PROFILPELAJAR.COM

מבצע ברנהרד (בגרמנית: Aktion Bernhard) הוא מבצע שיזמו הנאצים בימי מלחמת העולם השנייה לשם ערעור כלכלת בריטניה על ידי הצפת בריטניה בשטרות כסף מזויפים בסכום המוערך בין 132.6^[1] ל-300 מיליון לירות שטרלינג.^[2]

התוכנית

התוכנית לזייף ולהפיץ בבריטניה שטרות כסף בריטי מזויף על מנת לערער את כלכלתה הייתה פרי יוזמת האס אס, וקיבלה את אישורו של היינריך הימלר. במקור, מבצע הזיוף נקרא "מבצע אנדריאס" אך הקצין הממונה על מבצע הזיוף, אלפרד נאויוקס, נחשד בהתקנת ציוד האזנת סתר במקומות מפגש של דיפלומטים וקצינים גרמניים בכירים. הוא הודח מתפקידו ונשלח לחזית. במקומו מונה מיור האס אס ברנהרד קריגר ושם המבצע שונה בהתאם ל"מבצע ברנהרד". קריגר, יליד 1904, היה כבר בעל ניסיון כזייפן בשורות האס אס. הוא הדפיס בולי דואר בריטיים שהוכנסו בהם סמלים יהודיים וסובייטיים, בניסיון לערער את אמונתם של הבריטים בצדקת מלחמתם ולהראות להם שמלחמתה של בריטניה הייתה למען היהודים וברית המועצות. כאן הייתה טמונה תעמולה אנטישמית ואנטי סובייטית, כאילו בריטניה פועלת למען כוחות האופל (מבחינת הנאצים), היהדות הבינלאומית והבולשביקים. את הבולים זייף קריגר באמצעות אסירים מעמי אירופה הכבושה, לרבות יהודים.

הביצוע

שטרות הכסף המזויפים הודפסו במחנה הריכוז זקסנהאוזן, ששכן 25 ק"מ מצפון מזרח לברלין. קרוגר הרכיב צוות של 142 אנשים, רבים מהם יהודים, חלקם מבין אסירי המחנה, שהיה להם ידע וניסיון בדפוס, ובאמצעותם זייף שטרות בערכים של 5, 10, 20 ו-50 לירות שטרלינג. אנשי הצוות זכו ליחס מועדף משאר האסירים שכלל: מזון רב, טיפול רפואי, ומגורים נאים. המבצע סווג כסודי ביותר שממנו מודרו גם השומרים ששמרו סביב המבנים.

המבצע היה מורכב והיה כרוך במציאת נייר מתאים, הטבעת סימן מים, הכנת לוחות דפוס ופענוח הקוד לפיו הקצו הבריטים מספרים סידוריים לשטרות. עד לסיום המלחמה הצליחו הנאצים לזייף קרוב לתשעה מיליון שטרי כסף בריטי בסכום שהתקרב ל-135 מיליון לירות שטרלינג. השטרות זויפו בצורה כמעט מושלמת שהקשתה להבחין בינם לבין שטרות בריטיים מקוריים.

הנאצים התכוונו לפזר את השטרות מעל האי הבריטי, מתוך אמונה כי רוב מוצאי השטרות ישמרו אותם לעצמם וישתמשו בהם, ובכך יוודע שהמטבע זויף ויתערער אמון הציבור בו. כוונה זו לא התממשה מאחר שעם ההחמרה במצב הצבא הנאצי במלחמה בשנת 1943 נזקק המשק הנאצי לשטרות המזויפים לשם מימון פעולות חיוניות, כייבוא חומרי גלם אסטרטגיים ותשלום לסוכני הביון הנאצי, כדוגמת ציצרו, המרגל שהמציא לנאצים מסמכים בעלי חשיבות אסטרטגית עליונה שצולמו מכספתו של השגריר הבריטי בטורקיה יו נצ'בול-האג'יסן. יש סברה כי חלק משטרות אלה גם מימנו את מבצע החילוץ של הרודן המודח בניטו מוסוליני בספטמבר 1943 ממקום מאסרו בפסגת הר מהרי האפנינים.

סיום המבצע

כשכוחות בעלות הברית התקרבו למחנה זקסנהאוזן, הועבר צוות הזייפנים למחנה הריכוז מטהאוזן באוסטריה. לקראת התבוסה הסופית במאי 1945, תכננו הנאצים לרצוח את אנשי הצוות באבנזה (Ebensee), תת-מחנה של מטהאוזן. לרשות אנשי האס אס עמדה משאית אחת לצורך הובלת אנשי הצוות לאבנזה, והם הובילו אותם בשלושה סבבים. בסבב השלישי התקלקלה המשאית והשומרים הובילו את האסירים בצעדה רגלית לאבנזה. כאשר כוחות צבא ארצות הברית התקרבו למקום, נסו השומרים, וכל אנשי הצוות, מכל שלושת המשלוחים, התפזרו בין 16,000 האסירים באבנזה, וחייהם ניצלו. האנשים שוחררו ב-5 במאי על ידי הצבא האמריקאי. לקראת סוף המלחמה החלו הנאצים באמצעות מבצע ברנהרד להדפיס גם דולרים של ארצות הברית. לאחר סדרה ממושכת של חבלות ועיכובים מכוונים מצד האסירים היהודים, קבעו הנאצים את האחד במאי 1945 כתאריך היעד לתחילת ייצור שטרות דולר ארצות הברית מזויפים, אך באותו יום ממש נתבשרו האסירים על הפסקת מבצע ברנהרד עקב תבוסת הנאצים והצורך להשמיד את הראיות.

צעדי מנע שנקט בנק אנגליה

שטרות מזויפים אחדים שנוצרו במבצע ברנהרד המשיכו לצוץ מדי פעם בבריטניה במרוצת השנים, דבר שאילץ את בנק אנגליה להוציא מן המחזור את סדרת השטרות של אותה תקופה ולהחליפה בסדרה חדשה הכוללת אמצעי בטיחות משופרים כגון שזירת פס מתכת ושימוש בנייר שונה. כמו כן, בעקבות החשש מזיופים השעה בנק אנגליה הנפקת שטרות כסף בערך הגבוה מ-5 ליש"ט (עד אותה עת היו במחזור שטרות בעריכים של עד 1000 ליש"ט). השעיה זו נשארה בתוקף עד 1964.

גורלו של הזייפן

מיור ברנהרד קריגר נתפס בתום המלחמה על ידי הצרפתים, שהעסיקו אותו בזיוף מסמכים עבור השרות החשאי הצרפתי. בשנת 1950 הועמד קריגר לדין בפני בית דין מערב גרמני לדה-נאציפיקציה (בית דין שנועד לקבוע אם אנשי רשות גרמניים היו מעורבים מרצון בפשעי הנאצים) וזוכה לאחר שהוצגו בפני בית הדין תצהירים של אחדים מהאסירים מצוות הזייפנים שנותרו בחיים, בהם העידו כי הציל את חייהם. לאחר מכן הועסק קריגר בחברה שייצרה בעת המלחמה את הנייר עליו זויפו הכספים במבצע ברנהרד. קריגר מת בשנת 1989.

השטרות במימי האגם

תיבות, ובהן הכסף המזויף שנוצר במבצע ברנהרד, הוטלו לאגם טופליץ. ב-29 באפריל 1945, לקראת סיום המלחמה, הוטלו גם תיבות ובהן זהב נאצי, הזהב שנבזז על ידי הנאצים ממדינות אירופה הכבושות. המקום מושך מאז סיום מלחמת העולם השנייה ציידי אוצרות. ביולי 1959 הצליח צוות חיפוש במימונו של השבועון הגרמני שטרן לשלות ממימי האגם תיבות ובהן שטרי כסף מזויפים^[3] בסכום של 72 מיליון לירות שטרלינג וכן מסמכים סודיים של האס אס הנוגעים לשיטות ייצור הכסף המזויף. מבצע החילוץ נקטע באיבו מסיבות פוליטיות (בעיקר החשש מפני מה שעלול להתגלות במסמכים שחולצו), כשארגזים רבים עדיין מצויים על קרקעית האגם. ב-1963 יזמה ממשלת אוסטריה מבצע נוסף למשיית הארגזים, שנחל הצלחה חלקית וספג ביקורת ציבורית בגלל עלותו הגבוהה. בשנת 2000 התנהל מבצע חילוץ נוסף שכלל שימוש בטכנולוגיות חדישות לאיתור הארגזים הנותרים. גם במבצע זה חולצו ארגזים רבים ובהם שטרות מזויפים. החל משנת 2005 מתנהל באגם מבצע חיפושים של צייד אוצרות אמריקאי שנשכר לשם כך על ידי החברה הממשלתית האוסטרית המנהלת את האגם, בתקווה לגלות גם את מטילי הזהב.

בעקבות המבצע

בנק אנגליה עמד על קיומם של שטרי הכסף המזויפים עוד במהלך המלחמה, כאשר אחד מפקידי הבנק גילה שטר שהוצג לפירעון, שלפי רישומי הבנק נפרע כבר קודם לכן (שטרי הכסף הבריטיים היו לא רק בגדר הילך חוקי אלא גם שטר חוב שבנק אנגליה התחייב לפורעו וניהל רישום על כך). בתום המלחמה נתגלו פרטי המזימה במלואם.

מכיוון שהשטרות המזויפים לא הופצו בבריטניה בעת המלחמה באופן המוני, כפי שזממו הנאצים, לא נגרם לבריטניה נזק כלכלי ממבצע ברנהרד, כך שכאשר הבי בי סי הפיק סדרת טלוויזיה על מבצע ברנהרד, בחר שירות השידור הבריטי דווקא בסדרה קומית כדי להעלות מנבכי העבר את המזימה הנאצית. הסדרה בת ששת הפרקים שנקראה "טוראי שולץ" (Private Schulz) שודרה בבריטניה בשנת 1981. עם זאת, שטרות ברנהרד כן גרמו נזק כלכלי משמעותי במספר מדינות שבהן הוחזקו יתרות מטבע חוץ ופקדונות בשטרות של ליש"ט שהתגלו כמזויפים. הכלכלה הצ'כית עברה משבר פיננסי חמור בשנות ה-50 וה-60 כתוצאה מגילוי כמות משמעותית של שטרות ברנהרד. גם בשווייץ ספגו בנקים נזקים כספיים ניכרים משהתברר כי חלק מייתרות מטבע החוץ שלהם כוללים שטרות ברנהרד.

בקרב אספני שטרות קיים מסחר ער בשטרות מבצע ברנהרד. שטרות מזויפים במצב טוב בעריכים של 5 ו-10 ליש"ט נמכרים במחירים שנעים בין 200 ל-400 דולר ארצות הברית. שטרות בעריכים של 20 ו-50 ליש"ט נמכרים באלפי דולרים ליחידה. ישנם מספר אמצעים לזיהוי שטר ברנהרד, כשהנפוץ מכולם הוא בחינת סימן המים מתחת לסריף השמאלי התחתון של האות N הראשונה במילה England. בשטרות המקוריים הקו העובר מתחת לאות נוטה לצד שמאל בעוד שבשטרות מזויפים הקו התחתון מתחבר בדיוק לאמצע הסריף השמאלי התחתון. ישנם עוד מספר סימנים ובכללם:

השפה התחתונה של בריטניה דקה יותר בזיוף.
המבט בעיני בריטניה נראה מטושטש יותר בזיוף.
הדיוק בפרטי הכתר על ראשה של בריטניה רב יותר במקור וניתן להבחין בפרטי הצלב שבו בבירור.
הרקע מסביב לכד משמאלה של בריטניה נחלק במקור לשני גוונים ברורים, בעוד שבזיוף החלוקה הזו מטושטשת יותר.

"הזייפנים"

בשנת 2007 הופק באוסטריה הסרט "הזייפנים" (Die Fälscher) בבימויו של סטפן רוזוביצקי. הסרט עוסק במבצע ברנהרד ומתבסס על זכרונותיו של אדולף בורגר, שנמנה עם האסירים שנאלצו להשתתף במבצע. הסרט עוסק בעיקר בדילמה המוסרית של הגיבור ושל שאר האסירים: האם לסייע למלחמתם של הנאצים כדי לשרוד. הסרט זכה בפרס אוסקר לשנת 2007, בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר.

לאחר שהסרט זכה בפרס האוסקר, רואיין בידיעות אחרונות אברהם זוננפלד מגבעתיים, אחד משלושת היהודים האחרונים שנותרו בחיים מבין אלו שהנאצים העבידו במבצע ברנהרד, והוא אישר את נכונות העובדות המוצגות בסרט.

בישראל התקבל הסרט בביקורות מעורבות. היו שטענו כי הוא מייפה את זוועות השואה, ומצניע סצנות אכזריות. כמו כן, נטען כי חלק גדול מדמויות היהודים והנאצים הוצגו באופן סטריאוטיפי.

מבצע "גלי מים"

בסדנת הזיופים בזקסנהאוזן זויפו מסמכים נוספים מלבד שטרות כסף. בשנת 1943 נאלצו האסירים יהודים בבלוקים 18/19 לזייף בולים בריטיים בהוראת הימלר במבצע שנקרא "גלי מים" שבו זויפו כתשעה מיליון בולים. מטרת הזיוף הייתה תעמולתית בעיקר: "בדרך זו אנו זורעים באנגליה שנאה נגד יהודים ורוסים", התבטא אחד מאנשי האס אס המעורבים בזיוף. הבולים המזויפים דמו לבולים בריטיים בעלי עריכים זהים אך הכיתוב והעיצוב שונו באופן מגמתי. כך למשל הצלב שמופיע בראשו של כתר המלוכה הוחלף במגן דוד, ואילו הכיתוב "יובל הכסף" הוחלף ב"זוהי מלחמה יהודית". באופן דומה, בול בריטי שהונפק ב-1937 לכבוד הכתרת ג'ורג' השישי זכה לגרסה מזויפת שבה הוחלפה המלכה האם (רעייתו של ג'ורג' השישי) בדמותו של סטלין ותאריך ההכתרה 12 במאי 1937 שונה לתאריך 28 בנובמבר 1942 שבו התכנסה ועידת טהראן. איכות הבולים המזויפים הייתה ירודה עקב שימוש בנייר גס ועבה ששימש במקור להדפסת בולים גרמניים להקצבת מזון. במקביל, זויפו גם חותמות הדואר שהוטבעו על הבולים והן כללו כתובות אנטישמיות כגון World Judaism (יהדות עולמית), סימני מגן דוד או כתובות שנועדו לזרוע דמורליזציה בציבור כגון England Has Lost the War (אנגליה הפסידה במלחמה) ועוד. הבולים המזויפים הופצו בבריטניה, צרפת, שווייץ, טורקיה ושוודיה.

לקריאה נוספת

אדולף בורגר, הזייפנים: סדנת השטן, הוצאת קונטנטו דה סמריק, 2009.

Lawrence Malkin, Krueger's Men: The Secret Nazi Counterfeit Plot and the Prisoners of Block 19, Publisher: Little, Brown and Company, 2006

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מבצע ברנהרד בוויקישיתוף

הסרט "הזייפנים", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
תמונתו של ברנהרד קריגר באתר "המלחמה הפסיכולוגית"
זיוף מוצלח, ביקורת על הסרט "הזייפנים" בnrg
על המבצע באתר של לורנס מלכין מחבר הספר Krueger's Men
אלון לנדאו - שני צידי המטבע, מבצע ברנהרד זיוף כסף ואמצעים למניעת זיופים, מרץ 2023

הערות שוליים

^ Malkin, Lawrence (2008). Krueger's Men: The Secret Nazi Counterfeit Plot and the Prisoners of Block 19. New York: Little, Brown. ISBN 978-0-316-06750-8. p. 117
^ Feller, Steven A.; Hamilton, Charles E. (September 1985). "Operation Bernhard: The Ultimate Counterfeiting Scheme". The Numismatist: 1766–1772. p. 1768
^ מיהו ד"ר וילהלם הטל - עד ההגנה של אייכמן, דבר, 23 ביוני 1961