לשון היא בשר הנחשב כחלק פנים על אף שמדובר בשריר. בשר הלשון מבושל בישול ארוך. על פי רוב, נעשה שימוש בלשון פר, עגל, כבש וחזיר. בתרבויות מסוימות נחשבת הלשון למאכל תאווה.
ישנם דגים כמו בקלה אשר הלשון שלהם נחשבת למאכל מיוחד.
הכנה
בישול הלשון הוא תהליך רב שלבי. השלב הראשון הוא בישול ארוך במים עם תבלינים עד להתרככות הבשר. השלב השני הוא צינון הלשון, קילוף הקרום העוטף את הלשון וחיתוך הלשון לפרוסות. בשלב השלישי מבושלות פרוסות הלשון בישול נוסף ברוטב המעניק למאכל את טעמו, שכן לבשר הלשון טעם חלש מאוד. התבשיל המוכן נאכל חם או קר.
דרך נוספת להכנת לשון למאכל היא כבישה. לשון כבושה מיוצרת גם באופן תעשייתי וניתנת לרכישה במעדניות בשר.
המדרש מתייחס אל הלשון כמאכל תאווה ומציין את הלשון כמאכל שאברהם הגיש למלאכים. החת"ם סופר נהג לאכול לשון בהמה עם תמכא בשביעי של פסח והועלתה ההשערה שהדבר נעשה זכר למאכל שאברהם הגיש למלאכים[4].