ביריוקוב, 2015
מידע אישי
לידה	7 במאי 1958 (בן 66) אורחובו-זויבו, מחוז מוסקבה, רוסיה הסובייטית, ברית המועצות
שם מלא	מיכאיל יורייביץ' ביריוקוב
גובה	1.90
עמדה	שוער כדורגל
מועדוני נוער
זנאמיה טרודה
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1975 - 1978 1978 1978 - 1980 1980 - 1991 1992 - 1993 1993 - 1994 1994 - 1995 1995 - 1999 זנאמיה טרודה ספרטק מוסקבה אמור בלאגובשצ'נסק זניט סנקט פטרבורג מיופה-47 טוואלטה לנטנה טאלין לוקומוטיב פטרבורג 2 (0) 0 (0) 40 (0) 333 (0) 61 (0) 10 (0) 14 (0) 171 (0)
נבחרת לאומית כשחקן
1984 - 1985 ברית המועצות 2 (0)
קבוצות כמאמן
2000 2002 2003 2004 2006- רוטור וולגוגרד (מאמן שוערים) זניט סנקט פטרבורג פטרוטרסט (מאמן שוערים) מטאלורג דונצק (מאמן שוערים) זניט סנקט פטרבורג (מאמן שוערים)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

מיכאיל יורייביץ' ביריוקוב (ברוסית: Михаи́л Ю́рьевич Бирюко́в; נולד ב-7 במאי 1958, אורחובו-זויבו) הוא כדורגלן לשעבר ומאמן השוערים של זניט סנקט פטרבורג, היה שוערה וקפטן הקבוצה בשנות השמונים.

הוא בוגר בית הספר לכדורגל של מועדון "זנאמיה טרודה", מהעיר אורחובו זוייבו. לאחר מכן עבר לזניט לנינגרד ובשורותיה שיחק באליפות ברית המועצות 252 משחקים. בעונת 1984 זכה בפרס שוער השנה.

הוא שיחק גם בנבחרת ברית המועצות 2 משחקים (נגד מקסיקו ב-19 באוגוסט 1984 כשעלה להחליף בדקה ה-84 וב-25 בינואר 1985 נגד יוגוסלביה כששיחק את כל תשעים הדקות, כשהוא סופג 2 שערים).

בשנים 1992–1993 שיחק בפינלנד במועדון ליגת העל מייפה-47. הוא סייע לקבוצה לקחת הגביע הפיני בשנת 1992 ולסיים כסגנית אלופת פינלנד ב-1993. המועדון היה מוכן להמשיך לשתף פעולה עם השחקן, אך סירב להעלות את המשכורת שלו, אז ביריוקוב חזר לסנקט פטרבורג.

הוא שיחק זמן קצר באסטוניה לפני שסיים את קריירת המשחק בגיל 42. הוא קיבל את הזמנת מועדון "רוטור" מוולגוגרד לכהן כמאמן שוערים, אבל אחרי שישה חודשים הוזמן לסנקט פטרבורג על ידי מאמן זניט, יורי מורוזוב. במשך שנתיים ביריוקוב היה לעוזרו הראשי של מורוזוב ומ-5 ביולי ועד ל-26 באוגוסט 2002, כיהן כממלא מקום המאמן של הקבוצה. בפברואר 2003, הוא הוביל, יחד עם מורוזוב את קבוצת "פטרוטרסט". בשנת 2006 — מונה למאמן שוערים ב"זניט".

הוא איש הקבוצה היחיד מכל צוות המועדון שהיה מעורב בדרך כלשהי בכל חמשת תוארי האליפות של הקבוצה — כשחקן ב-1984 וכמאמן השוערים בשנים 2007, 2010, 2012 ו-2015.

• אליפות ברית המועצות (1984)
• מחזיק גביע העונה (1985)
• מחזיק גביע פינלנד (1992)

• זוכה פרס "שוער השנה": 1984
• חבר במועדון האגדות של "זניט" (383 משחקים בשורות המועדון)
• חבר במועדון ליאוניד איבנוב (123 משחקים ללא ספיגה ב"זניט" ומשחק אחד עבור הנבחרת הלאומית של ברית המועצות)
• השוער הטוב ביותר באליפות פינלנד (1992, 1993)
• הליגיונר הטוב ביותר באליפות פינלנד (1992, 1993)

מדיה וקבצים בנושא מיכאיל יורייביץ' ביריוקוב בוויקישיתוף

• מיכאיל יורייביץ' ביריוקוב, באתר Transfermarkt
• מיכאיל יורייביץ' ביריוקוב, באתר National Football Teams
• מיכאיל יורייביץ' ביריוקוב, באתר FootballDatabase.eu
• פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
• פרופיל באתר הרשמי של "זניט"
• פרופיל באתר נבחרת רוסיה
• סטטיסטיקה באתר zenit-history.ru

מאמני זניט סנקט פטרבורג

פ. בוטוסוב (1935) • פיליפוב (1936–1938) • בוריס איווין (1938) • ייגורוב (1938–1940) • פיליפוב (1940) • ק. למשב (1944–1945) • מ. בוטוסוב (1946) • טלאנוב (1946–1948) • ק. למשב (1949–1950) • לסין (1950–1951) • ו. למשב (1952–1954) • ליוקשינוב (1955–1956) • אלוב (1956–1957) • ז'רקוב (1956–1960) • בונדרנקו (1960) • יליסייב (1961–1964) • פיודורוב (1964–1966) • אלוב (1967) • פליאן (1968–1970) • גוריאנסקי (1970–1972) • זונין (1973–1977) • מורוזוב (1977–1982) • סאדירין (1983–1987) • גולובב (1987) • זאווידונוב (1988–1989) • גולובב (1989) • קונקוב (1990) • בולאבין (1990) • מורוזוב (1991) • מלניקוב (1992–1994) • סאדירין (1995–1996) • בישובץ (1997–1998) • דווידוב (1998–2000) • מורוזוב (2000–2002) • ביריוקוב (2002) • רפופורט (2002) • פטרז'לה (2002–2006) • אדבוקאט (2006–2009) • ספאלטי (2009–2014) • סמאק (2014) • וילאש בואש (2014–2016) • לוצ'סקו (2016–2017) • מאנצ'יני (2017–2018) • סמאק (2018–)