טיסה מבצעית ראשונה של ראש הממשלה נתניהו ורעייתו, לארצות הברית, התקיימה ב-22 ביולי 2024. טיסה ראשונה של נשיא המדינה הרצוג, לסרביה ואלבניה, התקיימה ב-11 בספטמבר 2024.
רקע – טיסות ראשי המדינה
מאז קום המדינה נהגו ראשי ממשלת ישראל לטוס לביקורים רשמיים באמצעות טיסות סדירות, או במטוס מוחכר, לרוב מחברת אל על.
הדרישה למטוס מיוחד עלתה בשל דרישות בטיחותיות, וניהול שוטף של המדינה גם בזמן הטיסה. מטוס כזה מוסיף גמישות בקביעת טיסות, חשאיות במיעוט שותפי סוד, ואף ייצוגיות.[9]
עבודת המטה והליך הרכישה
ועדת גולדברג
ועדת גולדברג הוקמה ב-15 בדצמבר2013 במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן.
הוועדה בראשותו של השופט בדימוס אליעזר גולדברג. וחבריה היו מפקד חיל האוויר לשעבר, אלוף (מיל') עידו נחושתן, וסגנית נשיא לשכת רואי חשבון בישראל, רו"חאיריס שטרק. בפני הוועדה הופיעו 23 אישים, ובהם ראש הממשלה, מנכ"לית בית הנשיא, ראשי המוסד, השב"כ, המטה לביטחון לאומי (מל"ל) והחשבת הכללית במשרד האוצר.[10] הוועדה הצביעה על שני ליקויים חמורים הקיימים כיום בהטסת ראשי המדינה לחו"ל – היעדר מערך אלחוטי מוצפן במטוס, המונע יצירת קשר טלפוני שוטף, והיעדר אמצעי אבטחה, שמונע טיסה למדינות מסוימות, ובהתאם קבעה כי "די בחסרונות כמו תקשורת ואבטחת המטוס הקיימים כיום במטוסים הנחכרים לטיסות מסוימות ואשר יהיו קיימים באותה מידה אם תהיה התקשרות ארוכת טווח עם חברת תעופה, כדי להצדיק מסקנה בדבר קיומו של צורך לרכוש מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה".[11] הוועדה ציינה כי "עמדת השב"כ, הרואה חשיבות יתרה בכך שהמטוס ישמש לנסיעות הנשיא וראש הממשלה בלבד, ולא ייעשה בו שימוש לביצוע משימות שוטפות אחרות, מקובלת על הוועדה".[10]
באוגוסט 2020 הורה משרד ראש הממשלה לתעשייה האווירית לקרקע את המטוס.[15] עם תחילת כהונתה של ממשלת ישראל ה-36 הציע שר החוץ וראש הממשלה החלופייאיר לפיד למכור את המטוס, אולם מערכת הביטחון התנגדה לכך.[16] בדצמבר 2021, באיחור של שלוש שנים בהשוואה לתכנון הראשוני, קיבל המטוס תעודת כושר טיסה,[17] אך לא נעשה בו שימוש.
במשרד האוצר תחמו את הכדאיות הכלכלית של שלב הקמת הפרויקט (רכישת מטוס והסבתו ללא תפעול שוטף) ברף של 40 מיליון דולר (כ-152 מיליון ש"ח ב-2010).[19] במשרד הביטחון הוערכה באוקטובר 2012 עלות ההקמה של הפרויקט ב-77.5 מיליון דולר[20] ועלות תפעול שנתית של 12.9 מיליון דולר[21] הערכה זו הועברה למל"ל. באפריל 2013 הערכת ההקמה של משרד הביטחון ירדה ל-70 מיליון דולר (כ-266 מיליון ש"ח ב-2012).[22] הערכה זו שלא כללה מע"מ ועלות ההקמה על ידי חיל האוויר, הוצגה בפני ועדת גולדברג.[22]ועדת גולדברג המליצה בשנת 2014 על רכישת מטוס ייעודי להטסת ראש הממשלה והנשיא, ותחמה את עלות הפרויקט בכ-592 מיליון ש"ח (עלות שהוצגה לפני הוועדה על ידי משרד הביטחון), תוך שהיא ממליצה לצמצם אותו.[23]
על פי סגן החשב הכללי במשרד האוצר יובל רז, באוגוסט 2015 אישר הקבינט המדיני-ביטחוני למטוס תקציב של 729 מיליון ש"ח, מתוכם 393 מיליון ש"ח לרכישה והקמה ו-336 מיליון ש"ח לתפעול ותחזוקה במשך חמש שנים. ההקצאות עד דצמבר 2018 היו לפי רף 580 מיליון שקל לפי החלוקה הבאה: 277 מיליון שקל לרכישה והסבה, 223 מיליון שקל תפעול ואחזקה לחמש שנים, 60 מיליון שקל לתשתיות ואמצעים, 14 מיליון שקל לבניית כשירות מבצעית ו־6 מיליון שקל לתקורות ניהוליות.[24]
על פי דוח מבקר המדינה, ב-30 ביוני2016 התכנסה במנהל ההרכשה והייצור ועדת המכרזים לפתיחת הצעות המחיר במסגרת המכרז בפרויקט. הצעת המחיר של התעשייה האווירית הייתה נמוכה בכ-42% מהאומדן למכרז שהתבסס על הערכת העלויות שאישר הקבינט המדיני-ביטחוני, בעוד שהצעת המחיר של אלביט מערכות הייתה נמוכה בכ-29% ממנו. ב-10 ביולי 2016 קבעה ועדת המכרזים שהתעשייה האווירית היא הזוכה במכרז. יומיים לאחר קביעה זו קיים ראש הממשלה דיון בהשתתפות מנכ"ל משרדו וראש אגף התקציבים במשרד ובכירים מהמל"ל ומשרד הביטחון. בדיון הוצגו תוצאות ההליך המכרזי בתוספת נתח חיל האוויר בפרויקט שהסתכמו בסכום של 451 מיליון ש"ח, וכן המלצה לשריין לפרויקט עד 100 מיליון ש"ח להשלמות (כגון עלויות עבור ביטוח תעופתי, עדכוני ספרות, שעות אבטחה ותכולות בלתי מתוכננות).
לקראת אישור תקציב המדינה בדצמבר 2016, ביקש ראש הממשלה תוספת של 178 מיליון ש"ח שחלקו מוקצה לענייני המטוס. העלות המשוערת של המטוס לפני מיגונו היא 50 מיליון דולר אמריקני.[25][26]
ב-1 ביולי 2016 ראש הממשלה אישר את עלות הפרויקט שהסתכמה ב-550 מיליון ש"ח.[27] באוגוסט 2016, בעקבות תוצאות המכרז והחלטת ממשלה, נקבע בפועל תקציב הפרויקט ל-590 מיליון ש"ח.[28]
בנובמבר 2018 אושרה תוספת נוספת של 60 מיליון ש"ח, בתוך מסגרת התקציב שאושר, שנומקה ב"גידול בעלויות הטיסות, לעומת שנים קודמות שנובע, ממספר רב של טיסות ליעדים מורכבים כמו ארצות הברית, רוסיה והודו, וכן מנסיעות שכללו מספר יעדים כמו: גרמניה, צרפת ובריטניה".[29]
בתחילת 2020 ביקש ראש הממשלה להוסיף מינוי של מנהל למטוס, בעלות של מאות אלפי ש"ח בשנה.[30] כמו כן, נבנה בבסיס נבטים מתחם ייעודי למטוס.[31]
דוח מבקר המדינה שפורסם במרץ 2022[32] מונה פגמים רבים בתהליך רכישת המטוס והכשרתו, אך מציין כי "במטוס ראשי המדינה יש שיפור ניכר לעומת חכירה של מטוס אזרחי ברמת הביטחון, לרבות בהיבטים של ההגנה על המטוס ואבטחת המידע בו, התקשורת, השליטה, התנאים במטוס והשירות שניתן בו וכן זמינותו."[33] ביולי 2020 הייתה הערכת ההוצאה בפרויקט (רכישה, הסבה ותפעול במשך חמש שנים) 587.6 מיליוני ש"ח, אשר מתחלקת ל-381.8 מיליוני ש"ח לשלב ההקמה, ו-205.8 מיליוני ש"ח לשלב התפעול.[34] פירוט ההוצאות לפי חברות הם: התעשייה האווירית – 500.4 מיליון ש"ח, חיל האוויר – 68.4 מיליוני ש"ח, ספקים אחרים – 18.8 מיליוני ש"ח.[35] על פי אומדן של מבקר המדינה עלות ממוצעת של טיסה במטוס חכור היא כ-2.5 מיליון ש"ח ואילו עלות ממוצעת של טיסה במטוס ראשי המדינה (בשקלול כל ההוצאות שכבר הוצאו) עומדת על 5.2 מיליון ש"ח.[36]
דו"ח מבקר המדינה
תקציב הפרויקט – התכנון מול הביצוע (במיליוני ש"ח)[37]
376
253
253
253
354
7
7
7
7
14
281
125
125
125
147
55
55
55
55
55
10
10
10
10
10
0
0
100
140
0
100
200
300
400
500
600
700
800
החלטת הקבינט (אוג' 2016)
תוצאות מכרז (יולי 2016)
סיכום רה"מ (יולי 2016)
החלטת הממשלה (אוג' 2016)
עלויות בפועל (יולי 2020)
עלויות התעשייה האווירית להקמה
עלויות חיל האוויר להקמה
עלויות התעשייה האווירית להפעלה
עלויות חיל האוויר להפעלה
נושאים נוספים ומיגון
תקציב בלתי צפוי מראש
אבני דרך בתיקצוב המטוס. העתק גרף שמופיע בדוח מבקר המדינה (עמ' 505)
בחודש מרץ 2022 פרסם מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, דו"ח ביקורת על פרויקט "כנף ציון".[32] הדו"ח הציג חריגה ניכרת בתקציב הפרויקט ועיכוב של כשלוש שנים בלוח הזמנים שלו.
ציר זמן
הדוח קובע שהיוזמה לרכישת מטוס ייעודי עבור ראשי המדינה החלה להתגלגל ב-2010 ומפרט ציר זמן של התנהלות הפרויקט בין השנים 2010 ל-2021.[38]
2010 – מינוי צוות במשרד האוצר לבחינת חלופות להטסת ראשי מדינה.
מאי 2011 – הגשת עבודה של חברת ייעוץ שנשכרה על ידי החשבת הכללית. הצוות קובע כדאיות כלכלית של רכש והסבה ב-40 מיליון דולר, ועלות תפעול שנתית כ-5 מיליון דולר ל-20 טיסות שנתיות[39] (25 מיליון דולר ל-5 שנים; הסכום כלל מע"מ). אחרת, מוטב לדעת החברה לחכור מטוס מחברת תעופה ישראלית לתקופת התקשרות ממושכת, או לרכוש מטוס דואלי – כזה שיוכל לשמש טיסות מטען בזמן מנוחה.
מאי 2012 – הגשת המלצת צוות השרים בראשות שר התחבורה עם שר האוצר ושר המשפטים על בחירה בחלופה של רכש מטוס מיוחד להטסת ראשי מדינה. המזכיר הצבאי של ראש הממשלה המליץ שלנוכח האתגר הביטחוני כי משרד הביטחון יוביל את הרכש.
נובמבר 2012 – ניתוח שעשה צוות משרד הביטחון, שמונה על ידי מנכ"ל המשרד, שהתבסס על תוצאות ה-RFI, הצביע על פער בהערכת העלויות בתפעול מטוס ייעודי לעומת המחיר שייצג כדאיות כלכלית על פי צוות משרד האוצר. על פי הערכות צוות משרד הביטחון עלות הרכש וההסבה היא 77.5 מיליון דולר ועלות תפעול שנתית 12.9 מיליון דולר (64.5 מיליון דולר ל-5 שנים) ל-20 טיסות שנתיות. הסכומים לא כללו מע"מ.[40]
דצמבר 2013 – ממשלת ישראל החליטה על הקמתה של ועדה ציבורית שתעסוק בבחינת מכלול ההיבטים הנוגעים לרכישת מטוס להטסת ראשי המדינה במסגרת תפקידיהם.
אפריל 2014 – ועדת גולדברג המליצה על רכש מטוס, לנוכח הצרכים שמטוס זה ממלא. ההערכה שהוצגה לוועדה עלות רכש + תפעול 5 שנים כ-592 מיליון ש"ח.[41]
יולי 2015 – לקראת הדיון בקבינט המדיני-ביטחוני, עדכן צוות משרד הביטחון את אומדן התקציב למחירי 2015. האומדן שצוין במצגת האמורה לראש מנהל ההרכשה והייצור הסתכם ב-598 מיליון ש"ח (לא כולל מע"מ).[42]
אוגוסט 2015 – הקבינט המדיני-ביטחוני החליט כי משרד רה"מ ירכוש, באמצעות משרד הביטחון ובדרך של מכרז שיאופיין על ידי משרד ראש הממשלה, מטוס ייעודי לצורך הטסת ראשי המדינה. הוקצו 729 מיליון ש"ח לפרויקט.
נובמבר 2015 – משרד הביטחון פרסם מכרז לרכש מטוס מסוג בואינג 767-300ER, הסבתו ותחזוקתו ולהפעלת שירותי הטסת ראשי המדינה שנוהל על ידי מנהל ההרכשה והייצור – גוף הרכש של משרד הביטחון.
אוגוסט 2016 – התעשייה האווירית לישראל נבחרה לניהול הפרויקט בעלות של 450 מיליוני ש"ח. בעקבות תוצאות המכרז והחלטת ממשלה, נקבע בפועל תקציב הפרויקט ל-590 מיליון ש"ח.
ספטמבר 2016 – משרד הביטחון חתם עם התעשייה האווירית על הסכם לרכש המטוס, ביצוע התקנות בו, תפעולו ותחזוקתו.
ספטמבר 2016 – התעשייה האווירית החלה לבצע את שלב ההקמה בפרויקט שכלל על פי ההסכם: רכש של מטוס, הסבתו בהתאם לדרישות משרד רה"מ בכל הנוגע לתצורת הפנים שלו וליכולותיו בהיבטי ביטחון, אוויוניקה ותקשורת, וכן הקמת תשתיות באתר חניית המטוס בבסיס חיל האוויר.
ספטמבר 2018 – המועד שבו התעשייה האווירית הייתה צריכה למסור את המטוס לפי ההסכם.
יוני-יולי 2021 – הערכת המבקר למועד מסירת המטוס למשרד ראש הממשלה.
פירוט והרחבה
הדוח מציין כי רכש מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה הוא פרויקט ייחודי, מורכב וראשון מסוגו בארץ, ולו היבטים ביטחוניים, היבטי פיתוח וטכנולוגיה, היבטים ממלכתיים והיבטי אסדרה. עבור חלק מהשותפים בפרויקט זהו העיסוק הראשון בעולמות התעופה.
הדוח מציין שהפער הגדול בעלות הפרויקט בין הערכת האוצר לבין הערכת משרד הביטחון נבע בשל השינוי במתודולוגיות שנעשו. בעוד שמשרד האוצר נקט בגישה של Design To Cost (אפיון לפי סכום מוגבל שנקבע מראש), משרד הביטחון נקט בגישה של Bottom-Up (אפיון לפי דרישות הנצרכות כמו אבטחה, תקשורת, רישיון צבאי וכו').[43]
הביקורת העלתה ליקויים בעבודות המטה שנעשו לצורך תמיכה בקבלת ההחלטות משנת 2010 ועד אישור הקבינט. זאת בעיקר בכל הנוגע להערכת עלויות (שקפצה מהערכה שהוצגה בוועדת גולדברג בשנת 2014 בחישוב לחמש שנות הפעלה מכ-592 מיליון ש"ח; להחלטת הקבינט באוגוסט 2015 לעלות של כ-729 מיליון ש"ח), וכן בנוגע לקביעת מאפייני המטוס ודרישות מרכזיות בפרויקט, באפיון הדרישות הביטחוניות ובתיאום הביטחוני בין הגופים המעורבים בשלבים הראשונים של מימוש הפרויקט. בהחלטת הממשלה מאוגוסט 2016 אושרה עלות של 590 מיליון ש"ח (שכללה 140 מיליון ש"ח עבור שינויים, שיפורים ותכולות בלתי צפויות) בהתבסס בין היתר על תוצאות המכרז. לאחר סיום המכרז נעשו בפרויקט שינויים (בהיקף של כ-60 מיליון ש"ח) שהביאו לחוסר יעילות ולעיכוב בלוח הזמנים, בין היתר בשל הצורך בתכנון מחדש ובתהליכי משא ומתן נוספים. ולא נותר תקציב עבור הוצאות בלתי צפויות להפעלת המטוס.[44]
המבקר מצא כי צוות משרד הביטחון נקב בעלות ללא מע"מ, אך לא ציין זאת. כמו כן, המל"ל, אשר השווה בין שתי העבודות של הצוותים והציג לוועדה את ממצאי ההשוואה בין שתי העבודות, לא התייחס לעניין המע"מ.[45]
הדוח מציין כי לא נמצא תיעוד לעבודת המטה ונימוקים לדרישות המרכזיות בבחירת המטוס (טווח הטיסה הישירה, מספר הנוסעים במטוס ותצורת הפנים שלו) שקבע משרד ראש הממשלה בשנת 2010, והם גם לא נבחנו במסגרת תהליך קבלת ההחלטות שבוצע בשנים שלאחר מכן.[46]
הדו"ח מציין שהמל"ל לא הדגיש בפני שרי הקבינט כי החלטתם להגדיל את תקציב "כנף ציון" ל-729 מיליון שקל תחרוג ב-20% מהעלויות שהוצגו בעבר.[46]
הדו"ח מציין שהיו שני בלוקי שינויים. הראשון עלותו 46.9 מיליון ש"ח. והשני עלותו 12.9 מיליוני ש"ח. ושהחריגה בתקציב של 40 מיליון וחצי שנה בלוחות הזמנים, נגרמה בשל דרישות לשינויים בתצורת המטוס ובעיצוב הפנים, דבר ש"לא נעשה בתהליך מובנה וסדור" וכי "משרד רה"מ לא הגדיר באופן מפורט את השינויים בתצורת המטוס ובעיצוב הפנים ולא בחן את עלותם לעומת תועלתם ונחיצותם".[47]
הדוח קובע כי אי שילוב בלוקי השינויים אחד בשני, הביאה לחוסר יעילות ועיכוב בלוחות הזמנים וממליץ "לשב"כ ומשרד ראש הממשלה לפעול לתכנון מיטבי של מכרזי פרויקטים לרבות בהיבטי תצורה ועיצוב".[48]
הדוח מציין כי העיכוב של כמעט שלוש שנים במסירת הפרויקט נבע משינויים רבים בעיצוב הפנים של המטוס ועיכובים בקבלת החלטות במשרד ראש הממשלה, התחייבות התעשייה האווירית ללוחות זמנים קצרים מדי למסירת המטוס, הערכות חסר של התעשייה האווירית להתקנת הציוד במטוס, מימוש דרישות ביטחון מחמירות עקב העברת האחריות לאבטחת המטוס וסביבתו לאגף הביטחון במשרד ראש הממשלה, והשפעותיה של מגפת הקורונה.[49]
לנוכח התארכות הפרויקט המבקר המליץ למשרד ראש הממשלה, המטה לביטחון לאומי ומשרד הביטחון לגופים הללו יוודאו כי לפרויקטים עתידיים בעלי חשיבות ציבורית וביטחונית ייקבע לוח זמנים ריאלי לביצועם, שמביא בחשבון את מורכבות הפרויקט, ואת השפעות השינויים על כלל הגורמים וכי לוח זמנים זה יאפשר בקרה מיטבית אחר התקדמותו של הפרויקט, בכדי שימומשו בזמן הקצר האפשרי.
עוד המליץ המבקר בפרויקטים לאומיים שעלותם מאות מיליוני ש"ח, ובייחוד בפרויקטים ראשוניים ומורכבים, על משרד ראש הממשלה להקפיד לקיים עבודת מטה בשיתוף הגורמים המקצועיים הרלוונטיים לצורך קיומם של תהליכי קבלת החלטות סדורים ואפיון של דרישות הנותנות מענה לצרכים קיימים. על משרד ראש הממשלה והמטה לביטחון לאומי להקפיד על תיעוד החלטות בפרויקט ותהליך קבלתן (עמ' 453 בדוח המלא).
עוד המליץ על משרד הביטחון והמל"ל להקפיד על הצגת נתונים מלאה, מעודכנת ועל בסיס השוואתי בכל שלביו של פרויקט, תוך התייחסות להמלצות קודמות של ועדות ציבוריות, אם מונו, שהתקבלו לגבי הפרויקט. זאת כדי שוועדות ציבוריות יוכלו להמליץ על דרכי פעולה, ומקבלי ההחלטות לרבות הממשלה והקבינט יוכל לקבל החלטות על בסיס תשתית עובדתית מלאה. כמו כן מומלץ כי המל"ל יבצע ניתוח חלופות בסוגיות מהותיות הכולל בחינה של משמעויותיהן לרבות בהיבטים כלכליים ותפעוליים, ויביא את ניתוח החלופות לידיעת הקבינט לצורך תמיכה בקבלת ההחלטה.
על גופי הביטחון להקפיד על אפיון מלא של הדרישות הביטחוניות ועל תיאום מלא ביניהם בחלוקת האחריות ותהליכי העבודה.
מומלץ כי החטיבה הטכנולוגית בשב"כ תשולב בעתיד בפרויקטים דומים מהשלבים הראשונים.
מומלץ כי משרד ראש הממשלה יקפיד בפרויקטים עתידיים כי התוספות התקציביות עבור שינויים מהותיים יתואמו מול משרד האוצר בכדי שתתאפשר קבלת עובדות מבוססות.
המטוס
המטוס לפני טיסת מבחן, באוקטובר, 2019
לפי הדרישות העיקריות של משרד ראש הממשלה ומסגרת התקציב שאושרה הוחלט כי יש להתבסס על מטוס בואינג מדגם 767 או 777. מטוס בואינג 737 נפסל בשל קוצר הטווח שלו ומספר הנוסעים המצומצם שהוא יכול לשאת. גם מטוסי איירבוס נפסלו, אף על פי ששניים מהם, איירבוס 321 ניאו, מצויים בצי ארקיע, ואירבוס אחרים בצי ישראיר. נטען לכאורה כי בשימוש בישראל צפויות "משמעויות כבדות להקמת היכולת". מטוס חדש של חברת בואינג מהדגמים שצוינו נפסל בשל עלויותיו הגבוהות, שנאמדו בידי חיל האוויר ב-180 עד 200 מיליון דולר לפני הסבה. בסופו של דבר נבחר מטוס מדגם 767 משומש. המטוס נבחר למרות יציאת מטוסי נוסעים מדגם זה משירות, כיוון שמטוסים מדגם זה עוברים הסבה למטוסי מטען, ולכן תחזוקתם וזמינותם עדיין אפשרית גם בראייה עתידית.[51]
ב-22 ביולי2016 נחת המטוס לראשונה בישראל,[52] לתהליך של שדרוג, שיפוץ והתאמה,[53] שנקבעו בסך של 400 מיליון שקל חדש לפי החלטת הקבינט מ-2014.[54] עד לחשיפתו של המטוס בחודש אוקטובר 2019 לא פורסם מידע באשר לסוג המטוס, היקף המימון, התקדמות הפרויקט, מה צפוי להיות מותקן במטוס ומתי הוא יהפוך מבצעי ויוכנס לשימוש – מאחר שעל פי הנחיית הצנזורה הצבאית, נתונים אלה לא הותרו לפרסום.[55][56]
המטוס, מסוג בואינג 767-300ER, שיוכל לטוס ללא הפסקה עד ארצות הברית, ברזיל או יפן,[57] היה בעבר בשירות החברות קוואנטס ואוסטרליאן איירליינס (אנ') כשרישומו היה VH-OGV וטיסת הבכורה הייתה ב-6 ביוני 2000.[1] רישומו החדש הוא 4X-ISR, 4X הוא תחילת כל רישום מטוס ישראלי, ISR הוא קיצור של מדינת ישראל, כלומר הוא מטוס רשמי של המדינה.[58]
במטוס הורכבו מערכות שליטה ובקרה מתקדמות שיאפשרו תקשורת מוצפנת עם הקרקע, לצד מערכות הגנה מפני טילים כדוגמת מערכת "מגן רקיע" של חברת "אלביט מערכות"[59] ומערכות הגנה מפני תקיפת סייבר.[60]
מטוסים מדגם בואינג 767 אינם משמשים יותר חברות תעופה ישראליות, למעט "צ'אלנג' איירלינס" שמפעילה אותם בתצורת מטען, כך שנדרשים אימון ותחזוקת כשירות מבצעית של טייסי מטוס ראשי המדינה לשם הטסת מטוס זה בלבד.[61] המטוס מופעל על ידי טייסת 120 של חיל האוויר, שצפויה להפעיל בעתיד מטוסי תדלוק מסוג KC-46, המבוססים על בואינג 767.[62]
מטוס "כנף ציון" בעת נחיתה
בתחילת דצמבר 2021 קיבל המטוס תעודת כושר טיסה מרשות התעופה האזרחית, אך הוא נותר בחניון בתעשייה האווירית.[63]
ב-24 בנובמבר 2022 המריא המטוס לטיסת כשירות ותחזוקה.[65]
ב-21 בפברואר 2024 טס לראשונה לאתונה לצורך תרגול מבצעי.[66]
ב-13 באפריל 2024 המריא המטוס מבסיס חיל האוויר נבטים למקום שנשמר בסוד בכדי למנוע את פגיעתו במהלך המתקפה האיראנית על ישראל.[67]
ב-16 ביולי 2024 המריא המטוס לוושינגטון, כהכנה לביקורו של ראש הממשלה נתניהו שם.[68]
ב-22 ביולי 2024 המריא המטוס לטיסתו הרשמית הראשונה, עם ראש הממשלה בנימין נתניהו לוושינגטון, ארצות הברית לקראת נאומו בקונגרס.[69] ב-26 ביולי 2024 המריא המטוס מוושינגטון לפאלם ביץ' פלורידה, לקראת פגישתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם המועמד הרפובליקני לנשיאות והנשיא לשעבר דונלד טראמפ.
^דוח מבקר המדינה, מרץ 2022, עמ' 430. על פי מבקר המדינה, תקציב זה לא כלל את הוצאות המיגון והתקשורת. ואם מוסיפים הוצאות אלה התקציב היה מסתכם ב-59 מיליון דולר (עמ' 461)
^דוח מבקר המדינה עמ' 450. בדולרים לפי הפירוט הבא: רכש המטוס – 28 מיליון; הסבת המטוס – 28 מיליון; מערכת הגנה – 10 מיליון; תקשורת – 5 מיליון; השקעה ראשונית הנובעת מקליטת המטוס בחיל האוויר – 6.5 מיליון
^דוח מבקר המדינה עמ' 450. לפי הפירוט הבא בדולרים: תחזוקה – 3.5 מיליון; תפעול – 6.8 מיליון, אימונים – 0.4 מיליון, מעורבות חיל האוויר בפרויקט לרבות כוח אדם והכשרות – 2.2 מיליון.
^בעמ' 440 בדוח מצוין עלות של 5 מיליון דולר לשנה המתייחסת להטסה על ידי חיל האוויר או על ידי חברה אזרחית ול-20 טיסות שנתיות. במקום אחד בדוח מצוין שאין נתונים של משרד האוצר לגבי עלות תפעול שנתית.
Idris Rahim Wakil Gubernur Gorontalo ke-3Masa jabatan12 Mei 2017 – 12 Mei 2022GubernurRusli Habibie PendahuluJabatan lowongPenggantiPetahanaMasa jabatan16 Januari 2012 – 16 Januari 2017GubernurRusli Habibie PendahuluTonny UloliPenggantiJabatan lowongSekretaris Daerah Provinsi GorontaloMasa jabatan2006 – 16 Januari 2012GubernurFadel MuhammadGusnar Ismail PendahuluMansur DetuagePenggantiWinarni Monoarfa Informasi pribadiLahir10 Agustus 1954 (umur 69)Gor...
American politician For other people with the same name, see John Murdock (disambiguation). This article needs additional citations for verification. Please help improve this article by adding citations to reliable sources. Unsourced material may be challenged and removed.Find sources: John R. Murdock politician – news · newspapers · books · scholar · JSTOR (March 2013) (Learn how and when to remove this template message) John R. MurdockMurdock in...
Uskup Mainz beralih ke halaman ini. Untuk daftar uskup pra-modern, lihat Elektor Mainz. Keuskupan Mainz beralih ke halaman ini. Untuk keuskupan kuno dan abad pertengahan, lihat Elektorat Mainz. Keuskupan MainzDioecesis MoguntinusBistum MainzKatolik Katedral MainzLambang Keuskupan MainzLokasiNegaraJermanProvinsi gerejawiFreiburgStatistikLuas7.692 km2 (2.970 sq mi)Populasi- Total- Katolik(per 2013)2.886.854754,441 (26.1%)InformasiDenominasiKatolik RomaRitusRit...
Soccer club Soccer clubMilwaukee WaveFounded1984StadiumUW–Milwaukee Panther ArenaCapacity9,500OwnerMike ZimmermanHead CoachGiuliano Oliviero[1]LeagueMajor Arena Soccer League2022–231st, Eastern Conference Playoffs: SemifinalsWebsiteClub website Home colors Away colors Third colors Current season The Milwaukee Wave is an American professional indoor soccer team based in Milwaukee, Wisconsin. Founded in 1984, they have been the oldest continuously operating professional soccer team ...
تعريف للانتقال والتبدال الوراثيين. التبدال في علم الأحياء الجزيئي هو استبدال بيورين (ذو حلقتين) ببيريميدين (ذو حلقة واحدة) أو العكس في الحمض النووي الصبغي (دنا).[1] لا يمكن عكسه سوى بإرجاع تلقائي. رغم أنه يوجد احتمال تبدالان مقابل انتقال واحد، إلا أن طفرات الانتقال أكثر ح...
Papa Marino I108º papa della Chiesa cattolicaElezione16 dicembre 882 Insediamento23 dicembre 882 Fine pontificato15 maggio 884(1 anno e 151 giorni) Cardinali creativedi categoria Predecessorepapa Giovanni VIII Successorepapa Adriano III NascitaGallese, ? MorteRoma, 15 maggio 884 SepolturaAntica basilica di San Pietro in Vaticano Manuale Marino I (Gallese, ... – Roma, 15 maggio 884) è stato il 108º papa della Chiesa cattolica dall'882 fino alla sua morte. Fino al 1947...
Pour les articles homonymes, voir Bechtel. Marie-Françoise Bechtel Marie-Françoise Bechtel en 2010. Fonctions Députée française 20 juin 2012 – 20 juin 2017(5 ans) Élection 17 juin 2012 Circonscription 4e de l'Aisne Législature XIVe (Cinquième République) Groupe politique SRC (2012-2016) SER (2016-2017) Prédécesseur Jacques Desallangre Successeur Marc Delatte Directrice de l'École nationale d'administration 19 septembre 2000 – 7 décembre 2002(2 ans, 4 mois et 1...
Boeing Model 15 Тип истребитель Производитель Boeing Первый полёт 2 июня 1923 Начало эксплуатации 1925 Годы производства 1923-1928 Единиц произведено 157[1] Медиафайлы на Викискладе Boeing Model 15 — американский биплан-истребитель с открытой кабиной 1920-х годов. В Военно-воздушных силах...
Variation between a high and low air temperature during the same day Map of global diurnal temperature range over land from 1951 to 1980 In meteorology, diurnal temperature variation is the variation between a high air temperature and a low temperature that occurs during the same day. Temperature lag Temperature lag, also known as thermal inertia, is an important factor in diurnal temperature variation. Peak daily temperature generally occurs after noon, as air keeps absorbing net heat for a ...
Syesha Mercado Syesha Mercado (lahir 2 Januari 1987) adalah seorang aktris, penyanyi, model, dan penulis lagu Amerika.[1] Ia merupakan seorang anak keturunan Afrika, Amerika, dan Puerto Rico.[1] Darah seninya menurun dari keluarganya.[1] Ibunya adalah seorang penyanyi latar (backing vocal) penyanyi Motown.[1] Namanya mulai dikenal luas setelah ia berhasil menjadi salah satu finalis dalam American idol musim ketujuh.[2] Ia juga merupakan salah satu konte...
County in Connecticut, United States County in ConnecticutTolland CountyCountyThe University of Connecticut's main campus, in Storrs.Location within the U.S. state of ConnecticutConnecticut's location within the U.S.Coordinates: 41°51′N 72°20′W / 41.85°N 72.33°W / 41.85; -72.33Country United StatesState ConnecticutFounded1785Named forTolland, SomersetSeatnone (since 1960)Tolland (1785-1889)Rockville (1889-1960)Largest townVernonArea • Tota...
Artikel ini sebatang kara, artinya tidak ada artikel lain yang memiliki pranala balik ke halaman ini.Bantulah menambah pranala ke artikel ini dari artikel yang berhubungan atau coba peralatan pencari pranala.Tag ini diberikan pada Oktober 2022. Gunung lumpur Devil's Woodyard Ventilasi vulkanik yang baru meletus (Des,2007) Devil's Woodyard adalah gunung lumpur yang berada di Trinidad. Gunung lumpur ini terletak di Hindustan, New Grant, dekat Princes Town. Pada tahun 1852 beberapa ventilasi vul...
American financial publisher and software company This article is about the American software company. For its Canadian subsidiary, see CCH Canadian. This article needs additional citations for verification. Please help improve this article by adding citations to reliable sources. Unsourced material may be challenged and removed.Find sources: CCH company – news · newspapers · books · scholar · JSTOR (November 2019) (Learn how and when to remove th...
الدول المشكلة للتحالف المقدس عام 1840 الإمبراطورية النمساوية مملكة بروسيا الإمبراطورية الروسية كان الهم الوحيد للدول الكبرى هو ضمان الاستمرار والتمسك والالتزام بمقررات مؤتمر فينا وان لا تكون نهاية عقد المؤتمر نهاية لمقرراتة لذلك خرج القيصر الروسي بفكر...
Jacques Lemercier Jacques Lemercier (Pontoise, 1585 – Parigi, 13 gennaio 1654) è stato un architetto francese, tra i principali esponenti del cosiddetto classicismo barocco. Si formò a Roma, dove studiò a partire dal 1607. Successivamente divenne architetto reale e nel 1624 fu incaricato da Luigi XIII di ampliare il palazzo del Louvre, senza discostarsi dall'opera avviata da Pierre Lescot nel XVI secolo; l'elemento più interessante dell'opera di Lemercier è il cosiddetto Pavillon de l'...
Francisco Bru Informações pessoais Nome completo Francisco Bru Sanz Data de nasc. 12 de abril de 1885 Local de nasc. Madrid, Espanha Nacionalidade espanhol Morto em 10 de junho de 1962 (77 anos) Local da morte Málaga, Espanha Apelido Paco Bru Informações profissionais Clubes profissionais Anos Clubes Jogos (golos) 1906–19111911–19151915–1917 Barcelona Espanyol Barcelona Seleção nacional 1904–1915 Catalunha Times/clubes que treinou 19201924...
Second of three battles described by the Roman historian Livy Battle of SaticulaPart of The First Samnite WarBattle of SaticulaDate343/339 BC[note 1]LocationIn the mountains near Saticula, Italy41°4′59.999″N 14°30′0.000″E / 41.08333306°N 14.50000000°E / 41.08333306; 14.50000000Result Roman victoryBelligerents Roman Republic SamniumCommanders and leaders Aulus Cornelius Cossus Arvina unknownStrength unknown unknownCasualties and losses unknown unknow...
English medieval marcher lord Not to be confused with Roger Mortimer, 1st Earl of March. Roger MortimerBornBefore 1153DiedBefore 8 July 1214SpouseIsabel de FerriersChildren4, including RalphFatherHugh de MortimerRelativesWalter de Beauchamp (son-in-law)Walchelin de Ferriers (father-in-law)Military careerAllegianceHenry II of England Roger de Mortimer (before 1153 – before 8 July 1214) was a medieval marcher lord, residing at Wigmore Castle in the English county of Herefordshire. Early life ...
