לואיזה גולד

לואיזה גולד
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 7 באוקטובר 1891
ג'רזי, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה פברואר 1945 (בגיל 53)
ראוונסבריק, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לוח לזכר ההתנגדות של לואיזה גולד נגד כוחות הכיבוש הנאציים באי ג'רזי במהלך מלחמת העולם השנייה.

לואיזה אווה גולדאנגלית: Louisa Eva Gould;‏ 7 באוקטובר 1891פברואר 1945) הייתה חברה בתנועת ההתנגדות הבריטית באיי התעלה בזמן מלחמת העולם השנייה. משנת 1942 ועד מעצרה בשנת 1944, גולד סיפקה מחסה לעובד כפייה רוסי שנמלט. היא נתפסה בעקבות הלשנה ולאחר משפטה היא נשלחה למחנה הריכוז ראוונסבריק שם נרצחה בתאי הגזים בשנת 1945. בשנת 2010 קיבלה את אות גיבור השואה הבריטי.

קורות חייה

גולד נולדה כלואיזה אווה גולד בסנט אואן, ג'רזי, ב־7 באוקטובר 1891.[1][2][3] במשך רוב חייה ניהלה חנות מכולת בלה פונטיין, מילאיס בסנט אואן.[4][5][6]

לגולד נולדו שני בנים, ראלף ואדוארד, שניהם התגייסו לכוחות המזוינים הבריטיים במהלך מלחמת העולם השנייה.[7][8] אדוארד, קצין בצי המלכותי, נהרג בפעולה בשנת 1941.[5]

תנועת ההתנגדות

במהלך הכיבוש הגרמני באיי התעלה, הנאצים השתמשו בחיילים רוסים שנתפסו כעובדי כפייה.[9] החל מסוף שנת 1942, גולד הסתירה עובד כפייה סובייטי שנמלט בשם פיודור בורי, טייס לשעבר שנלכד לאחר שמטוסו הופל.[10] כשהיא מודעת לעונשים הקשים על נתינת מחסה לעובדי הכפייה, אמרה גולד בפשטות "אני צריכה לעשות משהו למען בנה של אם אחרת."[8] גולד הסתירה את בורי בביתה בסנט אואן במשך 18 חודשים.[11]

מעצרה, משפטה ומותה

לוח בסנט אואן שמנציח את מותה של לואיזה גולד.

שכנתה הלשינה לשלטונות הכיבוש על מעשיה של גולד.[10][12] ביוני 1944 נערך חיפוש בביתה. בורי לא נמצא אך בין החפצים נמצא מילון רוסי-אנגלי בו השתמש לתרגול השפה האנגלית.[7][13][14] בורי ניצל מתפיסה במהלך החיפוש ועד סוף המלחמה.[11]

גולד נעצרה על ידי הנאצים. במשפט היא נידונה לשנתיים מאסר בגין נתינת מחסה לעובד כפייה, ובגין החזקת רדיו ששמרה למרות התקנות המחייבות אותה למסור אותו.[5] איתה נעצרו אחיה הרולד לה דרילינק ואחותה אייבי פורסטר.

בעקבות משפטה נשלחה גולד למחנה הריכוז ראוונסבריק. אחיה הרולד לה דרולינק נשלח למחנה הריכוז ברגן-בלזן, והיה אחד משני הניצולים הבריטים היחידים.[15] לואיזה גולד נרצחה בתאי הגזים בפברואר 1945 בראוונסבריק.[16]

הנצחתה

בשנת 1995[17] הוצג לוח זיכרון בסנט אואן, ג'רזי; בורי, עובד הכפייה לשעבר, השתתף בחשיפתו.[18][7] בשנת 2010 היא זכתה בתואר אות גיבור השואה הבריטי.[19][20][21] סיפורה של גולד מתואר בסרט "בן של אם אחרת." את דמותה של גולד גילמה ג'ני סיגרוב.[15][16][22]

הערות שוליים

  1. ^ "The true story of Louisa Gould". Jersey Tourist Information Centre. 14 במרץ 2017. נבדק ב-17 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Paul Sanders (1998). The ultimate sacrifice: the Jersey Twenty and their "offenses against the occupying authorities", 1940–1945. Jersey Museums Service.
  3. ^ Société jersiaise (1999). Annual bulletin.
  4. ^ Barry Turner (25 באפריל 2011). Outpost of Occupation: The Nazi Occupation of the Channel Islands 1940–45. Aurum Press. pp. 165–. ISBN 978-1-84513-724-3. {{cite book}}: (עזרה)
  5. ^ 1 2 3 Lyn Smith (5 בינואר 2012). Heroes of the Holocaust: Ordinary Britons who risked their lives to make a difference. Ebury Publishing. pp. 103–. ISBN 978-1-4481-1812-0. {{cite book}}: (עזרה)
  6. ^ "Archives and collections online". jerseyheritage.org. נבדק ב-17 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ 1 2 3 אתר למנויים בלבד India Sturgis, ‏Mourning her own son, the mother who hid a Russian PoW from Nazi occupiers, and made the ultimate sacrifice, The Telegraph, 19 March 2017
  8. ^ 1 2 Glynis Cooper (2008). Foul Deeds and Suspicious Deaths in Jersey. Casemate Publishers. pp. 161–. ISBN 978-1-84563-068-3.
  9. ^ Carpenter, Julie (5 בנובמבר 2012). "John Nettles: 'Telling the truth about Channel Islands cost me my friends'". נבדק ב-17 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ 1 2 "People of the Occupation – Jersey War Tunnels". אורכב מ-המקור ב-2 בספטמבר 2017. נבדק ב-17 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ 1 2 Gilly Carr; Paul Sanders; Louise Willmot (19 ביוני 2014). Protest, Defiance and Resistance in the Channel Islands: German Occupation, 1940–45. Bloomsbury Publishing. pp. 195–. ISBN 978-1-4725-0813-3. {{cite book}}: (עזרה)
  12. ^ Paul Sanders (2005). The British Channel Islands Under German Occupation, 1940–1945. Paul Sanders. pp. 130–. ISBN 978-0-9538858-3-1.
  13. ^ Madeline Bunting (24 ביולי 2014). The Model Occupation: The Channel Islands Under German Rule, 1940–1945. Random House. pp. 209–. ISBN 978-1-4735-2130-8. {{cite book}}: (עזרה)
  14. ^ Peter Tabb (2005). A Peculiar Occupation: New Perspectives on Hitler's Channel Islands. Ian Allan. ISBN 978-0-7110-3113-5.
  15. ^ 1 2 "Stars bring story of Jersey heroine gassed by Nazis to big screen". The Times. נבדק ב-17 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ 1 2 "Major film to tell the story of Jersey heroine's bravery « Jersey Evening Post". נבדק ב-17 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ "Archives and collections online". נבדק ב-17 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ David W. Moore (8 בנובמבר 2005). The Other British Isles: A History of Shetland, Orkney, the Hebrides, Isle of Man, Anglesey, Scilly, Isle of Wight and the Channel Islands. McFarland. pp. 239–. ISBN 978-0-7864-8924-4. {{cite book}}: (עזרה)
  19. ^ Blake, Heidi (2010-03-10). "The remarkable stories of Britain's Heroes of the Holocaust". Telegraph. נבדק ב-17 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ https://www.thejc.com/news/uk-news/gordon-brown-honours-british-holocaust-heroes-1.14398
  21. ^ "Courage of four Island heroes « Jersey Evening Post". נבדק ב-17 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ Express, Bailiwick. "Date set for Occupation-based film premiere". bailiwickexpress.com. נבדק ב-17 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)