PROFILPELAJAR.COM

כנופיית הארבעה (בסינית: סְה-זֶ'ן-בָּאנְג 四人帮) הייתה קבוצה של ארבעה חברים בכירים במפלגה הקומוניסטית של סין, שהגיעו לשיא כוחם בתקופת מהפכת התרבות; בסיומה של תקופה זו, כאשר הנהגת המדינה התחלפה, הואשמו בבגידה וסולקו מעמדות כוח. מנהיגתם הייתה ג'יאנג צ'ינג, אלמנתו של מאו דזה-דונג, ושלושת האחרים היו עוזריה הקרובים: גָ'אנְג צ'וּנְצְ'יָאו, יָאו וֶן-יְוֵּ'אן ווָאנְג חונְגְוֶן^[1].

הקבוצה שלטה במוקדי הכוח של המפלגה בשלביה האחרונים של מהפכת התרבות, אך לא ברור אילו החלטות התקבלו על ידי מאו ואילו על ידם. בשל כך, לא ידועה מידת השפעתם.

הקבוצה, יחד עם לין ביאו,^[א] שנפטר ב-1971, הוגדרו על ידי הממשלה הסינית כשני הכוחות ה"קונטרה-מהפכניים" של מהפכת התרבות, והואשמו באופן רשמי בכאוס ששרר בסין בעשור המהפכה. נפילתם, חודש בלבד לאחר מותו של מאו, נחגגה על ידי המונים ברחובות בייג'ינג.

ההחלטה לסלקם מעמדות כוח לא ביטאה שלילה מוחלטת של מהפכת התרבות – זו אורגנה מחדש על ידי מנהיג חדש, חואה גוופנג. רק לאחר שדנג שיאופינג הפך לשליט סין בפועל^[2], וחואה איבד מכוחו בהדרגה^[3], נשללה לחלוטין מהפכת התרבות באופן רשמי על ידי ממשלת סין.

התגבשות הקבוצה

הקבוצה הונהגה על ידי ג'יאנג צ'ינג, וכללה שלושה אנשים שנחשבו עוזריה הקרובים, ג'אנג צ'ונצ'יאו, יאו וניואן וואנג חונגוון. שניים נוספים, קאנג שנג ושיה פוג'י, מתו לפני מאו ושמם נמנה בדיעבד עם חברי ה"כנופיה". צֶ'ן בָּוֹדָה^[ב] ומָאו יְוֵּ'אנְשִׂין נחשבו לבעלי ברית קרובים של הקבוצה.

רוב החוקרים המערביים מאמינים שמנהיגי מהפכת התרבות היו קבוצה רחבה, שמנתה יותר מארבעה או שמונה אנשים, ועיקרם היו חברי קבוצת מהפכת התרבות^[ג]^[4]. הבולט בהם הוא לין ביאו, עד מותו בתאונת מטוס ב-1971. צ'ן בודה נחשב לעיתים כחבר בסיעתו של לין יותר מאשר כחבר בסיעתה של ג'יאנג, מנהיגת "כנופיית הארבעה"^[5].

המשפט

בסוף שנת 1980 החל משפטם של הארבעה, 4 שנים לאחר מעצרם, והם הואשמו והורשעו בפעילות נגד המפלגה. היה זה משפט ראווה מתוקשר, שבמהלכו הציג התובע את הנאשמים כאשמים הבלעדיים במהפכת התרבות. במשפט טענה ג'יאנג: "הייתי כלבתו של היו"ר מאו. מה שהוא אמר לנשוך, נשכתי". היא היחידה שבחרה לייצג את עצמה, ולעיתים אף פרצה בבכי. על שניים מארבעת הנאשמים נגזרו עונשי מאסר של 20 שנה ועל ג'יאנג צ'ינג וג'אנג צ'ונצ'יאו נגזר עונש מוות, שלאחר מכן הומר למאסר עולם. הם נדרשו גם לעשות ביקורת עצמית בפני המפלגה. ג'יאנג-צ'ינג ריצתה מאסר זה עד שהתאבדה בתלייה בשנת 1991 בזמן טיפול בבי"ח.

שימושים נוספים בכינוי

כנופיית הארבעה (באנגלית: Gang of Four, או בקיצור GoF) הוא גם הכינוי שניתן לאריך גאמה, ריצ'רד הלם, רלף ג'ונסון וג'ון ויליסידס, מחברי הספר החשוב בהנדסת תוכנה: Design Patterns – Elements of Reusable Object-Oriented Software. הם קיבלו את שמם, כמובן, מ"כנופיית הארבעה" המקורית. בהקשר שונה, ניתן הכינוי גם לארבעת פורשי הלייבור בבריטניה בתחילת שנות ה-80: דייוויד אוון, רוי ג'נקינס, ויליאם רוג'רס ושירלי ויליאמס, שהקימו את המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הבריטית. הכינוי שימש גם כשמה של להקת פוסט-פאנק בריטית.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא כנופיית הארבעה בוויקישיתוף

כנופיית הארבעה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

ביאורים

^ לין שימש במשך למעלה מעשור סגן יושב המפלגה ושר ההגנה הלאומית; בחלק מתקופה זו שימש גם כסגן ראשון לראש הממשלה. בתקופת מלחמת האזרחים שירת בצבא כגנרל בכיר, וסיים את שירותו בדרגה השנייה הגבוה ביותר.
^ שימש כמזכיר האישי של מאו וכעורך כתב העת הפוליטי של המפלגה, ומונה לראש קבוצת מהפכת התרבות כשזו הוקמה.
^ ועדה שהוקמה על ידי מאו ב-1966, ומילאה תפקיד מרכזי במהפכת התרבות. הייתה כפופה ישירות לוועדה המתמדת של הפולטיביורו (הלכה למעשה הגוף השליט בסין). כל חברי 'קבוצת מהפכת התרבות' היו חברים גם בארגון המפלגה האחראי על מאבק ב'פעילויות נגד המפלגה' (Central Case Examination Group).

הערות שוליים

^ Yao Wenyuan, The Economist
^ "1977: Deng Xiaoping back in power" (באנגלית בריטית). 1977-07-22. נבדק ב-2018-01-22.
^ "Hua Guofeng, Transitional Leader of China After Mao, Is Dead at 87". The New York Times (באנגלית אמריקאית). 2008-08-20. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2018-01-22.
^ Guillermaz, J; 'The Chinese Communist Party in Power, 1949-1976'; Westview Press (1976); p. 401
^ Glossary of Names and Identities in Mao's Last Revolution, by Roderick MacFarquhar and Michael Schoenhals, Harvard University Press 2006.