מבארכ אל-בכאי
البكاي بن مبارك بن المصطفى الهبيل |
לידה |
18 באפריל 1907 ברקן, מרוקו |
---|
פטירה |
12 באפריל 1961 (בגיל 53) רבאט, מרוקו |
---|
מדינה |
מרוקו מרוקו |
---|
השכלה |
האקדמיה הצבאית המלכותית מקנס |
---|
|
פרסים והוקרה |
---|
- קצין בלגיון הכבוד (מאי 1947)
- צלב המלחמה 1939-1945 (4 במאי 1941)
- אביר בלגיון הכבוד (4 במאי 1941)
- צלב המלחמה לפעולות בזירות זרות (10 באוקטובר 1929)
|
|
אל-בכאי בן מבארכ בן מוסטפא אל-הביל (בערבית: البكاي بن مبارك بن المصطفى الهبيل; 18 באפריל 1907 – 12 באפריל 1961) [1] [2] היה איש צבא ופוליטיקאי מרוקאי שכיהן כראש הממשלה הראשון של מרוקו בין ה-7 בדצמבר 1955 ל-15 באפריל 1958.[3] בכאי היה קולונל בצבא הצרפתי.[4]
ביוגרפיה
מבארכ אל-בכאי נולד לשבט הברברי בני-איזנסן בשנת 1907. הוא למד בבית הספר הצבאי של דאר אל ביתא, האקדמיה הצבאית הנוכחית של מקנס, אותה סיים בדרגת לוטננט והצטרף לצבא הצרפתי. הוא היה חייל מצטיין במלחמת העולם השנייה בה נפצע ברגלו, מה שהוביל לקטיעת אחת מרגליו. הוא סיים את המלחמה בדרגת לוטננט קולונל.[5]
ב-7 בדצמבר 1955 עם שובו של המלך מוחמד החמישי מהגלות במדגסקר והקמת ממשלת מרוקו העצמאית הראשונה הוא מונה לעומד בראשה. הוא זכה לכבוד לחתום על הצהרת העצמאות של מרוקו ב-2 במרץ 1956. את ההצהרה חתם עם נציג צרפת כריסטיאן פינאו וב-7 באפריל עם נציג ספרד מרטין ארטאג'ו. ב-26 באוקטובר הרכיב את ממשלת מרוקו השנייה ועמד בראשה בפעם השנייה.
הוא התפטר מתפקידו כראש הממשלה בשל משבר מאי 1958 בצרפת שהחל כהפיכה פוליטית ומחאות עממיות באלג'יריה והוביל בסופו של דבר לנפילתה של הרפובליקה הרביעית ולהחלפתה בחמישית בראשותו של גנרל דה-גול, במרוקו הסירוב של בכאי לאפשר את קיום מפלגת התנועה העממית.
הוא התמודד עם "בעיות בריאותיות חוזרות ונשנות" ולבסוף נפטר ברבאט ב-12 באפריל 1961, 45 יום לאחר מותו של המלך מוחמד החמישי, ונקבר בעיר הולדתו ברקן.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים