ליצן החצר (באנגלית: jester או court jester) או "שוטה" (fool) היה מקצוע בתקופת ימי הביניים. ליצן החצר היה אחראי על בידור ושעשוע בחצרות האצולה ובעיירות ובכפרים.
המונח "שוטה" מציין גם אדם לא בוגר, טיפש, מסורבל, ואדם אשר לו דעות קדומות וחוסר ידע המנסה אף להנחיל את חוסר הידע שלו הלאה, מתוך מחשבה כי לו ידע רב.
לליצני החצר היו בגדים ייחודיים להם: בגדי ליצן צבעוניים, שרביטים וכובעים יוצאי דופן. כובעיהם של ליצני החצר היו בעלי שלושה קצוות, שהסתיימו בפעמונים מצלצלים. שלושת הקצוות סימלו בעבר את אוזניו של החמור.
בתקופת המלך פרנסואה הראשון היה אף בית ספר להכשרת ליצני חצר.
לליצני החצר גם השפעה על התרבות הפופולרית בזמנם ועד ימינו. כך, למשל, הם הוצגו במראם המיוחד בקלפי משחק וטארוט (בקלפים "ג'וקר" ו"השוטה" בהתאמה).
ליצן החצר בסין העתיקה
בסין העתיקה תפקיד ליצן החצר היה מוכר. תפקיד זה התגבש בסוף תקופת השושלת ג'ואו, בעקבות ניסיון הנסיכויות השונות בסין לחקות את חצר המלך המרכזית, בה היו בדרנים. ליצני החצר בסין העתיקה בידרו באמצעות מוזיקה, שירה, פנטומימה ושנינות לשונית. במסגרת תפקידם הם היו אף מייעצים לאדוניהם הנסיכים בעניינים שונים. כמו כן תפקידם של ליצני החצר בסין העתיקה היה קשור לתפקידם של פייטנים. הם היו מחברים פיוטים שמטרתם לשעשע ולשפר את מצב רוחם של אדוניהם במצבים שונים. ליצני החצר היו לרוב בעלי מראה מוחצן ומוגזם. בסין, היה מקובל לחשוב שהמילה גמד היא מילה נרדפת לליצן חצר. זאת משום שהם לרוב היו גמדים או להבדיל מכך, גבוהים מאוד.[1][2]
