PROFILPELAJAR.COM

לישט
מדינה	מצרים
גובה	43 מטרים
קואורדינטות	29°34′13″N 31°13′52″E / 29.57028°N 31.23111°E
אזור זמן	UTC+2
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת מצרים רגילה) קהיר אלכסנדריה אל-עריש אסואן אסמאעיליה לוקסור שארם; א-שייח'; סואץ סיווה ישראל ירדן סודאן ערב; הסעודית; ל; ו; ב; הים התיכון הים האדום לישט

לישט או אל-לישט (בערבית: اللشت, רומניזציה (אנ'): Al-Lišt) הוא יישוב מצרי הממוקם דרומית לקהיר. זהו אתר הקבורה המלכותי והאליטה של הממלכה התיכונה, לרבות שתי פירמידות שנבנו על ידי אמנמחת הראשון וסנוסרת הראשון. שתי הפירמידות הראשיות הוקפו בפירמידות קטנות יותר של בני משפחת המלוכה, וקברי מסטבה רבים של פקידים גבוהים ובני משפחתם. הם נבנו במהלך השושלות השתים עשרה והשלוש עשרה. האתר ידוע גם בקברו של סנבטיסי (Senebtisi), שנמצא ללא הפרעה וממנו נמצא סט תכשיטים. מתחם הפירמידה של סנוסרת הראשון הוא השמור ביותר מתקופה זו. ארונות הקבורה של ססנבנף (Sesenebnef) מציגים את הגרסאות המוקדמות ביותר של ספר המתים.

סקירה

האתר המצרי העתיק אל-לישט עשוי להימצא בגדה המערבית של נהר הנילוס, כ-65 קילומטרים דרומית לעיר קהיר. זהו הנקרופוליס של השושלת השתים עשרה, קרוב לעיר איטיטאווי^[1] שממנה, יש להניח, הכפר המודרני (בהינתן הצורה הישנה המוצעת אל-אישט) קיבל את שמו.^[2]

בירת השושלת האחת עשרה הייתה ממוקמת בעיר תבאי. המלך הראשון של השושלת השתים עשרה, אמנמחת הראשון, העביר את הבירה מתבאי לעיר איטיטאווי ליד אל-לישט,^[3] מכיוון שהיא הייתה קרובה לפיום, וממוקמת היטב כדי לשלוט ב"שתי הארצות" של מצרים העליונה והתחתונה.^[4] מניע נוסף שהוצע הוא השבחת קרקעות ורצון להגדיל את התפוקה החקלאית באזור. הריסות איטיטאווי מעולם לא זוהו באופן חד משמעי, והעדות המיקומית היחידה שהתגלתה מורכבת מחתיכות חרס באזור שבו מאמינים שהם נמצאים. עם זאת, שליטי השושלת השתים עשרה בנו באל-לישט פירמידות המוכרות לחוקרים.

אל-לישט הוא הנקרופוליס של שני השליטים הראשונים של השושלת השתים עשרה, אמנמחת הראשון ובנו ויורשו סנוסרת הראשון.^[1] הפירמידות הללו היו גלויות למי שנוסע לאיצ'-טאווי מדרום. המפורסם יותר מבין שני המתחמים המונומנטליים, זה של אמנמחת הראשון, כלל אולם מנחות עם מזבח גרניט, מגולף בתיאורים של נציגי הנומים (המחוזות) המביאים מנחות לפרעה. עם זאת, הפירמידה עצמה נמצאת במצב הרוס, ומתנשאת לגובה של כ-20 מטרים מעל פני הקרקע.^[^{דרוש מקור]}

אל-לישט בולטת ב"קניבליזציה" של נציביה של אנדרטאות קדומות יותר, אשר נחשבים כמסמלים את החזרת מצרים לתפארת הממלכה הקדומה. השינוי בסגנונות גילוף התבליט בשושלת השתים עשרה ניכר גם בשתי הפירמידות באתר זה.

חפירות

אל-לישט נחפרה לראשונה בשנת 1882 על ידי האגיפטולוג הצרפתי גסטון מספרו. מספרו היה מפריז אבל התעניין בהיסטוריה של מצרים אז המשיך ללמוד אצל אוגוסט מארייט. כאשר מארייט מת מספרו לקח על עצמו את המשימה הארכאולוגית. התעניינותו במצרים העתיקה לקחה אותו לשם במקור כדי לחפור עבור ממשלת צרפת, אך מאוחר יותר הוא המשיך לייסד את המכון הצרפתי לארכאולוגיה מזרחית. קבוצה זו חפרה את האתר עוד מ-1884 עד 1885. מ-1906 עד 1934 המשיכה המשלחת המצרית של מוזיאון המטרופוליטן לאמנות, ניו יורק, לעבוד על אל-לישט.^[5] בתקופת זמן זו הצליחו האגיפטולוגים לחפור במשך ארבע עשרה עונות. מוזיאון המטרופוליטן לאמנות חזר לאל-לישט בין השנים 1984 ל-1991.

מקדשי קבורה באל-לישט

גם לאמנמחת הראשון וגם לסנוסרת הראשון היו מקדשי קבורה, אבל ארכאולוגים יודעים יותר על סנוסרת כי זה של אביו נהרס כמעט לחלוטין. השרידים היחידים של מקדש הקבורה של אמנמחת הראשון הם גילופים של אל הנילוס ואלוהויות נום. נהוג לחשוב שסנוסרת בנה מחדש את מקדש אמנמחת מכיוון ששמו נמצא על היסוד של שרידי המקדש. מכיוון שמקדשו של סנוסרת הראשון שמור יותר, היה קל יותר לשחזר את התוכנית האדריכלית המקורית שלו. ידוע כי היה דומה לאלה שנמצאו בשושלת השישית עם חצר, אכסדרה, אולם ומחסנים משני הצדדים. שנים לאחר מכן, החלו להתמקם קברי נשים, ילדים ופקידים קרובים סביב מקדשי המלכים הללו. האתר הפך ל"חלת דבש" של קברים עבור משפחותיהם ומשרתיהם שהתרבו עם כל דור ודור. לאחר נפילת השושלת, הנקרופוליס לא נחשב עוד כמי שזקוק לשמירה ולכן החלה באזור פעילות של שודדי קברים ובוזזים.

מראי מקום

Hayes, William C. (1953). The Scepter of Egypt - A Background for the Study of the Egyptian Antiquities in the Metropolitan Museum of Art. Vol. 1.
Mace, Arthur Cruttenden; Winlock, Herbert Eustis; Smith, Grafton Elliot (1916). The Tomb of Senebtisi at Lisht. New York: The Gilliss.
Mace, Arthur Cruttenden (1921). "Excavations at Lisht". Bulletin of the Metropolitan Museum of Art (Egyptian Expedition for MCMXX–MCMXXI). New York: The Gilliss: 5–19. doi:10.2307/3254484. JSTOR 3254484.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לישט בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ ¹ ² Willoughby, Jennifer (2012). "El-Lisht". The Encyclopedia of Ancient History. doi:10.1002/9781444338386.wbeah15146. ISBN 9781444338386.
^ Peust, Carsten (2010). Die Toponyme vorarabischen Ursprungs im modernen Ägypte. Göttingen. p. 57.
^ Hayes 1953, p. 172.
^ Wilkinson, Toby (2010). The Rise and Fall of Ancient Egypt. p. 163.
^ "Middle Kingdom Tomb Architecture at Lisht: The Metropolitan Museum of Art Egyptian Expedition - MetPublications - The Metropolitan Museum of Art". www.metmuseum.org. Retrieved 2018-02-26.