ייתכן שנכללים בערך פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.
ערך זה עוסק במיזם עתידי
ייתכן שנכללים בערך פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.
לוגו פרויקט מהיר לעיר
מהיר לעיר (נקרא גם "הרשת המטרופולינית" או "מהיר בעיר") הוא פרויקט תחבורתי ישראלי, שמטרתו לשדרג ולייעל את המערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב. הפרויקט מנוהל ומתבצע על ידי חברת נתיבי איילון, הפועלת תחת משרד התחבורה. תקציב הפרויקט עומד על 3.5 מיליארד שקל, כאשר כולו ממומן על ידי משרד התחבורה. בתחילת המיזם הוכרז שהוא צפוי להסתיים ב-2021 ב-17 רשויות שונות. עם זאת, עיכובים וחשש של העיריות מתגובת התושבים לשינויים הביאו לכך שלא כל מיזמי המשנה הושלמו עד שנה זו, וחלקם אף בוטלו. שתי רשויות - גבעת שמואל ורעננה - ביטלו את השתתפותן.[1]
בתחילת המיזם הוכרז שיוקמו 130 נתיבי תחבורה ציבורית, אך בעקבות התנגדות ראשי ערים סוכם על הוצאתם לפועל של 81 נתיבים בלבד. בסוף שנת 2020, הסתיימה העבודה על 14 פרויקטים בלבד.[2] עד מרץ 2022 סומנו 20 נתיבים לתחבורה ציבורית, 25 נתיבים היו בביצוע ו-37 נתיבים נמצאו בתכנון. רק רבע מתקציב המיזם נוצל עד מרץ 2022.[1] נתיב נוסף נפתח ברמלה באפריל 2022.[3][4] לפי חברת נתיבי איילון, עד תחילת 2022, כ-32% מהמקטעים נפתחו לתנועה, 26% נמצאו בביצוע, 15% היו בהליך תכנוני, 6% היו בהליך מכרזי ו-21% מהמקטעים נמצאו עדיין בהליכי בחינה.[5]
בתמונה, נתיבי איילון, אחד מצירי התנועה העמוסים במדינת ישראל, והעמוס במטרופולין תל אביב
מטרופולין תל אביב הוא המטרופולין העמוס ביותר במדינת ישראל. כ-50% מכלל מקומות העבודה בישראל מרוכזים במטרופולין וכמחצית מכלל הנסיעות שהתבצעו במדינת ישראל בשנת 2016 (כ-6 מיליון נסיעות יומיות) בוצעו במטרופולין, כאשר מתוכם רק 1.2 מיליון נסיעות התבצעו באמצעות תחבורה ציבורית.[6]
צירי התנועה בגוש דן (למשל: כביש 20), סובלים מגודש תנועה קיצוני בשעות השיא. על פי משרד האוצר, הנזק הכספי מתחילת שנת 2018 ועד אוקטובר2019 כתוצאה מגודשי התנועה במטרופולין מוערך ב-35 מיליארד שקלים בשנה, כאשר בשנת 2040, עלות נזקי הפקקים מוערכת בכ-70 מיליארד שקלים בשנה.[7] אחת הסיבות המרכזיות שתוארו על ידי מבקר המדינה, היא הכשל התכנוני של התחבורה הציבורית בישראל.[6]
התחבורה הציבורית בישראל ובמטרופולין מבוססת בעיקר על אוטובוסים, אך מערך זה סובל שנים רבות מיעילות נמוכה, חוסר קיבולת ומהירות נסיעה נמוכה. ישנן כמה סיבות לחוסר היעילות של מערך האוטובוסים במטרופולין, כאשר הבולטת בהן היא המחסור בנתיבי תחבורה ציבורית בצירי תנועה מרכזיים.
במסגרת הפרויקט "מהיר לעיר" מתוכננים להיסלל מאות קילומטרים של נתיבי תחבורה ציבורית ברחובות מרכזיים במטרופולין תל אביב,[8] נתיבים אלו יתנו עדיפות משמעותית לתחבורה הציבורית על פני הרכב הפרטי. הפרויקט יכלול גם את המרכיבים הבאים:
מתן העדפה לאוטובוסים ברמזורים.
תגבור קווי התחבורה הציבורית.
שיפור השירות בתחנות האוטובוסים והרכבות על ידי הנגשת המידע (באמצעות לוח אלקטרוני), מכונות כרטוס ועוד.
רחובות העצמאות, יהדות קנדה, סעדון, בן פורת וקזז מהווים ציר תחבורה הראשי של העיר, העובר במרכז העיר ממזרח למערב וכן מחבר אותה לכבישים 461 ו-412. בציר זה עוברים בסך הכל כ-40 אוטובוסים בשעה לכל כיוון, כך שנתיב התחבורה הציבורית נועד לתעדף אותם בכביש על מנת לשפר את יעילותם ואמינותם של הקווים. בנוסף לבניית נתיב התחבורה הציבורית, העבודות נועדו גם לחידוש תשתיות הרחוב, סלילת שביל אופניים ונטיעת עצים.[13] תוכניות הבינוי המסיביות למגורים ולעסקים של האזור, ובעיקר בסמוך לרחוב העצמאות, נשענו על בנייתה של תשתית תחבורה ציבורית זו על מנת שתשמש את התושבים החדשים מבלי להכביד על עומסי התנועה העמוסים גם כך.[14][15] באחת מתוכניות הבינוי, שהיקפה תוספת 542 יחידות דיור חדשות, צומצם תקן החניה, בהתבסס על כך שבזכות הפרויקט תעמוד לרשות התושבים אלטרנטיבה אמינה ויעילה לרכב הפרטי.[16] חלקו של הציר ברחובות העצמאות ויהדות קנדה הוא חלק מכביש 4622, ויחד עם נתיבי התחבורה הציבורית ברחובות לוי אשכול בקריית אונו ויצחק רבין בפתח תקווה – הוא יוצר רצף העדפה לתחבורה ציבורית באורך כ-7 קילומטרים החוצה שלוש רשויות מקומיות.[17]
העבודות על נתיבי התחבורה הציבורית ברחובות העצמאות ויהדות קנדה החלו ב-1 באוגוסט2022,[18][19] מתוך כוונה להשלימו ולפתוח את הנתיבים לתנועה בתוך כשנה וחצי.[20] בשלהי השנה, לאחר סיום השלב הראשון מתוך השלושה בעבודות ברחובות העצמאות ויהדות קנדה, העירייה הכריזה כי נתיב התחבורה הציבורית ברחובות אלו איננו ייאכף עם סיום העבודות וכן כי הנתיב המתוכנן לרחובות סעדון, בן פורת וקזז מבוטל.[21] החלטה זו, המנוגדת למדיניות אותה קידמה העירייה קודם לכן, התקבלה ברקע הבחירות המקומיות על מנת שלא להיגרר לעימות עם תושבים שאינם מעוניינים להעניק העדפה לתחבורה ציבורית.[22]
בני ברק
במסגרת התכנית, צפויים שינויים רבים בבני ברק. כ־3 ק"מ של נתיבי תחבורה ציבורית צפויים להיסלל בעיר. התכנית כוללת שדרוג פני הרחובות: נחמיה, רבן יוחנן בן זכאי, הרב בן יעקב, אברהם בן דוד, האדמו"ר מבעלזא, הרב דסלר, הרב קוטלר, הרב שך, רש"י, ברטונא והרב כהנמן. נתיב תחבורה ציבורית ייסלל מגן ורשה שברחוב רבי עקיבא עד רחוב חזון איש (קטע זה נסלל כבר), ומפינת רחוב חזון איש עד סופו. בעקבות אופי הבנייה בעיר, בחלק מהנתיבים בהם הכבישים צרים לא תותר הנסיעה לכלי רכב פרטיים. כמו כן, רבים מקווי האוטובוס בעיר יתוכננו מחדש, על מנת להתאים את מסלולם לרשת הנתיבים החדשה בעיר. בנוסף, מסוף אוטובוסים חדש עתיד להיבנה ברחוב הרב כהנמן.[23]
בת ים
בבת ים נערכים שינויים משמעותיים בצירי התחבורה המרכזיים בעיר. כ־9.6 ק"מ של נתיבי תחבורה ציבורית צפויים להיסלל בעיר. התכנית כוללת שדרוג פני הרחובות: קוממיות, יוספטל, כ"ט בנובמבר, אלי כהן, אנה פרנק, כצנלסון, מבצע סיני וגן הנופלים. תוכנית נוספת בעיר כוללת סלילת 2.6 ק"מ של נתיבי אופניים לאורך רחוב הקוממיות ורחוב יוספטל.[24]
הוד השרון
במאי 2021 החלו עבודות בדרך רמתיים, שבמסגרתן העבודות כוללות נוסף נתיב תחבורה ציבורית, הנסלל שביל אופניים, ונעשה פיתוח נופי.[25]
הרצליה
במסגרת "מהיר לעיר", משודרגים הרחובות דרך ירושלים, סוקולוב, קהילת ציון, העצמאות, הרב קוק, בן ציון מיכאלי, תחנת רכבת הרצליה, שדרות שבעת הכוכבים ומחלף הסירה, מסומנים 10.9 ק"מ של נתיבי תחבורה ציבורית ו-2.4 ק"מ של שבילי אופניים. בנוסף, תנועת האוטובוסים משודרגת. בשנת 2019 נפתח המקטע הראשון בפרויקט.[26]
חולון
במסגרת הפרויקט מקודמים בעיר 4 ק"מ של נתיבי העדפה לתחבורה ציבורית ו-1.35 ק"מ של נתיבי נסיעה לאופניים. בנוסף מתוכנן שדרוג של פני הרחובות הלוחמים, משה דיין, מעפילים, יוספטל ואילת.
כפר סבא
התכנון המלא המקורי של הפרויקט בעיר כפר סבא.
בעיר כפר סבא, נועד להתווסף נתיב תחבורה ציבורית שמאלי בהפרדה מלאה לכל אורכו של רחוב ויצמן. כחלק מן התוכניות המקוריות המלאות של פרויקט "מהיר לעיר", נתיב זה נועד להתחבר ישירות אל נתיב תחבורה ציבורית נוסף ברחוב טשרניחובסקי ואל נתיב תחבורה ציבורית ברחוב אחוזה של העיר רעננה, ובכך ליצור רצף העדפה של תחבורה ציבורית. בסך הכל, נועדו להתווסף כ-9 קילומטרים של נתיבי תחבורה ציבורית בעיר.[9] על מנת לצמצם את הפגיעה בתושבים ובבעלי העסקים בזמן העבודות, הפרויקט חולק לארבעה מקטעים שביצועים היה אמור להיעשות בזה אחר השלמתו של זה.[27] ברחוב ויצמן עוברים כ-70 אוטובוסים בשעה, ונתיב התחבורה הציבורית נועד לתעדף אותם בכביש על מנת לשפר את יעילותם ואמינותם של הקווים.[28] בנוסף לבניית נתיב התחבורה הציבורית, העבודות, שעלותן הוערכה תחילה בסכום של כ-200 מיליון שקלים, נועדו גם לחידוש תשתיות הרחוב, סלילת שביל אופניים, נטיעת עצים, הרחבת המדרכות ושיפוץ חזית הרחוב.[29]
תושבי האזור התנגדו לפרויקט וסירבו להעניק העדפה לתחבורה ציבורית על פני רכבים פרטיים, שכן הפרויקט כלל הסבה של נתיב רכב פרטי לתחבורה ציבורית בלבד וכן הפקעה וביטול של חניות ברחוב. ועד מאורגן של תושבי האזור עתר נגד העירייה המקומית ונגד משרד התחבורה בדרישה לבטל את העבודות, אך עתירתו נדחיתה על הסף.[30][31] בנוסף לניסיון המשפטי לבטל את העבודות, בלחץ התושבים העירייה בראשות רפי סער, בניגוד לקודמו בתפקיד יהודה בן חמו שתמך בפרויקט, פעלה כנגד משרד התחבורה על מנת לחבל בפרויקט. פגיעה זו של העירייה בפרויקט, התאפשרה מאחר שעל העבודות הופקדה העירייה עצמה ולא החברה הממשלתית "נתיבי איילון".[32][33] העבודות המקדימות על שלב א', במקטע שבין קניון G לבין רחוב העמק, נעשו באמצע 2018,[34] ועיקר העבודות החלו בשלהי 2019 ובתחילת 2020.[27] העירייה, כאמור, הערימה קשיים על העבודות במכוון, ונרשמה חריגה של כ-10 מיליון שקלים לפחות מן התקציב המקורי של כ-60 מיליון שקלים למקטע זה.[35] ב-16 במרץ2023, לאחר כשלוש שנות עבודה, נפתח לתנועה שלב א' של הפרויקט.[36] כחודשיים לאחר מכן, ראש העיר רפי סער הצליח להביא לסיכום עם משרד התחבורה בראשות מירי רגב על גניזת המשך תוכניות העבודה על נתיב התחבורה הציבורית ברחוב ויצמן וביטולו דה-פקטו.[37] זאת, בניגוד להסכם עליו העירייה בראשות יהודה בן חמו חתמה עם משרד תחבורה.[38] כך, נותר ברחוב מקטע בן כקילומטר וחצי לכל כיוון שאיננו משלים את ייעודו הנחוץ לתחבורה ציבורית.[39]
נס ציונה
נס ציונה היא הרשות ה-18 שהצטרפה לפרויקט[40] ב-2019, שלוש שנים אחרי התחלתו. במסגרת המיזם ערכה העירייה מספר מפגשים עם התושבים, בסופם נבחרה התוכנית המועדפת, שכוללת ארבעה קווי אוטובוסים שצפויים לפעול בעיר.[41]
הקו הכחול שמחבר בין רחובות לצומת חולון מתוכנן לעבור ברחוב ויצמן שבנס ציונה, ולשם כך מקטע של 600 מטרים בין צומת בן-גוריון/דרך רבין לבין צומת הבנים/עמק השושנים צפוי להיסגר לתחבורה פרטית. כמו כן מתוכננת סלילה של שביל אופניים רציף לכל אורך תוואי הקו.
בשנת 2023 החלו עבודות פיתוח תשתיות בחלקו המערבי של רחוב ויצמן בין צומת פארק המדע לדרך הנפת הדגל.[42] ב-8 בספטמבר החל לפעול בעיר מערך תחבורה ציבורית חדש המורכב מחמישה קווי אוטובוס, מתוכם ארבעה קווים חדשים, וקו 4 הקיים.[43]
נתניה
פרויקט "מהיר לעיר" בעיר אמור להתחיל ב-2021 ויכלול נתיב מהיר לתחבורה הציבורית שיעבור לאורך רחוב הרצל, שדרות בנימין, שדרות בן צבי ושדרות פנחס לבון בשלב ראשון, תוך הכשרת שבילים לרוכבי אופניים וכן שדרוג המדרכות לאורך הציר. בסה"כ יסללו כ–90 ק"מ של נתיבי תחבורה ציבורית והסדרה של הרחובות, לרבות כאמור שבילי אופניים.[44] תוכננו מסלולים נוספים.[45]
בשכונת הדר גנים, נועדה להתווסף ברחוב מנחם בגין העדפה בצמתים לתחבורה הציבורית. כחלק מן העבודות, שלושה מתוך ארבעת מעגלי התנועה וכן שברחוב נועדו להתבטל כשבמקומם היו אמורים לקום שישה צמתים מרומזרים שיעניקו העדפה לאוטובוסים (כ-35 בשעה לכל כיוון). בנוסף, כחלק מן העבודות היה אמור להתבצע חידוש תשתיות הרחוב, הרחבת המדרכות ונטיעת עצים. בתכנון הראשוני נועד להתווסף נתיב תחבורה ציבורית שמאלי בהפרדה מלאה לכל אורכו של הרחוב, אך התוכניות הסופיות כללו רק את ההעדפה בצמתים – כתוספת של נתיב ייעודי חדש כ-30 מטרים לפני כל צומת, מבלי לגרוע נתיבים מן הרכבים הפרטיים ותוך כדי ביטול של 7 חניות בלבד מתוך 142 אלו שברחוב.[54][55][56] אף על פי כן, ועד של כמה מתושבי הרחוב התנגד לביצוע הפרויקט מתוך סירוב להעניק העדפה לתחבורה ציבורית על פני כלי רכב פרטיים.[57] הוועד הצליח לסחוף אחריו רבים מתושבי השכונה, בעיקר בשל טענה שקרית לפיה מדובר בהקמת נתיב תחבורה ציבורית מלא לכל אורך הרחוב. טענות נוספות של הוועד נגעו לענייני סיכון הולכי הרגל, פגיעה בנתיבי הרכב הפרטי וגריעת חניות, אך אלו הופרכו כולן על ידי החברה הממשלתית "נתיבי איילון".[56] ועד זה נודע בהתנגדותו להעדפת תחבורה ציבורית והשקעה בה, ובהמשך הוא התנגד גם לבניית מסוף תחבורה ציבורית בסמוך לשכונה.[58] לבסוף, לאור ההתנגדות העיקשת של הוועד ראש העיר גרינברג נכנע והחליט לבטל את התוכניות. במקום ביצוע ההעדפה ברחוב מנחם בגין, הוחלט להקדים את ביצוע הסימון של נתיב תחבורה ציבורית ברחוב בר כוכבא הסמוך לתחנה המרכזית המקומית.[59][60] ב-15 בדצמבר2021, נפתח הנתיב הקצר ברחוב לתנועה, לאחר סימוןצבע בכביש על חשבון נתיב קיים של כלי רכב פרטיים, וללא ביצוע עבודות נוספות ברחוב.[61][62]
ברחוב יוסף ספיר, המהווה עורק תחבורתי ראשי ובו עוברים כ-30 אוטובוסים בשעה, עתיד להתווסף נתיב תחבורה ציבורית שמאלי בהפרדה מלאה לכל אורכו של הרחוב, כקילומטר לכל כיוון. נתיב זה יבוצע כתוספת חדשה לרחוב, מבלי לגרוע נתיבים מן הרכבים הפרטיים, יחד עם ביצוע חידוש תשתיות ונטיעת עצים.[63][64] חלק מתושבי האזור מתנגדים לביצוע נתיב זה, מאחר שכחלק מביצועו יבוטלו כל החניות ברחוב.[65] נתיב זה מהווה ציר הזנה לתחנה המרכזית ולקישוריות לקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן, ויחד עם הנתיבים הסמוכים בכביש 40 הוא יוצר רצף העדפה של תחבורה ציבורית.
בתחילת 2020, נחנכו נתיבי תחבורה ציבורית ברחובות יעקב דורי ובן-גוריון. מלבד הסימון בצבע על הכביש, שנעשה על חשבון נתיב קיים של רכבים פרטיים, העבודות כללו גם חידוש תשתיות, סלילת שביל אופניים ונטיעת עצים.[71][72] בסך הכל, עלות הביצוע של הנתיבים בשני הרחובות הללו עמדה על כ-70 מיליון שקלים. לאחר כשנה וחצי, באוקטובר 2021, העירייה המקומית החליטה להסב את ייעוד הנתיב מבלעדיות לתחבורה ציבורית לנתיב רב תפוסה המאפשר נסיעה גם של כלי רכב פרטיים עם שני נוסעים ומעלה. בנוסף, העירייה הכריזה כי לא תתחזק את הנתיב ולא תבצע בו אכיפה – וכך הוא למעשה בוטל דה-פקטו, ושב להיות נתיב רגיל. לדברי העירייה, החלטה זו התקבלה מאחר שמשרד התחבורה לא עמד בהתחייבותו לשפר את תדירות קווי האוטובוסים בעוברים ברחובות אלו.[73][74] בפועל, שילוטהכוונת התנועה המשיך להורות על נתיב ייעודי לתחבורה ציבורית בלבד – אך העירייה אכן לא מתחזקת עוד את הנתיב ולא מבצעת בו אכיפה באמצעות מצלמות או פקחי תנועה. כמה שנים אחר כך, באוגוסט 2023, החברה הממשלתית "נת"ע" סימנה נתיב חדש במקטע נוסף של רחוב בן-גוריון, אך העירייה התנגדה לכך וביטלה אותו.[75]
ברחוב המרכזי של העיר, לוי אשכול, נועד להתווסף נתיב תחבורה ציבורית שמאלי בהפרדה מלאה לכל אורוכו של הרחוב, כ-2 וחצי קילומטרים לכל כיוון. כחלק מן העבודות, נועדו להתבצע ברחוב חידוש תשתיות, סלילת שביל אופניים ונטיעת עצים.[76] ברחוב עוברים כ-30 אוטובוסים בשעה לכל כיוון, בממוצע של אוטובוס בכל דקה וחצי, והנתיב נועד לתעדף את התחבורה הציבורית בכביש ובכך לשפר את יעילות ואמינות הקווים. הנתיב מהווה ציר הזנה לתחנות שחם ובילינסון של הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן ולתחנות בגבעת שמואל של הקו הסגול, ויחד עם הנתיבים הסמוכים ברחובות יעקב דורי ובן-גוריון ורחוב יצחק רבין בפתח תקווה וכן אלו שבכביש 471 הוא יוצר רצף העדפה של תחבורה ציבורית. בנוסף, הנתיב נועד להפוך את הרחוב מציר בין-עירוני סואן המשמש נהגים מן הערים הסמוכות כחלופה לכביש 4, לשדרה עירונית ממותנת תנועה ונגישה לתושבי העיר.[77][78]
בסופו של דבר, הנתיב בוצע בצד שמאל על מנת להימנע מכריתת עצים, מביטול חניות וממפגש עם פניות לימין.[69] תושבי האזור התנגדו לפרויקט וסירבו להעניק העדפה לתחבורה ציבורית על פני כלי רכב פרטיים, שכן הפרויקט כלל הסבה של נתיב רכב פרטי לתחבורה ציבורית בלבד. עיקר הטענות היו בדבר פגיעה בהולכי רגל והעמדתם בסיכון, הגם שאלו הופרכו על ידי גורמי המקצוע.[79][80][81] האופוזיציה המקומית הביעה גם כן התנגדות חריפה לביצוע הנתיב, אך בפועל תמכה במקור בביצועו והצביעה בעדו.[82] העבודות לביצוע הנתיב החלו במאי 2020 ונועדו להימשך כשנתיים,[71] כשהחלק האחרון בביצוע החל בשלהי 2022.[83][79] בזמן העבודות, תושבי האזור קיימו הפגנות נגד הביצוע.[84][85] העבודות הסתיימו באמצע פברואר 2023, כשהפתיחה יועדה ל-20 במרץ.[81] לבסוף, הנתיב נפתח לתנועה ב-14 באפריל.[86][87] לאור מדיניות משרד התחבורה בראשות מירי רגב נגד תעדוף תחבורה ציבורית, העירייה החליטה לבחון מחדש את הנתיב.[88] עם זאת, לבסוף רגב עצמה התבטאה לזכות הנתיב.[89] לאחר פתיחתו, הנתיב הביא להגדלת מהירות האוטובוסים העוברים בו בכ-30% ולקיצור משך הנסיעה בכ-23%.[90]
ראשון לציון
בנובמבר 2021 נפתחו נתיבים לתחבורה ציבורית ברחוב ההסתדרות, במקטע שבין רחוב התקומה עד רחוב גולדה מאיר, לצד תחנות מתקדמות ושבילי אופניים.[91]
הקו הכחול, שייסע בין צומת ביל"ו לצומת חולון, צפוי לעבור דרך רחוב הרצל בעיר ולשם כך יסומן נתיב העדפה וייסלל שביל אופניים רציף לאורך תוואי הקו.
רחובות
רחובות הצטרפה לפרויקט מהיר לעיר ב-2019, שלוש שנים אחרי שהחל. ב-2022 פורסם כי במסגרת הפרויקט צפוי לקום הקו הכחול, שאורכו 21 ק"מ ועובר מצומת ביל"ו, דרך נס ציונה, ראשון לציון וצומת בית דגן עד צומת חולון.[92] במסגרת הפרויקט, מקטע ברחוב הרצל יהפוך לרחוב תחבורה ציבורית ויאפשר תנועת אוטובוסים בלבד. כמו כן רחוב הרצל יחודש, המדרכות בו יורחבו וייסלל בו שביל אופניים.[93] העבודות על הקו צפויות להתחיל ב-2023, והקו הכחול מתוכנן להיפתח ב-2027.
לצד הקו הכחול, מתוכננים ברחובות 34.8 ק"מ של נתיבי תחבורה ציבורית במספר דרכים ובהן דרך מנחם בגין ודרך הים.[94]
בשנת 2023, במסגרת מהיר לעיר, החלו העבודות על שבילי אופניים בדרך יבנה וברחוב המדע.
רמלה
עבודות הפרויקט התחילו במאי 2020 ברמלה, וצפויות לכלול בסופן 3.5 ק"מ של נתיבי תחבורה ציבורית, 1.2 ק"מ של שבילי אופניים ובנוסף החלפת תאורה, גינון ומדרכות ברחובות הרצל וקלאוזנר בהם יעבור הפרויקט. גובה תקציב "מהיר לעיר" ברמלה הוא 110 מיליון ש"ח.[95]
בדצמבר 2020, החלו העבודות על הקמת נתיבי התחבורה הציבורית ברחובות ששת הימים ובן-גוריון.[96] ב-4 בפברואר2021, לאחר כשנה של עבודות הכללו גם חידוש תשתיות הרחובות, סלילת שביל אופניים ונטיעת עצים – נפתחו לתנועה הנתיבים.[97] לאחר פתיחת הנתיבים שהעניקו העדפה לאוטובוסים בכביש, יעילות ואמינות הקווים העוברים בנתיבים השתפרה לאין שיעור – מהירות האוטובוסים עלתה בכ-25% לנסיעה של קו שלם ובכ-90% לנסיעה בנתיבי ההעדפה בלבד.[98][5]
ב-2023, עם תחילת העבודות על הקו הסגול של "דנקל" ולאחר פתיחת נתיבי תחבורה ציבורית בערים הסמוכות, רחוב אלוף שדה הפך גדוש במיוחד, וראשי הערים גבעת שמואל, פתח תקווה וקריית אונו דרשו את ביצועו של נתיב התחבורה הציבורית ברחוב. עם זאת, ראש עיריית רמת גן כרמל שאמה הכהן התנגד לכך והכריז כי לא יקום נתיב תחבורה ציבורית ברחוב זה.[99] בכל הנוגע לנתיבים המיועדים ברחובות הרצל וביאליק, לא פורסם בנוגע אליהם דבר באמצעי התקשורת ונראה כי בדומה לנתיבים רבים נוספים בפרויקט הם בוטלו דה-פקטו.
בפברואר 2022, בוצע ברחוב משה סנה נתיב תחבורה ציבורית, באמצעות סימון בצבע על הכביש שנעשה על חשבון נתיב קיים של רכבים פרטיים. הסימון בשטחה המוניציפלי של רמת השרון כלל מקטע קצר בן כ-900 מטרים לכל כיוון, בין מחלף הכפר הירוק לבין צומת הפיל.[101] לאחר ביצועו של נתיב זה, מהירות הנסיעה של האוטובוסים העוברים בו השתפרה בכ-47%.[102]
ב-2020, מועצת רמת השרון אישרה פה אחד את ביצועו של נתיב תחבורה ציבורית ברחוב סוקולוב. העבודות, שעלותן כ-80 מיליון שקלים, נועדו להסב נתיב קיים של כלי רכב פרטיים באורך של כ-1.7 קילומטרים מכל כיוון עבור תחבורה ציבורית בלבד. בנוסף, כחלק מן העבודות מיועד לביצוע חידוש תשתיות הניקוז והביוב ברחוב, החלפת כל המדרכות (וכן הרחבתן), התאורה והריהוט שברחוב, שיפוץ חזית הרחוב וסלילת שביל אופניים רציף לכל אורך הרחוב. על מנת להימנע ככל הניתן מכריתת עצים, מביטול חניות וממפגש עם פניות לימין, הקואליציה בראשותו של אבירם גרובר החליטה על ביצוע נתיב שמאלי בהפרדה מלאה. לעומת זאת, האופוזיציה תמכה בביצוע נתיב ימיני.[103][104] תושבי רמת השרון הביעו התנגדות חריפה לתוכנית, בשל שלוש טענות: תושבי העיר אינם מעוניינים בקידום ובהעדפת תחבורה ציבורית, ומעדיפים להשתרך בעומסי תנועה על פני נסיעה באוטובוס; צמצום היקף החניות ברחוב סוקולוב ייפגע באופן אנוש בבתי העסק, שכן מרבית התנועה ברחוב תלויה בהגעה אליו ברכב; והנתיב ישרת בעיקר את תושבי הרצליה שייזכו בחיבור יעיל אל תל אביב-יפו, בעוד תושבי רמת השרון אינם מעוניינים לסייע בהקלת עומסי התנועה לערים אחרות.[105] ביצוע הפרויקט יועד לשלהי 2023, עבור פתיחה ב-2025 לאחר כשנתיים של עבודות,[103] אך בעקבות מלחמת חרבות ברזל לא ברור האם סטטוס הביצוע עומד בעינו.
במסגרת הפרויקט מקודמים בעיר 13 ק"מ של נתיבי תחבורה ציבורית ו-8 ק"מ של נתיבי נסיעה לאופניים. בנוסף מתוכנן שדרוג של פני הרחובות יצחק שדה, שדרות קק"ל, שאול המלך, דרך השלום, משה דיין/לה גארדיה, שוקן ותל גיבורים.[106]
במרץ 2019 נפתח נתיב לתחבורה ציבורית בדרך בן צבי, מצומת מחלף חולון עד לרחוב לבון פנחס, וכן ברחוב לבון פנחס בקטע שבין דרך בין צבי עד דרך קיבוץ גלויות.[107] בדצמבר 2021 החלו עבודות במסגרת הפרויקט ברחוב תל גיבורים בעיר.[108] בשיתוף פעולה עם עיריית גבעתיים סומן בינואר 2022, בדרך השלום, נתיב תחבורה ציבורי שמחבר את שתי הערים. העיריות הגדירו את הנתיב כ"טקטי", וכמהלך מקדים לפרויקט מהיר לעיר.[109]
ביצוע והתקדמות
בשנת 2016, נחתמו הסכמים מקיפים עם 17 רשויות מקומיות במטרופולין תל אביב. בשנת 2017 הוקמו צוותי תכנון בכל 17 הרשויות, על מנת לבצע תכנון מוקדם של כ-80 חבילות עבודה באותן רשויות, תכנון סופי במרבית הצירים ותיאום עם גורמים רלוונטיים כגון: חברות תשתיות, ביוב, מים ותקשורת. בנוסף, בחלק מהרשויות התבצעו עבודות תשתיות מקדימות. בשנת 2018 הושלם התכנון הסופי בכל הצירים ברשויות. בשנת 2019, הצטרפו לתוכנית רחובות ונס ציונה.[110]
