ב-1972 החל ללמוד משפטים באוניברסיטת קיונג-הי. בתקופת לימודיו היה פעיל במחאות נגד הדיקטטורה הצבאית בראשות הנשיא פאק צ'ונג-הי, הוא נכלא בשל כך וסולק מהאוניברסיטה ב-1975.[2] הוא גויס לצבא קוריאה הדרומית ושירת בכוחות המיוחדים.[3] ב-1976 נטל חלק במבצע פול באניין באזור המפורז הקוריאני.[4] לאחר שחרורו שב ללמוד באוניברסיטה, אך ב-1980 נעצר שוב בשל פעילותו.[5] הוא עבר את מבחני לשכת עורכי הדין וסיים שני בכיתתו במכון להכשרת שופטים, אך לא התקבל למשרת שופט בשל ההיסטוריה של פעילותו הפוליטית.[6]
ב-1982 הצטרף למשרד עורכי הדין של רו מו-היון, שסיפק שירותי סיוע משפטי לפעילי מחאה בתחום זכויות האדם.[7] ב-1988 סייע להקים את עיתון השמאל "האומה הקוריאנית" (한겨레 (אנ'))[8]
לאחר שרו מו-היון נבחר לנשיא קוריאה הדרומית, מונה מון לראש מטהו ושירת בבית הכחול בשנים 2003–2008.[9]
במאי 2011 פרסם ספר זיכרונות על פעילותו למען זכויות אדם ובשירות רו מו-היון. הספר היה לרב-מכר בקוריאה הדרומית, ועורר ציפייה לכניסתו של מון לפוליטיקה.[10]
באפריל 2012 נבחר לאספה הלאומית כנציג מחוז סאסנג שבפוסן. בספטמבר אותה שנה התמודד לנשיאות מטעם המפלגה הדמוקרטית המאוחדת, אך הפסיד לפאק גון-הייה. ב-2015 נבחר ליושב ראש המפלגה הדמוקרטית ויושב ראש האופוזיציה.
בהתייחסו לקוריאה הצפונית בנאום שנשא בברלין, ב-6 ביולי2017, תיאר מון את התהליך המוביל לאיחוד כפרויקט ארוך טווח. הוא הדגיש את הברית עם ארצות הברית וציין את הצורך להבטיח את פירוק תוכנית הנשק הגרעיני של קוריאה הצפונית. בה בעת הציג את שאלת האיחוד בהקשר אזורי וסימן את תקוותיו לעבוד בשיתוף פעולה עם הקהילה הבינלאומית. הוא תמך בסנקציות על צפון קוריאה, וציין כי חיוני לקבוע הסכם שלום עם קוריאה הצפונית שיביא לסיום מלחמת קוריאה באופן רשמי בתמורה לפירוק הנשק גרעיני.[11]
שיחות פיוס ופירוק הנשק הגרעיני עם קוריאה הצפונית 2018
ממשלתו של מון מתמקדת בהגברת הצריכה הדרום קוריאנית בגז טבעי. תוכנית זו כוללת עיכוב בנייה של כורים גרעיניים וכן חידוש השיחות לגבי צינור גז טבעי שיעבור מרוסיה ויעבור דרך קוריאה הצפונית.[12] ב-19 ביוני2017, באירוע לציון סוף הפעילות של הכור הגרעיני הישן בקוריאה הדרומית "Kori Unit 1ֿ", מון תיאר את תוכניתו לעתיד האנרגיה בקוריאה הדרומית, ואמר כי "ננטוש את מדיניות הפיתוח אשר מתמקדת בתחנות כוח גרעיניות". זאת, על ידי ביטול תוכניות חדשות לבניית תחנות כוח גרעיניות ואי חידוש רישיונות לתחנות קיימות. בנוסף, הוא סגר 8 תחנות כוח של פחם.
^Frank, Ruediger (13 ביולי 2017). "President Moon's North Korea Strategy". The Diplomat. diplomat.com. Originally published by 38 North, blog of the U.S.-Korea Institute at Johns Hopkins University (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2017-08-18. {{cite news}}: (עזרה)