ליתופיזה היא חלל קטן, נקבובית הנוצרת בזרמי לבה ובכיפות געשיות בהרכב ריוליטי, ונמצאת בסלעים געשיים דוגמת ריוליט, אובסידיאן ופרליט. מקור השם ביוונית: λίθος, ליתוֹס – סלע + ϕῦσα, פּוּסָה – מפוח, ופירושו: בועת סלע.^[1]

ליתופיזות מצויות בתוך ספרוליטים – גופים כדוריים הנוצרים בעיקר בסלעים געשיים עתירי סיליקה דוגמת ריוליט ובזכוכית געשית. הליתופיזות נוצרות כאשר הלחץ החיצוני נמוך דיו לאפשר לגזים המומסים בלבה הנוזלית להתרחב וליצור חלל. שוליו של חלל זה מתמצקים והופכים לקליפות קונצנטריות – דוגמת עלי כותרת בפרחים. קליפות אלה בעלות מרקם עדין – אמורפי או מכילות גבישים מיקרוסקופיים – כתוצאה מהתקררות מהירה של הנתך, שאינה מאפשרת צמיחת גבישים גדולים.

ליתופיזות עשויות להתמלא בתמיסות סיליקטיות היוצרות גבישי מינרלים שונים – אופאל וסוגים שונים של קוורץ, בעיקר כלקדון לסוגיו: אגט וג'ספר. ליתופיזה שעל דפנותיה הפנימיות צמחו גבישים אך נותרה חלולה נקראת גאודה, וליתופיזה שהתמלאה במלואה בגבישים נקראת ביצת רעם.

• Encyclopedia of Volcanoes, ‏ ISBN 0-12-643140-X, Academic Press, עמ' 591

• תמונה של מקבץ ליתופיזות
• על ליתופיזות וביצי רעם