לאחר שסיים את מסלול לימודיו בהצטיינות ב-1910, בילה את השנתיים הבאות במסעות חוץ ושהה בארבעה מהמרכזים הגדולים של האמנות האירופית: פריז, מינכן, וינה ורומא. את המסעות האלה ערך בחברת יאן ולך, אותו הכיר בימי לימודיו. ולך, שהגיע מאיסטבנה שבאזור שלזיה, נודע לימים כגרפיקאי, שרטט וגם צייר ופסל.
בשנת 1913 צייר לודוויק קונזבסקי את פנים הכנסייה האורתודוקסית ברוזדול, ליד סטרייג', משם ערך טיולים תכופים לקרפטים המזרחיים, שם - כמו ציירים פולנים אחרים – הוא ערך תיעוד של התרבות המקומית.
בחזית הבית
לאחר נישואיו בשנת 1914 עם יאדוויגה ואלאך (אחותו של יאן ואלאך) הוא נסע לבקר אצל אביו, בזמנו נגן העוגב בקמינצ'יק, על נהר בוג. הם היו שם כשפרצה מלחמת העולם הראשונה. קונזבסקי יחד עם אשתו, שהה עמוק בתוך האימפריה הרוסית, בכפר גראצ'ובקה כ-50 קילומטרים מבוזולוק עיירה במחוז אורנבורג. הוא בילה את זמנו בפעילות פדגוגית ותרבותית בקרב משפחות גולי פולין וליטא וילדיהם. בשנת 1918 הוא עבר לעיירה הקרובה בוזולוק שם לימד היסטוריה ורישום בבית הספר המקומי ובילה את זמנו הפנוי בציור. הוא הציג את עבודותיו בבוזולוק, חלקן הוצגו גם בתערוכה במוסקבה.
בתחילת 1920 חזר קונרזבסקי לפולין. הוא שהה קודם בלובלין. לאחר תקופה קצרה בוורשה - בקיץ 1920, התיישב באוסטרון, באזור שלזיה. אבל ב-1923 עבר למה שעתיד להיות ביתו האחרון באיסטבנה. הוא לא רק התמסר לעבודתו היצירתית אלא גם עסק בפעילות ארגונית וחינוכית בקהילה. הוא הקים בית ספר לאמנויות פלסטיות, שעם הזמן גדל להיות בית מלאכה לביצוע חללי פנים בכנסיות ואז הוא בנה בית הארחה שהפך למרכז תרבותי פעיל בחופשות קיץ.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ברח עם משפחתו לחלקה המזרחי של פולין, אך בסוף ספטמבר, לאחר פלישת הסובייטים מהמזרח, חזר לקרקוב. ב-1940 עשה ניסיון לברוח להונגריה ללא הצלחה. בסופו של דבר הוא בילה את כל תקופת הכיבוש הגרמני בקרקוב.
ב-1945 הוא פתח בית מלאכה בקטוביץ, שלזיה ובאותה שנה יזם קורס לפיסול בפחם ברידולטובי. ולאחר מכן ב-1948 חזר סופית לאיסטבנה. שם הוא החיה את בתי המלאכה שלו ואת בית הספר לאמנויות פלסטיות.
לאורך כל חייו הקדיש לודוויק קונזבסקי את עצמו בו זמנית לציור ופיסול, יצר חלונות ויטראז'ים וקומפוזיציות וגם חפצי אמנות שימושיים. בכל תחומי העשייה הללו ניתן לראות מיזוג של השפעות, בעיקר הרעיונות האסתטיים של "פולין הצעירה" אך גם מגמות אחרות, לעיתים קיצוניות, בתרבות האירופית. לאמנות היצירתית שלו יש ערכים מקוריים במיוחד בהקשר של האזור שבו נוסדה.
^Konarzewski Łukasz: Ludwik Konarzewski senior, [in:] "Ziemia śląska", edited by Lech Szaraniec, vol. 2, Katowice 1989, p. 49-50 ISSN0860-6676
^The lexicon of the Polish artists and foreign – active in Poland (died before 1966), edited by Jolanta Maurin-Białostocka and Janusz Derwojed, vol. 4 Wrocław 1986, p. 78-80
^Konarzewski Łukasz: Ludwik Konarzewski senior, [in:] "Ziemia śląska", edited by Lech Szaraniec, v. 2, Katowice 1989, p. 49-50 passim
