לכידת חיות היא פעילות ומקצוע אשר משמש לצורכי ציד - אך גם לצורכי השגת מזון, ויסות אוכלוסין, מחקר והדברה - תוך שימוש במלכודות.
לכידת בעלי חיים מתבצעת לעיתים על ידי בעלי חיים אחרים או אפילו על ידי צמחים: צמח הדיונאה מציב "מלכודות" לחרקים הנמשכים אליו, על מנת לטרוף אותם.
מחלוקות
ארגונים להגנה על בעלי חיים טוענים כי מתן רישיונות ללכידת חיות בר פוגע בהן, גם אם הוא ניתן במשורה. בנוסף, טוענים המתנגדים למדיניות של לכידת בעלי חיים, כי הרוכשים חיות בר (קופים, תוכים וכו') כחיות מחמד, תומכים בתעשייה של לכידת חיות אלו במדינות העולם השלישי ובפגיעה קשה באקולוגיה.
לכידת חיות בישראל
במדינת ישראל ניתנים לעיתים אישורים לאנשים פרטיים לכידת חיות בר (למשל, ללוכדי נחשים[1] וחולדות), אך אלה מפוקחים בשל החשש לפגיעה בחיות בר. לכידה ללא רישוי מיוחד היא עבירה על החוק. מעבר לכך, קיימת בחלק מן הרשויות המקומיות מדיניות של לכידת בעלי חיים לשם ויסות אוכלוסין, במסגרתה נלכדים חתולי רחוב ומעוקרים.
רשות הטבע והגנים וגופי מחקר אחרים נוהגים ללכוד בעלי חיים על מנת לקדם את המחקר על אורחות חייהם. לבעל החיים שנלכד מוצמד משדר או אמצעי מעקב אחר ועם לכידתו, הוא מועבר, בעת הצורך, לטיפול וטרינרי.
