כיאונה (בת בוריאס)

כִֿיאוֹנֵה
Χιόνη
תפקיד אלת השלג והקרח
תרבות יוון העתיקה
אב בוריאס
אם אוריתיה עריכת הנתון בוויקינתונים
אחים קלאופטרה, קלאיס, זטס עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג פוסידון
צאצאים אומולפוס עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

במיתולוגיה היוונית, כִֿיאוֹנֵה (יוונית עתיקה: Xιώνη, נגזר מ-χιών - "שלג"[1]) היא אלת השלג והקרח. היא נחשבת גם כנימפה של הר היימוס,[1] הנמצא בתרקיה.[2]

משפחתה

כיאונה הייתה בתו של בוריאס,[3][4] אל רוח הצפון במיתולוגיה היוונית, ושל אורת'יה, נסיכה אתונאית בת ארכתאוס, מלך אתונה, אותה בוריאס חטף. כיאונה הייתה אחותם של קלאופטרה, אשת פינאוס, וקלאיס וזטס, שהיו מהארגונאוטים.[1]

במיתולוגיה

על פי סיפור מאוחר, אם כי מקובל בדרך כלל, כיאונה הייתה אמו של אומולפוס מפוסידון,[5] אותו השליכה לים מחשש לתגובת אביה. עם זאת, אומולפוס ניצל וגודל על ידי פוסידון.[4][6][7] ככל הנראה בגלל האקלים ביוון העתיקה, שהיה חם יחסית ולא איפשר שלג,[8] חוץ מסיפורים אלו, כיאונה אינה נזכרת במיתולוגיה היוונית.

בתרבות המודרנית

  • בספרות המודרנית, מופיעה כיאונה כדמות בספרו של ריק ריירדן, "הגיבור האבוד", תחת השם "קִיאוֹנֶה".[9] היא מתוארת כנערה יפת תואר[10] ואחת מהדמויות המרושעות אשר שולטת בקרח[11] והובסה על ידי ליאו ואלדס,[12] וזאת אפילו שליאו התאהב בה בפגישתם הראשונה.[9] גם בספר הרביעי של אותה הסדרה, "בית האדס", מסופר שכיאונה ואחיה מגיעים לספינה של שבעת החצויים מהנבואה,[13] ומובסים על ידי פייפר,[14] בת אפרודיטה,[15] וככל הנראה נהרגו בזמן שפייפר העירה את פסטוס, דרקון הארד, באמצעות דיבור ההקסמה שלה.[14]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ביאורים

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 3 כיאונה, באתר פרויקט תאואי (באנגלית)
  2. ^ מסע אלכסנדר הגדול | קרב הר היימוס, באתר History Archive (באנגלית)
  3. ^ אפולודורוס, ביבליותקה, כרך 3, פרק 15, סעיף 2
  4. ^ 1 2 היגינוס, פאבולות, עמ' 157
  5. ^ כיאונה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
  6. ^ אפולודורוס, ביבליותקה, כרך 3, פרק 15, סעיף 4
  7. ^ פאוסניאס, תיאור יוון, כרך 1, פרק 38, סעיף 2
  8. ^ "Greek Climate and Physical Geography". historylink101.com. נבדק ב-2024-12-15.
  9. ^ 1 2 ריק ריירדן, תרגום: יעל אכמון, הגיבור האבוד, הוצאת גרף, 2010, גיבורי האולימפוס, עמ' 219
  10. ^ ריק ריירדן, תרגום: יעל אכמון, הגיבור האבוד, הוצאת גרף, 2010, גיבורי האולימפוס, עמ' 213
  11. ^ ריק ריירדן, תרגום: יעל אכמון, הגיבור האבוד, הוצאת גרף, 2010, גיבורי האולימפוס, עמ' 497
  12. ^ ריק ריירדן, תרגום: יעל אכמון, הגיבור האבוד, הוצאת גרף, 2010, גיבורי האולימפוס, עמ' 504
  13. ^ ריק ריירדן, תרגום: יעל אכמון, בית האדס, הוצאת גרף, 2013, גיבורי האולימפוס, עמ' 308-325
  14. ^ 1 2 ריק ריירדן, תרגום: יעל אכמון, בית האדס, הוצאת גרף, 2013, גיבורי האולימפוס, עמ' 324
  15. ^ ריק ריירדן, תרגום: יעל אכמון, בית האדס, הוצאת גרף, 2013, גיבורי האולימפוס, עמ' 311