מֶגרֶלִית (მარგალური ნინა - מארגאלוּרי נינה; גאורגית: მეგრული ენა' - מֶגרוּלי אֶנה) היא השפה המדוברת בצפון-מערב גאורגיה. במאה ה-20 נקראת שפה זו גם בשם השפה האיוורית (ივერიული, איווֶרִיוּלִי). דוברי השפה הם מגרלים, שהם תת-קבוצה אתנית של הגאורגים.
היסטוריה
מגרלית היא אחת מהשפות הדרום-קווקזיות או השפות הכרתווליות. היא מקורבת מאוד ללאזית, שאף היא מאותה משפחת שפות. השוני בין שתי השפות נוצר במהלך חמש מאות השנים האחרונות, לאחר שהאוכלוסייה הצפונית (מגרלים) והאוכלוסייה הדרומית (לאזים) נפרדו בעקבות הפלישה העות'מאנית. המגרלית קרובה פחות לגאורגית, שממנה נפרדה במיליניום הראשון לפני הספירה, ובעלת קרבה רחוקה יותר לסוואנית, שממנה נפרדה במיליניום השני לפני הספירה. מגרלית איננה ניתנת להבנה על ידי דוברי השפות האחרות מאותה משפחה, למרות שנאמר כי דובריה יכולים לזהות הרבה מילים לאזיות.
ישנם בלשנים הסוברים כי המגרלית והלאזית הן ניבים של השפה הזאנית, ובתחילת העת החדשה התפצלה הזאנית לווריאציות של מגרלית ולאזית. אולם, סברה זו אינה עולה בקנה אחד עם העובדה כי השפה הזאנית המאוחדת המדוברת כיום אינה תואמת למגרלית וללאזית.
הטקסט המוקדם ביותר ששרד בשפה המגרלית מתוארך למאה התשע עשרה, ובעיקרה היא ספרות אתנוגרפית. המחקרים הבלשניים המוקדמים של המגרלית כוללים ניתוח פונטי שנעשה על ידי אלכסנדרה צגרלי (1880), הדקדוק על ידי יוסב קיפשידזה (1914) ושלווה ברידזה (1920). משנת 1930 ועד לשנת 1938 פורסמו מספר עיתונים במגרלית, ביניהם: "קאזאחישי גזטי", "קומונה", "סאמרארגאלוש צ'אי", "נאראזניש צ'אי" ו"סאמארגאלוש טוטומי". לאחרונה ישנה תחייה מחודשת של השפה עם פרסומם של המילונים - מגרלית-גאורגית על ידי אותר קאג'איה ומגרלית-גרמנית על ידי אותר קאג'איה וה. פנריך. כמו כן פורסמו מספר סיפרי שירה במגרלית.
