מועצת הממשל העיראקית (בערבית: مجلس الحكم العراقي, באנגלית: Iraqi Governing Council) הייתה הממשלה הזמנית של עיראק מיולי 2003 ועד יוני 2004, מיד לאחר כיבוש עיראק על-ידי כוחות הקואליציה המערבית במלחמת עיראק. המועצה מונתה על-ידי הרשות הזמנית של הקואליציה (Coalition Provisional Authority), גוף השלטון שהוקם מטעם כוחות הכיבוש.
הקמת המועצה
ב-20 במרץ 2003 פלשו כוחות הקואליציה המערבית בהנהגת ארצות הברית לעיראק. המדינה נכבשה בתוך זמן קצר, ומשטרו של הנשיאסדאם חוסיין הופל. בעקבות זאת הקימו כוחות הקואליציה את הרשות הזמנית של הקואליציה, אשר נטלה לידיה את כל סמכויותיהן של רשויות השלטון במדינה. לראש הרשות מונה הדיפלומט האמריקני פול ברמר, ששימש למעשה כנציב העליון של עיראק.
ב-13 ביולי 2003 הקימה הרשות הזמנית של הקואליציה לידה ובכפוף אליה את מועצת הממשל העיראקית. היה זה גוף של פוליטיקאים ומנהיגים דתיים ושבטיים עיראקים, שנועדו לשמש כיועצים וכמנהיגים עד להשבת הריבונות לעיראק. המועצה מנתה בסך הכל 26 חברים, כולל מחליפים. הרכבה כלל 13 מוסלמיםשיעים, חמישה מוסלמים סונים, חמישה מוסלמים כורדים, טורקמנית אחת, ואשורי אחד. שלוש מחברות המועצה היו נשים. 11 מחברי המועצה כיהנו ברוטציה כנשיאיה, כל אחד למשך חודש אחד. שניים מחברי המועצה נרצחו במהלך כהונתם בפיגועי טרור.
בספטמבר 2003 הכירה הליגה הערבית במועצה, והיא הוזמנה לייצג את עיראק במפגשי הליגה.
פעולות המועצה
הגם שהמועצה הייתה כפופה לרשות הזמנית של הקואליציה, נמסרו בידיה כוחות וסמכויות. היא מינתה חברים לקבינט המעבר של עיראק, מינתה נציג לעיראק באו"ם ועסקה בניסוח חוקה זמנית חדשה לעיראק, שנחתמה ב-8 במרץ 2004. חוקה זו הסדירה את פעולת המועצה וממשלת הביניים העיראקית, קבעה את לוח הזמנים לקיום בחירות כלליות, לניסוח חוקה קבועה שתעמוד לאישור האזרחים ולהקמת ממשלה קבועה. הקבינט הראשון שמינתה המועצה, ב-1 בספטמבר 2003, כלל 25 שרים, שלא היו חברים במועצה בעצמם.
מחלוקות עקרוניות התגלעו בין סיעות שונות במועצה. תומכי הקו השמרני זכו בהישג חשוב במסגרת פרסום צו מספר 137 של המועצה ב-29 בדצמבר 2003, לאחר דיון של 15 דקות. צו זה ביטל את קוד חוקי המשפחה העיראקי החילוני, שנחשב למתקדם ביותר בעולם הערבי מבחינת זכויות נשים. תחתיו אומצו דיני המשפחה של השריעה האסלאמית. החלטה זו עוררה מחאה רבה מצד נשים בעיראק שחששו ליכולתן לקבל החלטות בנוגע לענייני משפחה.
המועצה גם החליטה לקבוע את יום נפילת בגדאד בידי כוחות הקואליציה כיום חג לאומי, הקימה בית דין לשפיטת מנהיגים לשעבר של עיראק ואסרה על פעולת תחנות טלוויזיה שנחשדו בתמיכה במתנגדי המשטר החדש. המועצה בחרה דגל חדש לעיראק, אך עיצובו עורר מחלוקת – בין השאר משום הדמיון בין צבעיו לצבעי דגל ישראל – והעיצוב המוצע נזנח.
במהלך פעולת המועצה ונוכח פעולות טרור קשות בעיראק איימו כמה מחברי המועצה לפרוש ממנה, ואחד מהם השעה את חברותו בה.
פיזור המועצה
החוקה הזמנית של עיראק קבעה כי ב-30 ביוני תתפזר המועצה ותוחלף על-ידי ממשלת הביניים העיראקית החדשה, שתקבל לידיה בחזרה את הריבונות המלאה על עיראק. ב-1 ביוני 2004 החליטה המועצה לפזר את עצמה לאלתר ולמנות את הנשיא האחרון שלה, ע'אזי אל-יאוור, לנשיא ממשלת הביניים. סמכויות הממשל הועברו לידי הממשלה החדשה ב-28 ביוני, ובמועד זה גם פורקה הרשות הזמנית של הקואליציה. ממשלת הביניים הוחלפה ב-3 במאי 2005 על-ידי ממשלת המעבר של עיראק. בעקבות הבחירות הכלליות בעיראק בדצמבר 2005 הוחלפה ממשלה זו ב-20 במאי 2006 על-ידי הממשלה הקבועה הראשונה של עיראק, בראשותו של נורי אל-מאלכי.
