מוזיאון המקווה היהודי בבישהיים (באנגלית: Bischheim Musée du bain rituel juif) הוא מוזיאון בעיירה בישהיים (צר'), הנמצאת במטרופולין של העיר שטרסבורג, בצפון מזרח צרפת. בשנת 1650 רכש הבנקאי היהודי ברוך לוי את הבניין, והקים במרתף שלו מקווה טהרה. בשנת 1977 סווג הבניין על ידי שלטונות צרפת כאנדרטה היסטורית לאומית.
הבניין נבנה על ידי סטטמייסטר ז'אק פרדריק בוקלין דה בוקלינסאו, בנו השני של ז'אן-פיליפ בוקלין, כשמחצית ממנו עשוי עץ. בשנת 1650 הבנקאי היהודי ברוך לוי רכש אותו במהלך המהפכה הצרפתית.[1] הוא בנה במרתף הבניין מקווה, על בסיס מעיין תת-קרקעי טבעי שנבע במקום שספק מים זכים למקווה. מקווה בישהיים מהווה דוגמה יוצאת דופן למקוואות.[2] יש המייחסים להיטהרות במקווה חשיבות רבה יותר מבית כנסת בגלל הלכות הטבילה והטהרה במסורת היהודית הקשורות להיגיינה ובמיוחד להיטהרות הנידה החודשית של הנשים.[3]
ב-17 במאי 1977 סווג המקווה כאנדרטה היסטורית.[2] לאחר הוא שוחזר בקפידה.[3] הבניין משמש גם כספרייה העירונית.[1]
תיאור
גרם מדרגות לולייניות עם 48 מדרגות,[4] מוביל אל הקמרון, שנבנה בסגנון רנסאנס, המתוארך לרבע האחרון של המאה ה-16.[2] גרם המדרגות שופץ לחלוטין.[5] גובהו כ-7.5 מטרים, באמצע הדרך בירידה למקווה נמצאת מלתחה בשטח של כ-7 מטרים רבועים. בקיר ישנן גומחות להצבת נרות או מנורות שמן. בור הטבילה עצמו נחפר באדמת סחף בעומק שמעל ל־8.5 מטרים מתחת לפני הקרקע, שניזון ממי תהום. בתקופות של גשמים עזים סופקו מים צלולים לבור הטבילה. בתקרת הבור המקומרת ישנם שני פתחים המאפשרים להוסיף מים חמים כדי לחמם מעט את 500 הליטרים של מים שהיו בבור הטבילה. גובה המקווה מעל בור הטבילה כ-4 מטרים משפת בור הטבילה.[2]
במוזיאון
חדר דוד זינצהיים (על שם הרב יוסף דוד זינצהיים)[6] של המוזיאון בקומת הקרקע מציג אוסף של חפצי דת ומסמכים יהודיים הקשורים לתולדות יהדות בישהיים. החפצים כוללים ספרי תורה, כד יין לקידוש וחנוכייה. חלק מהחלל משמש להצגת מסמכים וחפצים הקשורים לחייו של אמיל ולדטויפל (1837–1915), יליד בישהיים שנחשב לאבי הוואלס הצרפתי, ומי שמונה למנהל מוזיקת המחול של נפוליאון השלישי ב-1865.[2]