ז'ווניה הוא משפטן בהשכלתו המתמחה ביחסים בינלאומיים. בתחילת דרכו הוא כיהן במספר תפקידים בקונסוליה הגאורגית בישראל, סגן שר האוצר, סגן שר החוץ וכאמור שגריר גאורגיה בישראל ובקפריסין. לאחר מכן כיהן כיושב ראש ועד החוץ של הפרלמנט הגאורגי. הוא נשוי לטֶאָה קיקנאווֶלידזֶה ויש לו שלושה ילדים - אנה, סולחן-איאינאוס והלן.
בנוסף לשפת האם שלו, גאורגית, הוא דובר אנגלית, רוסית, יוונית ועברית רהוטה. ב-21 במאי2008 הוא נבחר לפרלמנט של גאורגיה ממחוז הבחירה צ'ור'ורתי. ב-14 ביוני2008, עם התגברות המתיחות עם השכנה מצפון רוסיה, הוא מונה לתפקיד יושב ראש ועדת החוץ.
משנת 1995 היה ז'ווניה מעורב, מלבד במספר רב של משרות ממשלתיות בכירות, במספר תוכניות חינוכיות במסגרת המסלול למחקרים פוליטיים ודמוקרטיים באוניברסיטת לידס שבממלכה המאוחדת, ומשנת 1998 בתוכנית הפליטים והחוק הבינלאומי באוניברסיטת ברמינגהאם.
קריירה פוליטית
ממאי 1995 עד נובמבר 1998 כיהן ז'ווניה בתפקידים שונים במשרד החוץ של גאורגיה. מנובמבר 1998 עד יוני 2002 כיהן כמזכיר הראשון, קונסול, בשגרירות גאורגיה בישראל. מיוני 2002 עד נובמבר 2003 כיהן כסגן שר האוצר של גאורגיה, עד שהועבר לתפקיד סגן שר החוץ של גאורגיה, תפקיד שמילא עד מרץ 2005, אז מונה לתפקיד שגריר גאורגיה בישראל ובקפריסין.
שגריר גאורגיה בישראל
עוד בטרם מונה לתפקיד שגריר גאורגיה בישראל, בתפקידו כסגן שרת החוץ של גאורגיה, היה ז'ווניה מעורב בתקרית השחתת דיוקן שותא רוסתוולי במנזר המצלבה[1]. לראשונה ביקר בישראל בשנת 1988 יחד עם אמו היהודייה.
במרץ 2005 נכנס ז'ווניה לתפקידו. את כתב האמנתו הגיש לנשיא משה קצב בשפה העברית, אותה למד בבית הספר של הסוכנות היהודית בטביליסי. אחד הדברים הראשונים שעשה עם היכנסו לתפקיד הייתה הבקשה לשנות את שם המדינה בעברית מגרוּזיה לגאורגיה. הבקשה, שהופנתה לאקדמיה ללשון העברית ולמשרד החוץ הישראלי, נענתה בחיוב, ומאז אותה בקשה מקפידים בכלי התקשורת ובמשרדי הממשלה לקרוא למדינה "גאורגיה" ולתושביה "גאורגים"[2].