לודוויג פיק (בגרמנית: Ludwig Pick; 31 באוגוסט 1868 – 3 בפברואר 1944, גטו טרזין) היה פתולוג יהודי-גרמני יליד לנדסברג אן דר ורתה.
בשנת 1893 קיבל דוקטורט ברפואה בלייפציג ולאחר מכן עסק ברפואה במרפאה הפרטית של ליאופולד לנדאו. ב-1906 מונה למנהל המחלקה לאנטומיה פתולוגית בבית החולים העירוני פרידריכסהיין בברלין. מאוחר יותר נכלא על ידי הנאצים ומת ב-3 בפברואר 1944 במחנה הריכוז טרזין.
פיק תרם לפתולוגיה אקדמית, במיוחד בתחום מחלות גניטורינאריות וחקר הפיגמנטציה המלנוטית. בשנת 1912, הוא טבע את המונח פאוכרומוציטומה כדי לתאר את השינוי בצבע הכרומאפין בתאי גידול הקשורים לגידולי ליבת יותרת הכליה.[1][2]
מחקרים
- Über das elastische Gewebe in der normalen und pathologisch veränderten Gebärmutter רחם, 1900 – על רקמה אלסטית ברחם רגיל ושונה פתולוגית.
- Die Weltanschauung Des Judentums, 1912 – השקפת העולם של היהדות.
- Die Skelettform-ossuäre Form des Morbus Gaucher, 1927 – צורת השלד ביחס למחלת גושה.
- Der Paratyphus, 1928 – הפרה-טיפוס.[4]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
.jpg)
