נולד בשם יהודה (ליובה) שפוטינובסקי ביקטרינוסלב. בשנת 1919, הכיר את אברהם שלונסקי ובשנת 1921, עלה לארץ ישראל והצטרף לחבורת העמק שעסקה בבניין ארץ ישראל. באותה התקופה, שינה את שם משפחתו לאלמי ופרסם תחת שם זה את שירו הראשון 'הנודד' שיצא לאור בכתב העתהדים. בשנת 1927, הוציא לאור בהוצאת לקראת את ספר השירים "בשער". בין השנים 1929–1933, התגורר בבלגיה, צרפת, גרמניה ואוסטריה. עם שובו לארץ ישראל בשנת 1933, התקרב למפלגה הקומוניסטית הישראלית ועקב פעילותו הפוליטית, גורש באניה דרך צרפת לקובה על ידי שלטון המנדט בשנת 1937 ביחד עם אשתו לעתיד, שרה. כשהאניה עגנה במרסיי, החליטו ליובה ושרה לרדת ממנה ולעבור להתגורר בפריס. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, התגייס אלמי לצבא הצרפתי. במהלך המלחמה, עבר להתגורר בכפר בדרום צרפת ובשנת 1941 נולד בנו. לאחר המלחמה, חזר אלמי להתגורר בפריס ועסק בפרוונות. בשנת 1950, עבר לפולין, השתקע בורוצלב והמשיך לעסוק בפרוונות אך בשנת 1957, עקב גל אנטישמיות בפולין, חזר לישראל והשתקע בירושלים. בירושלים עבד כפקיד במכס. בשנת 1982, הוציא לאור את שיריו[1].
_%D7%90%D7%9C%D7%9E%D7%99_%D7%91%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%95.jpg)
