מטמינודון (שם מדעי: Metamynodon) הוא סוג נכחד של יונק נכחד מסדרת מפריטי הפרסה, אשר חי באמריקה הצפונית ובאסיה במשך האאוקן והאוליגוקן. הוא תואר ב-1887 בידי החוקרים הנרי פיירפילד אוסבורן וויליאם ברימן סקוט משרידים שהגיעו מתצורות הנהר הלבן (אנ') שבקולרדו. הסוג הכיל 3 מינים. משמעות שמו היא: "אחרי אמינודון (Amynodon)".
יונק זה דמה במראהו להיפופוטם, אך למעשה היה קרובו של הקרנף. הוא היה מגדולי היונקים באזור בו נמצא, כשהמין הגדול ביותר, Metamynodon planifrons, הגיע לאורך של 4 מטר ולמשקל 2 טונות. הוא כנראה רעה בביצות כמו היפופוטם והיה בעל עיניים בקדמת הגולגולת כמותו. עם זאת הלסתות שלו היו קטנות יותר והפרסות הכילו 4 אצבעות. שרירי הצוואר היו חלשים יחסית והרגליים היו חזקות מאוד, מה שעזר לו לחיות באדמות בוציות. ממבנה הלסתות שלו מוכיח שניזון מצמחייה מיימית קשיחה.
לצידו חיו מינים קדומים של סוסיים כמו המזוהיפוס, מיני קרנפיים, הארנב פלאולאגוס והמריכוידון. סביבם היו טורפים גדולים כמו כלבי דוב, נימרווידיים, ההאינדון והאנטלודונטיים דמויי-החזיר. פאונה זאת נכחדה עם התייבשות האזור בסוף האוליגוקן.
קישורים חיצוניים
