מדד השלום העולמי (באנגלית: Global Peace Index; בראשי תיבות: GPI) הוא דו"ח שמופק על ידי המכון לכלכלה ושלום (אנ') (IEP) המודד את רמת השלום של מדינות העולם. הגורמים העיקריים המשפיעים על המדד הם רמת האלימות והפשע בתוך גבולות המדינה, ורמת האיום החיצוני עליה מפני מדינות וגורמים אחרים.
הניסיון למדוד ולכמת את רמת השלום והשלווה של מדינה כלשהי קשור בעיקר לרמת האלימות והקונפליקטים הפנימיים והחיצוניים שבהם היא מעורבת. בנוסף לכך מתבצעת הערכה של רמת ההרמוניה והלכידות החברתית הפנימית שלה. הפרמטרים השונים מעריכים את רמת הביטחון האישי בקרב האזרחים בחברה כאשר הנחת המוצא היא שרמת פשע ואלימות נמוכה, מיעוט תקריות טרור, הפגנות אלימות ומבנה פוליטי יציב, משקפות היטב את ההרמוניה החברתית והשלווה.
הממצאים העיקריים העולים ממדד השלום והשלווה העולמי הם:
קיים מתאם חיובי בין רמת השלום והשלווה במדינה מסוימת לבין רמת ההכנסה, ההשכלה, והלכידות החברתית בקרב אזרחיה.
במדינות שבהן שוררת רמה גבוהה של שלום ושלווה מתקיימת גם רמה גבוהה של שקיפות שלטונית ורמה נמוכה של שחיתות.
מדינות המתאפיינות ברמה גבוהה של שלום ושלווה הן בדרך כלל קטנות, יציבות ומהוות חלק מברית אזורית.
על פי הדוח העדכני לשנת 2023 המדינה שבה רמת השלום והשלווה היא הגבוהה בעולם היא איסלנד, והיא שומרת על מעמדה זה ברציפות מאז 2008. אחריה בדירוג דנמרק, אירלנד, ניו זילנד, ואוסטריה. ארצות הברית מדורגת במקום ה-131, וישראל במקום ה-143. המדינה שמדורגת הכי נמוך היא אפגניסטן, שמדורגת במקום ה-163 ומעליה תימן וסוריה שמדורגות במקום ה-162 וה-161 בהתאמה.
ביקורת
לטענת האקונומיסט, המדד מוטה לטובת מדינות אשר רמת ההוצאה הצבאית שלהן נמוכה מאוד או לא קיימת כלל, וזאת מכיוון שמדינות אחרות הדואגות לביטחונן, ולשם כך מקיימות רמת הוצאה צבאית גבוהה יותר. האקונומיסט טוען עוד יש לתת משקל בעיקר למגמות המדד בהקשר של רמת השלווה במדינה כלשהי.
ביקורת נוספת היא שהמדד אינו משקלל אלימות נגד נשים וילדים, ובכך מטה כלפי מעלה את מיקומן של מדינות דוגמת מצרים וסין.
לעומת זאת פרופסור ג'פרי זאקס משבח את פרסום המדד אשר מסב את תשומת לב העולם לבזבוז המשאבים הנובע מעימותים אלימים, אשר יכלו להיות מופנים לקידום החינוך, הבריאות, מניעת עוני, ושמירה על משאבי הטבע והסביבה.
