PROFILPELAJAR.COM

לינדה ג'. סאיף
Linda J. Saif
	אין תמונה חופשית
לידה	1947 (בת 78 בערך); קולומבוס, ארצות הברית
ענף מדעי	מיקרוביולוגיה; וירולוגיה; אימונולוגיה
מקום מגורים	ארצות הברית
מקום לימודים	מכללת ווסטר; אוניברסיטת המדינה של אוהיו ;
מוסדות	אוניברסיטת המדינה של אוהיו
פרסים והוקרה	פרס וולף לחקלאות (2015); עמיתה באגודה האמריקאית לקידום המדע ;
תרומות עיקריות
	חקר המחלות הזיהומיות של בעלי החיים

לינדה ג'. סאיף (באנגלית: Linda J. Saif;‏ נולדה ב-1947) היא מיקרוביולוגית, וירולוגית ואימונולוגית אמריקאית, שמתמחה בעיקר בחקר המחלות הזיהומיות של בעלי החיים. סאיף היא פרופסור באוניברסיטת המדינה של אוהיו בווסטר, חברה באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית. זכתה בפרס וולף לחקלאות בשנת 2015, על גילוי מיני נגיפים התוקפים את מערכת העיכול והנשימה של חיות משק ושל בני אדם. תגליותיה הובילו אותה להבנה פורצת דרך של מערכת החיסון ביונקים, ולפיתוח אסטרטגיות וגישות חדישות לפיתוח חיסונים אנטי-ויראליים. היא גילתה מנגנונים מורכבים באמצעותם פועלת מערכת החיסון של בעלי החיים כהגנה מפני זיהומים במערכת העיכול.

ילדות וצעירות

לינדה סאיף נולדה ב-1947 כלינדה מארש צימר במשפחה של גרמנים-אמריקאים במדינת אוהיו. היא בילתה חלק רב מילדותה בחוות סביה ובסביבתה. אחרי לימודי תיכון למדה עד שנת 1969 לתואר ראשון בביולוגיה וכימיה, אותו סיימה בהצטיינות במכללת ווסטר,^[1] אחר כך סיימה בשנת 1972 תואר שני באימונולוגיה באוניברסיטת המדינה של אוהיו בקולומבוס, בהדרכת א. בוהל. עבודת המאסטר שלה הייתה גילוי הציר האימונולוגי SIgA מעיים- עטינים אצל חזירים עם אחד התיאורים הראשונים של מערכת החיסון השכיחה של הריריות

פעילותה המדעית והאקדמית

בשנים 1969–1976 השתלמה כחוקרת בתחום הביולוגיה המולקולרית בקליבלנד, אוהיו, באוניברסיטת קייס וסטרן ריזרב (Case Western Reserve University) ועשתה עבודת דוקטורט בווירולוגיה ובאימונולוגיה באוניברסיטת המדינה של אוהיו בקולומבוס.^[2] ^[1] בשנת 1992 ביצעה לינדה סאיף מחקרים וירולוגיים אימונולוגיים בארגנטינה במסגרת מלגת פולברייט.

בהמשך בשנים 1976–1979 עשתה עבודת בתר-דוקטורט במכון הלאומי לבריאות ובמרכז החקלאי למחקר ולפיתוח, בפקולטה למדעיים וטרינריים של אוניברסיטת המדינה של אוהיו בווסטר.^[3] בשנים 1979–1990 הייתה מרצה בכירה ופרופסור שלא מן המניין באוניברסיטה זו, במסגרת התוכנית לחקר בריאות התזונה של בעלי החיים והפקולטה לרפואה. בשנת 1990 התמנתה לפרופסור מן המניין לווירולוגיה ולאימונולוגיה.

בעת לימודיה ומחקריה באוניברסיטת אוהיו הכירה את בעלה, יחיא מוחמד (מו) סאיף, רופא וטרינר ערבי יליד מצרים (1934) שהיה לחוקר חשוב בתחום חקר הנגיפים והמחלות הזיהומיות של בעלי חיים ובמיוחד של עופות, פרופסור (לימים פרופסור אמריטוס) ומנהל התוכנית לחקר בריאות התזונה של בעלי החיים באוניברסיטת המדינה של אוהיו בווסטר. הזוג התחתן בשנת 1970.

עיקר מחקריה של לינדה סאיף התמקדו במערכת החיסון של הריריות ובהיבטים השוואתיים בין זיהום מזונם של בעלי חיים ושל בני אדם בנגיפים של מערכת העיכול ונגיפים נשימתיים. היא חקרה את ההשלכות של תת התזונה ושל חסרים במיקרונוטריאנטים על החיסונים ואת הקשרים בין הפרוביוטיקה והמיקרפלורה של המעיים לבין מערכת החיסון של הילודים. לינדה סאיף תרמה להבנת המנגנונים הריריים המגנים על בעלי החיים מפני זיהומי מעיים. היא והצוות שלה גילו אצל החזירים את הציר האימונולוגי מעיים- עטינים, מושג חדש שהביא לידיעת המערכת החיסון המשותפת לריריות של בעלי החיים ובני האדם. על סמך הידע הזה פנתה לגישות חדשות למניעת דלקות מעיים נגיפיות - למשל פיתחה על חזירים חיסון פומי נגד ה coronavirus TGEV (Transmitted gastro enteritic virus)

כמו כן במעבדתה פותחו שיטות חדשות לגידול ולאבחון נגיפים. בשנת 1980 בשיתוף פעולה עם חוקרים של המכון הלאומי לבריאות של ארצות הברית גילתה לינדה סאיף את הקבוצה הראשונה של הנגיפים "Rotavirus A" אותם גידלה בתרבית תאים. בשנת 1987 יחד עם ל, איי. טרט גילתה את הקבוצה הראשונה של Rotavirus C שצמחו בתרבית תאים. בשנת 1981 גילתה את הזן אוהיו של ה-Torovirus של הבקר. ב-1988, יחד עם ו.ט. פלין גילתה בתרביות תאים את ה Calicivirus הראשון של המעיים. ב-2002 יחד עם ג'. סמיילי גילתה genogroup חדש של Caliciviruses של מעיי הבקר.

ב-2004 עם עמיתים מן המכון הלאומי לבריאות (ק.או.צ'אנג ואחרים) זיהתה לינדה סאיף את חומצות המרה כגורם בתוכן המעיים המגביר את גדילת ה enteric calicivirus בתרביות תאים, זאת על ידי הורדה בביטוי של STAT-1. חקרה את הפוטנציאל הפתוגני של הנגיפים על ידי חשיפה פומית של עגלים נקיים מגורמים פתוגנים. החוקרת ייצרה חיסונים המורכבים מחלקיקים דמויי Rotavirus ‏ VLP) virus like particle) עם אימונומודולטורים, המסוגלים למנוע את מחלת השלשולים הנגרמת על ידי Rotavirus.

מכיוון שמחקריה עוררו הדים בינלאומיים, בימי מגפת ה-SARS בשנים 2002–2003 נקראה לינדה סאיף על ידי ארגון הבריאות העולמי ועל ידי המרכזים האמריקאים למאבק במחלות, לנהל במעבדתה מחקר על ה-Coronavirus הקטלני שגרם זיהום קטלני אצל חזירים. הנגיף המועבר מבעלי חיים לבני אדם, נחשד אז כי הוא אחראי ל-SARS. מעבדתה הוזמנה גם להצטרף לרשת המעבדות המובחרות של ארגון הבריאות העולמי International Reference Laboratories.

לזוג לינדה ו"מו" סאיף יש בן - ג'סטין סאיף, עורך דין.

פרסים ואותות הוקרה

חברה באיגוד האמריקאי לקידום המדע
חברה בהתכתבות של האקדמיה לאגרונומיה ולרפואה וטרינרית של ארגנטינה
1989 - פרס המעבדות ביצ'ם להצטיינות במחקר
1995 - פרס האימונולוג הווטרינרי המצטיין - מטעם האיגוד האמריקאי לאימונולוגיה הווטרינרית
2003 - חברה באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית
2005 - נבחרה על ידי המגזין AARP (של ארגון הגמלאים בארצות הברית) כאחד מעשרת האנשים ששיפרו את העולם
2003 - דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת גנט, בלגיה
2015 - פרס וולף לחקלאות