בועזיזי נולד בסידי בוזיד (אנ') שבתוניסיה ב-29 במרץ 1984. אביו, פועל בניין לובי, מת מהתקף לב כאשר בועזיזי היה בן שלוש. אמו של בועזיזי נישאה לדודו של בועזיזי זמן מה לאחר שאביו נפטר.
יחד עם ששת אחיו, בועזיזי התחנך בית הספר בכפר בשם סידי סלאח. במספר כלי תקשורת דווח בזמנו כי בועזיזי היה בעל תואר אקדמי, אך אחותו, סמיה בועזיזי, ציינה כי הוא מעולם לא סיים בית ספר תיכון. בעקבות בריאותו הלקויה של דודו שלא אפשרה לו לעבוד, נאלץ בועזיזי לעבוד בעבודות שונות מאז שהיה בן עשר, ולקראת סוף שנות העשרה נאלץ להפסיק את לימודיו על מנת שיוכל לעבוד במשרה מלאה.
בועזיזי גר בבית טיח צנוע, במרחק הליכה של עשרים דקות מהמרכז של סידי בוזיד, עיירה כפרית בתוניסיה בה השחיתות דומיננטית ושיעור האבטלה נאמד ב-30%. לדברי אמו, ניסה בועזיזי להתגייס לצבא אך נענה בשלילה ולאחר מכן סירבו מספר מקומות עבודה לקבלו. הוא תמך באמו, דודו, ואחיו הצעיר, ובנוסף לכך שילם עבור הלימודים באוניברסיטה של אחת מאחיותיו, באמצעות הכנסה של כ-140 דולרים בחודש, אותה הפיק ממכירת ירקות ברחובות סידי בוזיד. בועזיזי גם חסך כספים במטרה לרכוש טנדר.
השוטרים המקומיים בעיירה נטפלו לבועזיזי במשך שנים, עוד מתקופת ילדותו, ובאופן קבוע נהגו להחרים את המריצה הקטנה שלו. אף על פי כן, משום שלבועזיזי לא היו אפשרויות אחרות להתפרנס, המשיך לעבוד כמוכר ירקות ברחובות העיירה.
בשעות הבוקר של 17 בדצמבר2010 היה לבועזיזי חוב של כ-200 דולרים בהם השתמש לרכוש את הסחורה שלו. זמן קצר לאחר שהעמיד את העגלה שלו החרימה המשטרה את מרכולתו - לכאורה משום שלא היה לו אישור לעשות כן. לדברי ראש משרד התעסוקה של העיירה סידי בוזיד, לא נדרש שום היתר על מנת למכור סחורה ברחובות העיירה.
בדיעבד טענה משפחתו של בועזיזי כי בועזיזי הושפל בפומבי באותו יום כאשר פקידה עירונית בשם פאידה חמדי סטרה לו, ירקה לעברו, החרימה את המשקל האלקטרוני שברשותו והפילה את עגלת הפירות והירקות שלו. כמו כן צוין בכלי התקשורת כי היא השמיצה את אביו המנוח של בועזיזי. אמו של בועזיזי אף טענה שעוזריה של חמדי הכו וקיללו את בנה.
בועזיזי שהיה נרגז מאוד בעקבות העימות, הלך למשרד המושל להתלונן. בעקבות סירובו של המושל לראותו או לשמוע אותו, גם לאחר שאיים שישרוף את עצמו אם המושל לא יראה אותו, רכש פח בנזין (או שני בקבוקים של מדלל צבע) ובשעה 11:30 (פחות משעה לאחר שהתקיימה המריבה) הצית עצמו מול בניין הממשל המקומי.
בועזיזי נלקח לבית החולים של סידי בוזיד. כיוון שצוות הרופאים לא יכול לטפל בכוויות הקשות שלו הוא נלקח לעיר ספקס, במרחק של יותר מ-70 קילומטרים. לאחר שגדל העניין של הממשל במקרה, הוא הועבר למרכז הטראומה של בית חולים של העיר בן ארוס וזכה לביקור של נשיא המדינה.
מעל 5,000 אנשים השתתפו במסע ההלוויה של בועזיזי. כוחות המשטרה לא אפשרו למסע הלוויה לחלוף ליד המקום בו בועזיזי הצית עצמו. הוא נקבר בבית הקברות "גארעת בינור" הממוקם עשרה קילומטרים מסידי בוזיד.
האירועים שהובילו למותו של בועזיזי הובילו בתחילה להפגנות מחאה מול בניין העיירה סידי בוזיד שנמשכו יותר משבועיים, אשר במהלכן ניסו כוחות המשטרה להשקיט את ההפגנה. המעורבות של המשטרה רק התסיסה את המפגינים וגרמה להם להיות אלימים יותר. בהמשך הפגנות המחאה התפשטו לאזורים עשירים יותר ובסופו של דבר לתוניס, בירת תוניסיה. הזעם והאלימות הפכו כה עזים, עד כי הנשיא בן עלי נאלץ לבסוף לברוח מתוניסיה יחד עם משפחתו לערב הסעודית ב-14 בינואר 2011.
אירועי הצתה עצמית שנעשו בהשראתו של בועזיזי
מאז ההצתה העצמית של בועזיזי, שהובילה להפלת המשטר בתוניסיה, מספר רב של אנשים ברחבי העולם הערבי הציתו את עצמם.
באלג'יריה מוחסין באוטרפיף הצית עצמו לאחר שב-13 בינואר2011 נפגש עם ראש העיר, שלא הצליח לסייע לו למצוא תעסוקה או דיור. באוטרפיף נפטר מפצעיו.
גבר אלג'יראי נוסף ניסה אך לא הצליח לשרוף את עצמו.
כמה מפעילי המחאה החברתית בישראל קישרו גם בין מקרהו של בועזיזי לבין ההצתה העצמית של משה סילמן ב-14 ביולי2012, אם כי לא הובאה הוכחה חד משמעית כי סילמן הושפע ישירות ממעשהו של בועזיזי.
