מחיר השוק הוא המחיר שיקבע בשוק החופשי בין מוכר מרצון לבין קונה מרצון, שאינם קשורים זה בזה, במכירה בתום לב המשקפת את ערכו הריאלי של מוצר, זכות או שירות המועברים במסגרת העסקה.

השימוש במונח מתבצע בהקשרים פיסקאליים בעיקר ככל הנוגע למיסוי ולמחירי העברה, וכן בהקשרים חוזיים שונים. עיקרון תנאי השוק נועד לנטרל את השפעת היחסים המיוחדים בעסקאות בין צדדים קשורים, ולהבטיח מיסוי היחידות העסקיות השונות בצורה נאותה. במהותו העיקרון קובע כי, בהיעדר נסיבות מיוחדות, אמור כל צד לעסקה בין צדדים קשורים להפיק רווח אשר ישקף באופן הוגן את הפעולות העסקיות אשר הוא מבצע, את סיכוניו העסקיים ואת הנכסים בהם הוא עושה שימוש לצורך עסקיו.

כך לדוגמה, חברה המוכרת לחברת הבת שלה טובין מסוימים צריכה להוכיח כי ביצעה המכירה במחיר השוק (אותו המחיר בו היא הייתה מוכרת הטובין לגורם חיצוני שאינו קשור אליה) וזאת כדי לעמוד בתנאי הוראות מס הכנסה הקובעות כי גם אם המכירה לא בוצעה במחיר השוק, מסיבות פנימיות שונות, עדיין תחול על החברה חובת תשלום מיסים כאילו העסקה נעשתה במחיר השוק.

שימוש במושג זה נעשה בהקשרי ביטוח - במקרים רבות מחיר השוק של הרכב אינו בהכרח מחיר המחירון שלו ועל כן פיצויים בגין גנבת רכב עשויים להיות נמוכים מהנקוב במחירון.

ניקח מצב של חברת אם גדולה אשר לה שתי חברות בנות: חברה לייצור מכוניות וחברת משלוחים. חברת ייצור המכוניות העבירה לחברת המשלוחים רכב בעלות של 2 ש"ח בלבד. מהו מחיר השוק? בעסקה קודמת נמכר לגורם חיצוני רכב זהה בעלות של 30,000 ש"ח, היות שזהו מחיר המשקף עסקה בין קונה מרצון למוכר מרצון שאינם קשורים זה לזה ונעשה בתום לב כפי הנראה זהו מחיר השוק (זהו כמובן חישוב כוללני לצורכי המחשה בלבד). בשל כך, חברת המכוניות תצטרך לשלם מס הכנסה כאילו ההכנסות ממכירת הרכב עומדות על 30,000 ש"ח, על אף שההכנסות בפועל עמדו על שני שקלים חדשים.