גוף נולד בקואלה לומפור שבפדרציית מדינות מלאיה (כיום מלזיה) להורים בריטים פרנסיס ברקלי גוף ופרנסס אטקינס.[2][3] הוא התחנך בבית הספר רוז היל בטאנברידג' ולס, ובבית הספר דארהם. הוא המשיך ללמוד בקולג' החקלאי ויי שאותו עזב כדי ללמוד משחק באולד ויק.[4][5] בתקופת מלחמת העולם השנייה היה גוף סרבן מצפון, כמו ידידו פירת' בנברי. עם זאת נאלץ לשרת ביחידה לא לוחמת בליברפול.[6][7]
גוף נודע מהופעותיו בסרטי אימה בהם "דרקולה" (1958), "Horrors of the Black Museum" (1959), "קונגה" (1961), "פנטום האופרה" (1962), "Black Zoo" (1963), "טרוג" (1970), "The Corpse" (1971), "Horror Hospital" (1973), ובסרט "Satan's Slave" בבימויו של נורמן ג'יי וורן מ-1976. עוד השתתף בסרט הקומי "סודי ביותר!" (1984) לצדו של ואל קילמר, איתו הופיע בהמשך בסדרת סרטי "באטמן".
ב-1966 כיכב גוף בתפקיד אורח בסדרת המדע בדיוני "דוקטור הו" בתפקיד הנבל בסיפור "The Celestial Toymaker". ב-1983 הופיע שוב ב"דוקטור הו" בדמות חבר המועצה הדין בפרק "Arc of Infinity". ב-1965 שיחק בתפקיד ד"ר ארמסטרונג בפרק "The Cybernauts" בסדרה "הגומלים". בעונה שאחר כך גילם את המרגל הרוסי נוטסקי בפרק "The Correct Way to Kill". הוא הופיע בפרק בעונה הראשונה של הסדרה "קולדיץ" בדמות מייג'ור "וילי" שפר, סגן המפקד האלכוהוליסט של הקומנדנט (ברנרד הפטון). ב-1979 גילם את ראש הממשלה אנתוני אידן בסרט הטלוויזיה "Suez 1956" מאת איאן קרטיס. ב-1981 הופיע שוב עם לורנס אוליבייה בסדרת הטלוויזיה "חמדת ימים" (Brideshead Revisited) של חברת גרנדה, בתפקיד הרופא שמטפל בלורד מרצ'מיין הגוסס (אוליבייה). ב-1983 שיחק גוף בסדרה "המצודה" בדמות סר ג'נר האלידיי, ב-1985 גילם את לורד דלמיר בסרט "זיכרונות מאפריקה" ובתפקיד רב המרגלים של הקג"ב, אנדריי זורין, בסדרת הטלוויזיה "Sleepers".
ב-1979 זכה גוף בפרס טוני לשחקן הטוב ביותר (בתפקיד ראשי במחזה) על הופעתו במחזה "Bedroom Farce". ב-1988 היה מועמד לפרס טוני על הופעתו במחזה "Breaking the Code".
ב-1979 היה גוף מועמד לפרס דרמה דסק לשחקן מצטיין במחזה על "Bedroom Farce", וב-1988 היה מועמד על משחקו ב-"Breaking the Code".
חיים אישיים
גוף היה נשוי ארבע פעמים. אשתו הראשונה הייתה דיאנה גרייבס לה היה נשוי מ-1940 עד לגירושיהם ב-1948. ב-1950 התחתן עם אנה אליזבת לאון, וב-1953 נולדה בתם אמה פרנסס. הם התגרשו ב-1964. אשתו השלישית הייתה השחקנית אנק וילס שגילמה את פולי המלווה של הדוקטור. השניים נפגשו בפעם הראשונה בסיור תיאטרון ב-1952, אבל ההיכרות הרשמית ביניהם נוצרה בצילומי הסרט "Candidate for Murder". גוף אימץ את בתה של וילס, פולי, וב-1965 נולד בנם המשותף ג'ספר.
גוף נפטר ב-17 במרץ 2011 בלונדון אחרי מאבק קצר במחלת הסרטן.[8][9]
גופתו נשרפה, נערך טקס זיכרון, ואפרו פוזר בים.
הוא הותיר אחריו את אשתו הרביעית, הנרייטה, בתו אמו ובניו סיימון (נשוי לשחקנית שרון גרני בתה של רייצ'ל גרני) וג'ספר.
^Gough in the London Times, 23 June 1997: "There was some indecision as to when I was born. My sister said it was 1916. I'd lost my birth certificate." Gough's wife Henrietta confirmed 1916 (and not 1915) as her husband's birth year in 2010 (see Christian Heger: Mondbeglänzte Zaubernächte. Das Kino von Tim Burton. Marburg 2010).
^"Michael Gough". The New York Times. נבדק ב-8 בנובמבר 2009. Education: Wye Agricultural College, England; Bristol Old Vic Theatre School, England, Major – drama; Durham School, England; Rose Hill School, Kent, England{{cite news}}: (עזרה)
^Eric Shorter (17 במרץ 2011). "Michael Gough obituary". London: guardian.co.uk. נבדק ב-21 באפריל 2011. Michael Gough, actor, born 23 November 1916; died 17 March 2011 ... He was born in Kuala Lumpur, Malaya, where his father was a rubber planter. After attending Rose Hill School, Tunbridge Wells, and Durham School, he dropped out of Wye Agricultural College in Kent in order to study acting at the Old Vic.{{cite news}}: (עזרה)
^Starkey, Pat (1992). I will not fight: conscientious objectors and pacifists in the North West during the Second World War. Liverpool Historical Studies. Liverpool: Liverpool University Press. ISBN0-85323-467-1.